התייעצות...
שלום לכולם, פעם ראשונה שאני כאן אשמח להתייעצות...
אני מצטערת אם זה יהיה ארוך אני מעדיפה לרשום את כל תמונת המצב ולקבל חוות דעת.
זה הקשר הרציני הראשון שלי, אני בת 27 . הבחור שאותו הכרתי בחור טוב, היה בנינו בסיס מאוד טוב על ההתחלה מהר מאוד ידענו שנינו שזה הולך לכיוון רציני והבנתי שזה הולך להיות קשר שונה. אנחנו כבר חודשיים יחד, ולפני שבוע וחצי התחלתי להרגיש שאני לא מספיק מתגעגעת אליו, שאין לי כבר את הריגושים והפרפרים בניגוד לקשרים אחרים שהייתי בהם. למרות שהם נגמרו מהר מאוד ואולי זה בגלל הסיבה שהיה אי ודאות בקשר. תמיד הבחור היה מסיים את זה מסיבה כלשהי או היה נעלם אחרי חודשים למרות שהיה בסדר והיה כיף יחד. אבל עם הבחור הנוכחי לא הרגשתי שאני מתרגשת ממנו לא הרגשתי התרגשות מטורפת גם כשהייתי פוגשת אותו אחרי כמה ימים לא הרגשתי געגוע מטורף. אולי בגלל שהוא נתן לי בטחון בקשר על ההתחלה- ידעתי שהוא תמיד יהיה שם, ידעתי שהוא לא יסנן ויעלם לי.
בתקופה הזאת מאוד הערכתי אותו כי עברתי לגור באיזור שלו (בגלל עבודה לא בגללו) אבל הוא עזר לי מאוד עם המעבר עם קניות לבית לסדר דברים היה איתי נתן לי את ההרגשה הכי בטוחה בעולם ואין ספק שהמעבר לאיזור אחר היה קל יותר בזכותו. וזהו הרגשות שלי היו בעיקר תחושת בטון והערכה. היום אני מרגישה שלא הייתה לנו התחלה בקשר, לא הייתה התלהבות וריגושים פשוט הכל זרם טוב בהתחלה וככה זה נמשך וכן הרגשתי שזה קצת חסר לי למרות שתמיד רציתי להגיע למקום בטוח בזוגיות בלי און&ואוף
לפני כמה ימים היה לנו ויכוח ראשון- ויכוח דבילי בוא בא אליי רצה שנכין משהו יחד לאכול היה חסר איזה משהו אמר מתי שאת מסיימת לעבוד תעברי דרך הסופר ותקני לנו. ואני שכחתי אחרי יום עבודה של 9 שעות אז ביקשתי ממנו שיקנה (בסך הכל עניין של 20 שקלים) והוא התווכח איתי סוג של האשים אותי אבל אמרתי לך לקנות בסוף התברר שקשה לו מבחינה כלכלית הבחור לא עובד מלא זמן וזה גם משהו שמאוד מטריד אותי. כשהכרתי אותו זה לא הפריע לי אבל אני רואה שזה נמשך המון זמן בגלל זה אנחנו כמעט ולא יוצאים ולא מבלים ואו שאני אצלו או שהוא אצלי.
