wie geht es
New member
התייעצות
שלום לכולם, כתבתי פה בעבר על משבר הזוגיות ביני לבין בעלי. רקע קצרצר, נשואים כמעט 10 שנים. הורים לשלושה קטנים וגרים שנתיים באירופה. אני יודעת שמעברים לחו'ל יכולים לגרום לקשיים בזוגויות ובכלל. זה מעבר ששנינו רצינו ! אני והילדים עם אזרחות. כשהגענו ישר הלכנו ללמוד בקורס ממון את השפה. לאחר מכן בעלי פתח פה חברה. הוא נותן שירות במשהו והיתה לו הצעה לפרוייקט בסדר גודל לא מבוטל שלא היה טעם לסרב והוא במילא התכוון להמשיך להיות עצמאי כמו שהיה בארץ. היו גם מספר פרוייקטים נוספים קטנים מחברות אחרות ומאז כמעט ואין לו עבודה. הוא מחפש בשוטף אפילו עבודה צדדית רק בשביל התעסוקה ומאוד קשה למצוא. כתוצאה מכך הפך לאדם מתוסכל עצבני, דיכאוני, עייף מהחיים,עייף מעצמו. מצב שמאוד מקשה על הכל. על הבית, על הילדים, עליי ועל הזוגיות. מצד אחד הוא מתלונן על כל מיני דברים שאני לא עושה כמו ניקיונות , בישולים, כביסות ואפילו על המראה החיצוני שלי. משעמם לו אז הוא נכנס לקטנות, על הדרך גם מאוד פוגע ואפילו לא שם לב גם כשמעירים לו. אני נמצאת בקורס מקצועי שנמשך כשנתיים נוספות וממומן על ידי משרד העבודה, אני מארגנת ולוקחת את הילדים בבוקר, סופי שבוע הארוכים לרוב מבלה לפחות יום או יומיים מתוכם לבד עם הילדים ולפעמים עם חברות. אבל אני נמצאת בנקודה שאני פשוט רוצה לשמוע דיעה חיצונית. איך אפשר לעזור לו? אני יודעת שתעסוקה זה הפיתרון אבל השאלה מה יהיה אח'כ? זה באמת יפתור את כל הדימוי עצמי שבנה על עצמו? זה באמת יחזיר את הקשר שלנו לקשר אוהב ורומנטי? נחשק? חזרה לארץ זאת לא שאלה. עזבנו מהרבה סיבות שאין צורך לפרטן כאן. רק אומר שאני מהצד שלי אופטימית, חזקה ועושנ הכל על מנת שכולנו נרגיש פה טוב כמו יצירת קשר עם משפחות ישראליות ומפגשים בסופי שבוע וחגים, מכניסה סכום כמו של עבודה ב75% משרה, מטפלת בילדים וכן למרות שהוא טוען שלא אני מנקה,מכבסת , מבשלת גם. אישה מושלמת אני לא אבל משתדלת להיות טובה. מרגישה ממש קושי כי אין לי עם מי לדבר ולשפוך, לא רוצה שאנשים או משפחה יחשבו עליו כל מיני דברים.
שלום לכולם, כתבתי פה בעבר על משבר הזוגיות ביני לבין בעלי. רקע קצרצר, נשואים כמעט 10 שנים. הורים לשלושה קטנים וגרים שנתיים באירופה. אני יודעת שמעברים לחו'ל יכולים לגרום לקשיים בזוגויות ובכלל. זה מעבר ששנינו רצינו ! אני והילדים עם אזרחות. כשהגענו ישר הלכנו ללמוד בקורס ממון את השפה. לאחר מכן בעלי פתח פה חברה. הוא נותן שירות במשהו והיתה לו הצעה לפרוייקט בסדר גודל לא מבוטל שלא היה טעם לסרב והוא במילא התכוון להמשיך להיות עצמאי כמו שהיה בארץ. היו גם מספר פרוייקטים נוספים קטנים מחברות אחרות ומאז כמעט ואין לו עבודה. הוא מחפש בשוטף אפילו עבודה צדדית רק בשביל התעסוקה ומאוד קשה למצוא. כתוצאה מכך הפך לאדם מתוסכל עצבני, דיכאוני, עייף מהחיים,עייף מעצמו. מצב שמאוד מקשה על הכל. על הבית, על הילדים, עליי ועל הזוגיות. מצד אחד הוא מתלונן על כל מיני דברים שאני לא עושה כמו ניקיונות , בישולים, כביסות ואפילו על המראה החיצוני שלי. משעמם לו אז הוא נכנס לקטנות, על הדרך גם מאוד פוגע ואפילו לא שם לב גם כשמעירים לו. אני נמצאת בקורס מקצועי שנמשך כשנתיים נוספות וממומן על ידי משרד העבודה, אני מארגנת ולוקחת את הילדים בבוקר, סופי שבוע הארוכים לרוב מבלה לפחות יום או יומיים מתוכם לבד עם הילדים ולפעמים עם חברות. אבל אני נמצאת בנקודה שאני פשוט רוצה לשמוע דיעה חיצונית. איך אפשר לעזור לו? אני יודעת שתעסוקה זה הפיתרון אבל השאלה מה יהיה אח'כ? זה באמת יפתור את כל הדימוי עצמי שבנה על עצמו? זה באמת יחזיר את הקשר שלנו לקשר אוהב ורומנטי? נחשק? חזרה לארץ זאת לא שאלה. עזבנו מהרבה סיבות שאין צורך לפרטן כאן. רק אומר שאני מהצד שלי אופטימית, חזקה ועושנ הכל על מנת שכולנו נרגיש פה טוב כמו יצירת קשר עם משפחות ישראליות ומפגשים בסופי שבוע וחגים, מכניסה סכום כמו של עבודה ב75% משרה, מטפלת בילדים וכן למרות שהוא טוען שלא אני מנקה,מכבסת , מבשלת גם. אישה מושלמת אני לא אבל משתדלת להיות טובה. מרגישה ממש קושי כי אין לי עם מי לדבר ולשפוך, לא רוצה שאנשים או משפחה יחשבו עליו כל מיני דברים.