התייעצות

[הדסהש1]

חודש חדש ויום שפעמיים כי טוב בו...

 

[shaxuca]

התייעצות

אני לא כותבת כאן בדר"כ, אבל חיפשתי פורום חברתי כלשהוא להתייעצות:
גרתי בדירה שעזבתי לכמה שנים וחזרתי אליה לפני כחודש.
אחת מהסיבות הרבות שעזבתי היא שיש לי שכנה מעליי שנהנית להלך בביתה עם כפכפי עץ.
זה מעצבן אותי מאוד. בזמנו ניסיתי לדבר איתה אבל היא גערה בי שאלך לגור בוילה. בהמה כזו.
חזרתי מאילוץ לגור שוב בדירה, והיא כאילו השנים לא עברו עליה, והכפכפים נשארו איתה..
אני שוקלת לפנות אליה שוב אך חוששת שוב מתגובה שכזו.
האם יש לכם איזו עצה חכמה איך לנהוג, או שאין סיכוי לשנותה ועליי למצוא דרכים להתעלם?
אגב, הדיירים שגרו כאן במהלך השנים טוענים שלא שמעו אותה כלל, משהו שמוזר לי מאוד מאוד.

אשמח לתובנות

 

[purehoney]

2 הצעות..

או שתשאילי ממנה את הכפכפים האלה ו"תשכחי"להחזיר או שתמליצי לה לקנות סוג אחר שפחות מרעיש...

 

[שרוני68]

היי, את לא אחותי במקרה?

תראי, לאחותי הייתה את אותה הבעיה בדיוק!
היא קודם כל ניסתה לדבר איתה. אותה שכנה הכחישה
שהיא הולכת עם נעלי עקב (באמצע הלילה!).
מכיוון שלאחותי יש תינוק, היא ניסתה לדבר אל ליבה.
היא אמרה לה שהוא מתעורר מכל דבר. שום דבר לא עזר.


אז היא החלה להרים את הטון ולריב איתה ו....נאדה.
המזל היה שאחותי עברה דירה. אחרת....לא יודעת איך זה היה מסתיים.

לפי "חוק הרעש", אסור לה לשכנה להפריע לך בשעות הלילה או בשעות מסויימות ביום. כדאי לך להתייעץ עם אגודה שמטפלת בעניינים האלו.

http://www.shituf.gov.il/discussion/207

בהצלחה.


***והאמת היא....שזה מאוד הצחיק אותי בזמנו, אבל פחדתי
לצחוק לידה, אחרת היא לא הייתה מדברת איתי.

 

[Hawkgirl]

תנסי אולי גם לצלם בוידאו ולתעד את הראש בדירה אם הוא בשעות לא סבירות ולפנות לאגודה לתרבות הדיור

 

[יחפהבפארק]

היי שקשוקה

אני באמת האחרונה שיכולה לתת עצות בנושא הזה כי מצד אחד אני סבלתי מהתופעה הזאת ומצד שני השכנים תחתיי סבלו ממני

הייתי לי שכנה שגרה בשכר דירה מעליי שהייתה מתהלכת בשש בבוקר עם נעלי העקב שלה ופשוט דופקת לי על הראש כל הבוקר עד שהייתה יוצאת מהבית בדרכה לעבודה. לא עזרו תחנוניי ולא עזרו בקשותיי. הבעיה נפתרה רק כאשר חוזה השכירות שלהם הסתיים והיא עזבה למקום אחר.
מצד שני, הייתה תקופה שאני התהלכתי בבית עם כפכפים מאוד נוחים אבל כנראה מאוד מרעישים לשכנה שמתחתיי. נודע לי על כך ברגע שבעלת הבית, מנומסת למדי, פגשה בבת שלי במעלית, וביקשה ממני לדבר איתי כי היא פשוט לא נעים לה לעלות אלי בשעות לא מקובלות כדי להתלונן. כמובן שמיד לקחתי זאת לתשומת ליבי ודאגתי להחליף את הכפכפים לנעלי בית נוחות ופחות מרעישות. או שאולי זרקתי את הכפכפים לפח. בכלל בשנים האחרונות אנחנו חולצים את הנעליים בכניסה לבית. במיוחד כשחוזרים מבילוי בשעה 02.00 בלילה ולא נעים לטייל בבית עם עקבים דקים שעושים רעש איום ונורא לכל השכנים.
במקרה שלך, ולאור תגובתה אלייך (לכי תגורי בוילה) נראה לי שיש לך בעיה רצינית. מאלה שמוציאות את כל הכעס שלהן על השכנים. במיוחד על אלה שמתחתיהן. אין לי מושג מה עושים עם כאלה מלבד לנסות שוב פעם, בעדינות הכי אפשרית שיש, לבקש בכל לשון של בקשה (בלי איומים וכאלה) להתחשב ב"מיגרנה" שאת סובלת ממנה לעיתים קרובות, ומי יודע, לפעמים הלב הרחום יכול לצוץ אצלה באופן פתאומי לגמרי.
מקווה שעזרתי קצת

 

[wish2]

כפכפי עץ?