שלום עברתי תאונת דרכים נכנסתי במישהו האוטו שלי כולו נמעך אני לא נפגעתי. הוא באמת התקשר בשעות הבוקר ודאג לי, אבל התאונה שעברתי השפיעה עליי קשה כל היום בכיתי והוא כל הזמן אמר לי שיש מלא אנשים שעושים תאונות והעיקר שלא קרה לי כלום , עד הערב לא שמעתי ממנו. ציפיתי ממנו שיתקשר יותר והוא לא התקשר עד הלילה הוא הבין ממני שאני בסדר ואין צורך יותר להתקשר. בלילה אני התתקשרתי אמרתי לו שאני לא נוסעת הסופש לבית שלי שאני נשארת אצל ההורים שלי ואם הוא רוצה לבוא אמר שין לו כח לנסוע נסיעה של שעה ואמר לו נורא אם את צריכה עוד כמה ימים אצל ההורים תישארי שם. כאילו ניסה להשתיק אותי. התבאסתי אמרתי לו שיעשה מה שהוא רוצה וככה נגמרה השיחה. למחרת לא דיברנו בכלל עד שששלחתי לו הודעה שאני מאוכזבת ממנו מאוד שברגע שהכי רציתי שיהיה לצידי הוא נעלם הוא טוען שגם הוא כועס עליי שכל פעם שיש בנינו אי הסכמה אני מחליטה להיעלם ולכעוס. אניי מבחינתי התאכזבתי ממנו הייתי פגועה גם עברתי תאונה לא פשוטה הכי ציפיתי שיבוא ויהיה איתי ולא יקח את זה כמובן מאליו. כי אם זה היה הפוך אני יודעת שהייתי רצה לראות שהכל בסדר איתו. אני בוחנת אנשים לפי התנהגויות ומעשים וזה שהוא שואל כל הזמן אם אני בסדר לי זה לא מספיק..
במקום שיבין אותי ינסה לתקן את הטעות הוא ממשיך להתעלם ממה שביקשתי ממנו
מבחינתי הוא הראה פה חוסר איכפתיות, גבר אחר היה שומע תאונה ישר היה בא אבל לא- הוא לוקח את זה באדישות לא מעניין אותו העיקר הוא מתקשר ואם הוא שומע שאני בסדר אז זה מספיק לו הוא חושב שלא צריך להתאמץ ולבוא אם אני אצל ההורים שלי כי פה הם דואגים ואני לא לבד מה זה קשור???
אני באמת לא יודעת איך להמשיך איתו קשה לי אחרי דבר כזה להלביג ולהמשיך הלאה..
מבחינתי נוח לו, הוא לא רוצה להתאמץ, כי אם היה אכפת לו הוא היה רץ לראות אותי וזה לא ככה
הוא מפיל הכל עליי שאני רואה רק את הדברים השלילים... נכון שהוא דואג לי ועזר לי בהתחלה אבל מה שחשוב לי זה מה קורה עכשיו..
שלום לכולם, פעם ראשונה שאני כאן אשמח להתייעצות...
אני מצטערת אם זה יהיה ארוך אני מעדיפה לרשום את כל תמונת המצב ולקבל חוות דעת.
זה הקשר הרציני הראשון שלי, אני בת 27 . הבחור שאותו הכרתי בחור טוב, היה בנינו בסיס מאוד טוב על ההתחלה מהר מאוד ידענו שנינו שזה הולך לכיוון רציני והבנתי שזה הולך להיות קשר שונה. אנחנו כבר חודשיים יחד, ולפני שבוע וחצי התחלתי להרגיש שאני לא מספיק מתגעגעת אליו, שאין לי כבר את הריגושים והפרפרים בניגוד לקשרים אחרים שהייתי בהם. למרות שהם נגמרו מהר מאוד ואולי זה בגלל הסיבה שהיה אי ודאות בקשר. תמיד הבחור היה מסיים את זה מסיבה כלשהי או היה נעלם אחרי חודשים למרות שהיה בסדר והיה כיף יחד. אבל עם הבחור הנוכחי לא הרגשתי שאני מתרגשת ממנו לא הרגשתי התרגשות מטורפת גם כשהייתי פוגשת אותו אחרי כמה ימים לא הרגשתי געגוע מטורף. אולי בגלל שהוא נתן לי בטחון בקשר על ההתחלה- ידעתי שהוא תמיד יהיה שם, ידעתי שהוא לא יסנן ויעלם לי.