את גרה מתחת לנילס?

 

[קשקשה 9]

הולגרסון?

 

[שרוני68]

וויש, את חייבת להמשיך לקפוץ אלינו כל יום!!!

את הורסת

...

 

[wish2]

רק בשבילך שרוני!

הייתי מעיפה כפכף על הבפלה במקום כאפה.
מה את אומרת?

 

[שרוני68]

חחח...נראה לי ניתן לו עוד צ'אנס.

הוא דווקא נחמד.

ואל תתחרי איתי!
החזרה לשגרה שלי הרבה יותר קשה משלך!
חותמת לך.

 

[לאודר6]

יש לי עצה מעשית, לא יודעת עד כמה תתחברי אליה

פעם שמעתי על בעיה דומה, אם לא זהה לבעיה שלך...

הפתרון ששמעתי, עד כמה שזכור לי, פשוט "לדבר בשפתה", אם היא לא מבינה את השפה התרבותית שלך...

והפתרון הוא לקחת מטאטא ולדפוק בתקרה בכל מיני שעות שנראות לך מתאימות כדי להפריע לה ואם היא תתלונן, תגידי לה שאת לא מבינה על מה היא מדברת.
תתעקשי ואל תתפתי לומר לה את האמת, שלא תפילי את עצמך. אל תראי לה שאת מתנהגת כמוה. פשוט לשמור על פאסון של אדם תרבותי, אבל להחזיר לה כגמולה.
זה כמובן פתרון זמני עד שתוכלי למצוא פתרון יותר טוב, אפילו לעבור לגמרי משם.
אם את חייבת לסבול אותה בינתיים, לפחות תרגישי טוב עם עצמך שאת לא פראיירית...

אני חייבת לציין, שזו לא התנהגות אופיינית לי, אני גם הייתי מרגישה תסכול כמוך וממש פוחדת מהצל שלי, אבל למדתי לא לפחד מאף אחד, ולחשוב באופן רציונלי איך אני פותרת את הבעיה בה אני נתקלת. הכל בזהירות, כמובן.

אפילו חז"לינו אמרו עם עיקש תתפל וכד'.... כל אחד לדבר בשפתו שלו כי רק כך הוא יבין...

 

[זיסלה בייבי]

גרתי שלוש שנים מתחת לטרול שכזו, שהסתובבה עם קבקבי עץ באמצע הלילה, שבתה הפרחולה חזרה בדייטים בשתיים בלילה עם עקבים ועוד 2-3 חברות שנשמעו כמו עדר ג'מוסים מעל הראש שלי, שהחליטה שלשאוב ולשטוף את הרצפה תוך כדי גרירת רהיטים זה מאוד הגיוני בחמש בבוקר, ועוד ועוד.

ניסיתי לדבר אליה יפה, ניסיתי לבקש, פניתי אליה כמה פעמים בנימוס ובשעות הגיוניות (אחה"צ) והיא כמובן התממה ואין לה מושג בכלל על מה אנחנו מדברים, היא "לא הייתה בבית"... כשזה לא עבד פניתי לבעלת הדירה, והבנתי ממנה שהשוכרת מפחידה אותה וכל עוד היא משלמת בזמן היא לא רוצה להתעמת איתה. סבלנו את זה בשקט עד שנולדה בתי ואז באמת יש גבול לכמה אפשר לסבול... פנינו אליה פעם אחרונה בבקשה להתחשב כי ההתנהגות שלהן מעירה את התינוקת באמצע הלילה, כמובן שזה לא עזר, ואז:

1. כל פעם שהתינוקת הייתה מתעוררת הייתי דופקת עם מקל של מטאטא על התקרה בחדר השינה של האמא איזה רבע שעה, שאם בטעות היא לא התעוררה מהבכי- שתקום עכשיו.
2. כל פעם שהרעישו בלילה בעלי עלה לדירתן (אם חד הורית ובתה) באמצע הלילה תוך דפיקות היסטריות על הדלת ולא עזב עד שלא צעק עליהן והרגיז אותן. (בעלי חננת טורבו, היה מאוד מצחיק לשמוע אותו מתחזה לערס).
3. חסמנו לה את הרכב בחניה.
4. כל פעם שעשו רעש התקשרתי לבעלת הדירה, גם באמצע הלילה. אם אני סובלת מהדיירת שלה אין שום סיבה שהיא תישן בשקט.

בסופו של דבר זה לא נפסק לגמרי, אבל אני חייבת לציין שאם במקרה מדי פעם היינו שומעים קבקב בלילה הייתה מספיקה דפיקה או שתיים עם המקל של המטאטא והיא הייתה מפסיקה כי כנראה לא התאימו לה "סרטים".
אציין שלפניה גרו בדירה משפחה עם 5 בנים קטנים, ומעולם לא ביקשנו מהם שקט... אין מה לעשות, יש רעשים של ילדים רצים, סקייטבורד בבית, ריבים, ככה זה ילדים וזה חלק מחיים בבניין משותף, אבל מי שעושה "דווקא" מבחינתי מוציא ממני את המכשפה... לא רואה בזה התנהגות לא הולמת, כל אחד מקבל את היחס שמגיע לו ואם לא היינו מטפלים בעניין בכזו אגרסיביות היום היינו קורסים מרוב עייפות. שילמנו כסף רב כדי לגור בעיר שנחשבת איכותית ולא הגיוני שכל איכות החיים תיעלם בגלל שכנה אחת ...

 

[יחפהבפארק]

נהניתי לקרוא את התיאורים שלך

כמובן שלא נהניתי מהסבל שעברת, אבל ריתקת אותי בסיפור

תראי, אני בסופו של דבר יום אחד עברתי דירה בגלל שכן שכזה. ערס צעיר ומצוי שהיה מפעיל את המערכת החדישה שלו בעוצמה שלא תתואר. אפילו במסיבות טרנס לא משמיעים בכזאת עוצמה.
אנחנו גרנו מעליו ולא עזרו שום תחנונים, גם כשהזעקנו משטרה והיא הגיעה, אז בדיוק באותה השניה הוא הפסיק. זה מסוג הדברים שאין מה לעשות. האיש שלי חטף יום אחד עצבים וניתן לו את החשמל מקופסת המתח במסדרון. לא עזר כלום מלבד פחד אימים. ואז החלטנו לעבור מבת-ים לרחובות.

 

[זיסלה בייבי]

זה מדהים כמה

שכן אחד יכול להרוס לבניין שלם... לא משנה כמה השכונה נהדרת, כמה בתי הספר מעולים, כמה העיר מטופחת... מספיק בדיוק שכן אחד חובב קריוקי כדי שהחיים יהפכו לסיוט.
במקרה שלי אמנם פרחולה ובתה אבל לא אלימות והדירה לא בבעלותן ולכן הרשינו לעצמנו להגיב בצורה כזו, אבל יש המון מקרים שפשוט אין מה לעשות... לא חסרים מקרים בהם אנשים נדקרו בשביל פחות מזה, וזה מפחיד.


חיי האזרח הקטן קשים במדינת ישראל

 

[יחפהבפארק]

לגמרי

בדיוק עכשיו השכנה שלי שעלתה לארץ מרוסיה לפני עשרים שנה, סיימה לספר לי את תלאותיה בארץ ישראל בתור רוסיה כשלא דיברה את השפה והשכלתה הפורמלית משם לא נחשבה כאן, ואיך נוצלה בעבודה ע"י הישראלים שלא שילמו לה אפילו שכר מינימום וכשהיא ניסתה להביע את מחאתה, השתיקו אותה בתואנה שכאשר הם הגיעו לארץ בשנות החמישים, הם סבלו יותר...
אז אולי אנחנו גרים בארץ זבת חלב ודבש, אבל חיי האנשים בה, ממש לא דבש ולא חלב בגלל כל היבלית שצומחת בינות לערוגות...
(זאת הייתה פינת הקיטור היומית שלי על מדינתי)

 

[אביeג7]

זה מזכיר לי את השכנה הזונה

שהייתה מעשנת לי על הכביסה.
היא גרה מתחתי ונהגה לשבת במטבח ולעשן כשהיד שלה עם הסיגריה מחוץ לחלון שנמצא מול הכביסה שלי.
והכי קטע שהיא הכחישה הכל.
אני????? מעשנת עם היד מחוץ לחלון?? זה בכלל לא אני!

זונה.

במחשבה לאחור הייתי צריכה באמת לדפוק לה עם מטאטא
אולי ככה היא הייתה מבינה שזו בעצם כן היא שמעשנת לי על הכביסה.

בהמה

 

[אביeג7]

לא מול הכביסה שלי

אלא בדיוק מעל הכביסה

 

[יחפהבפארק]

אם היא גרה מתחתייך

אז אין לך בעיה להחזיר לה כגמולה. להתעורר בשעה שתיים לפנות בוקר, לנעול את נעלי העקב הכי חדים שלך, ולהתחיל להסתובב ברחבי הבית במשך שעה שלימה ואז היא תבין עם מי יש לה עסק

 

[אביeג7]

חחחחחחחחח

איזה באסה שלא עשיתי את זה בזמנו
מצד שני שאני חושבת על זה, מדובר במשפחת הערס המצוי,אבל מהסוג שאתה לא רוצה להתעסק איתו