בתקופה הזאת מאוד הערכתי אותו כי עברתי לגור באיזור שלו (בגלל עבודה לא בגללו) אבל הוא עזר לי מאוד עם המעבר עם קניות לבית לסדר דברים היה איתי נתן לי את ההרגשה הכי בטוחה בעולם ואין ספק שהמעבר לאיזור אחר היה קל יותר בזכותו. וזהו הרגשות שלי היו בעיקר תחושת בטון והערכה. היום אני מרגישה שלא הייתה לנו התחלה בקשר, לא הייתה התלהבות וריגושים פשוט הכל זרם טוב בהתחלה וככה זה נמשך וכן הרגשתי שזה קצת חסר לי למרות שתמיד רציתי להגיע למקום בטוח בזוגיות בלי און&ואוף
לפני כמה ימים היה לנו ויכוח ראשון- ויכוח דבילי בוא בא אליי רצה שנכין משהו יחד לאכול היה חסר איזה משהו אמר מתי שאת מסיימת לעבוד תעברי דרך הסופר ותקני לנו. ואני שכחתי אחרי יום עבודה של 9 שעות אז ביקשתי ממנו שיקנה (בסך הכל עניין של 20 שקלים) והוא התווכח איתי סוג של האשים אותי אבל אמרתי לך לקנות בסוף התברר שקשה לו מבחינה כלכלית הבחור לא עובד מלא זמן וזה גם משהו שמאוד מטריד אותי. כשהכרתי אותו זה לא הפריע לי אבל אני רואה שזה נמשך המון זמן בגלל זה אנחנו כמעט ולא יוצאים ולא מבלים ואו שאני אצלו או שהוא אצלי.
שלום עברתי תאונת דרכים נכנסתי במישהו האוטו שלי כולו נמעך אני לא נפגעתי. הוא באמת התקשר בשעות הבוקר ודאג לי, אבל התאונה שעברתי השפיעה עליי קשה כל היום בכיתי והוא כל הזמן אמר לי שיש מלא אנשים שעושים תאונות והעיקר שלא קרה לי כלום , עד הערב לא שמעתי ממנו. ציפיתי ממנו שיתקשר יותר והוא לא התקשר עד הלילה הוא הבין ממני שאני בסדר ואין צורך יותר להתקשר. בלילה אני התתקשרתי אמרתי לו שאני לא נוסעת הסופש לבית שלי שאני נשארת אצל ההורים שלי ואם הוא רוצה לבוא אמר שין לו כח לנסוע נסיעה של שעה ואמר לו נורא אם את צריכה עוד כמה ימים אצל ההורים תישארי שם. כאילו ניסה להשתיק אותי. התבאסתי אמרתי לו שיעשה מה שהוא רוצה וככה נגמרה השיחה. למחרת לא דיברנו בכלל עד שששלחתי לו הודעה שאני מאוכזבת ממנו מאוד שברגע שהכי רציתי שיהיה לצידי הוא נעלם הוא טוען שגם הוא כועס עליי שכל פעם שיש בנינו אי הסכמה אני מחליטה להיעלם ולכעוס. אניי מבחינתי התאכזבתי ממנו הייתי פגועה גם עברתי תאונה לא פשוטה הכי ציפיתי שיבוא ויהיה איתי ולא יקח את זה כמובן מאליו. כי אם זה היה הפוך אני יודעת שהייתי רצה לראות שהכל בסדר איתו. אני בוחנת אנשים לפי התנהגויות ומעשים וזה שהוא שואל כל הזמן אם אני בסדר לי זה לא מספיק..
במקום שיבין אותי ינסה לתקן את הטעות הוא ממשיך להתעלם ממה שביקשתי ממנו
מבחינתי הוא הראה פה חוסר איכפתיות, גבר אחר היה שומע תאונה ישר היה בא אבל לא- הוא לוקח את זה באדישות לא מעניין אותו העיקר הוא מתקשר ואם הוא שומע שאני בסדר אז זה מספיק לו הוא חושב שלא צריך להתאמץ ולבוא אם אני אצל ההורים שלי כי פה הם דואגים ואני לא לבד מה זה קשור???
אני באמת לא יודעת איך להמשיך איתו קשה לי אחרי דבר כזה להלביג ולהמשיך הלאה..
מבחינתי נוח לו, הוא לא רוצה להתאמץ, כי אם היה אכפת לו הוא היה רץ לראות אותי וזה לא ככה
הוא מפיל הכל עליי שאני רואה רק את הדברים השלילים... נכון שהוא דואג לי ועזר לי בהתחלה אבל מה שחשוב לי זה מה קורה עכשיו..