התייעצות

[נועמול]

התייעצות

יצאתי בשאלה לפני קרוב ל5 שנים ההורים התגרשו הבית קצת התחפף וזאת הייתה תקופה מצוינת לצאת.שנה אחרי היציאה שיגעתי מספיק את ההורים והבית ספר והצלחתי לעבור לבית ספר חילוני(מה שבזמנו הרגיש לי פסגת החלומות) סיימתי את הבית הספר והתגייסתי לצבא(ומאז עבר כבר כמעט חצי!).

למרות שעבר דיי הרבה זמן ובאמת מכל הבחינות עשיתי שנוי מלא מכל הבחינות (מילדה שהפגינה נגד ההתנתקות מצאתי את עצמי בבחירות האחרונות מתלבטת בין העבודה למרצ) ומצאתי את האמת שלי יש אצלי משהו אחד שעדיין לא הצלחתי לפתור וזה כל הסיפור עם בנים.כל פעם שמתחיל משהו או עומד להתחיל משהו אני חוזרת להרגיש אותה ילדה עם הצמה והחצאית גינס ופשוט נרתעת ובורחת.הרבה זמן השלתי את עצמי ואמרתי שזה בגלל שאני רוצה מישהו דתלש ופשוט לא יצא לי להכיר או שמי שהכרתי עד עכשיו פשוט לא התאים או לא היה הטיפוס שלי.

כיום כמעט כל החברים שלי הם חברים חילונים למהדרין שלא כלכך מבינים את המערכת יחסים שלי עם הדת וזה שלמדתי 9 שנים בבית ספר רק של בנות נראה להם שיא המוזר. ומעט החברות שנשארו לי מהתקופה הזאת זה נושא שאני לא ארגיש בנוח לדבר איתם.

יש מישהו\מישהי פה שעבר\ה משו דומה?או יכול לייעץ לי איך לצאת מזה(כי נראה לי שדיי הגיע הזמן..)

תודה

 

[מתלבט13]

הססנות היא דבר שיכול לקרות גם בלי היסטוריה

דוסית.

למרות שלהיסטוריה יש מקום.

(אני בן. ככל הידוע לי. נכון לעכשיו)

אני חושש שההשפעה העיקרית של הדוסיות היא ביצירת תחושה של הכל או לא כלום. וגם תחושה שכל העסק הזה הוא רציני וכבד

בתכל'ס, הרבה בנות נכנסות לקטע הזוגי באיטיות מאד רבה.

בלי שום בעייה מיוחדת, יש בנות שיש להם שלבים רבים ועדינים מאד.

 

[לא רוצים]

יש גם בנים כאלו

 

[כבשה תוהה]

ולא בן 13

מחזקת את מה שאתה אומר.

 

[כבשה תוהה]

אני משערת שרובנו עברנו את זה

כנראה זה היה מושרש בנו עמוק וקשה להתנתק מזה כל כך מהר אבל הבשורות הטובות הן שעם הזמן זה עובר עד חולף לגמרי.

לכי על זה בקצב שלך ואל תרגישי עם זה רע את לא חייבת כלום לאף אחד ומי ששווה בטוח יחכה לך.

אגב, מניסיון, דווקא חבר'ה חילונים מאד מתעניינים בנושא היציאה בשאלה, זה משהו חדש שנשמע להם מגניב כזה כך שגם מהבחינה הזו אם בא לך לדבר על זה תרגישי חופשי.

שיהיה בהצלחה וכל הכבוד על האומץ ללכת עם האמת שלך בדרך ליציאה בשאלה.

 

[Caro Kan]

זה טבעי. בהצלחה.

 

[הייה דייקן]

שתדעי

בניגוד לחלק מהנשים שתופסות תמימות וחוסר ניסיון אצל הצד השני כ-Turn off, אצל גברים שתי התכונות האלה נתפסות כמושכות ברוב המקרים.

כמו כולם כאן, גם אני מאמין שזה יבוא לך עם הזמן. בהצלחה.

 

[uhdtp]

מה בחרת בסוף?

העבודה או מרצ?

 

[shaked2010]

ממש כיף לקרוא את התהליך שלך

לפי התגובות כמו הרוב פה אין לי יידע או דרך לייעץ בנושא.
אבל אני כן כ"כ מזדהה עם הדרך שלך, בה גם אני כמעט לפני ארבע - חמש שנים יצאתי בשאלה, מילדה הפגינה נגד גוש קטיף (ועדיין מאמינה בימין) נשארתי עם זכרונות רחוקים מבי"ס עם הבנות והרצון הזה לעבור לבי"ס חילוני, שנראה אז פסגת החלומות, ואחרי כל זה עשיתי ככל יכולתי על מנת להתגייס לצבא ככל האדם.

אני ספציפית פחות אוהבת להגדיר את עצמי כ'דתל"שית' על אף שזאת המציאות ואין דרך להעלים אותה. ואני פחות אוהבת להסתובב עם דתל"שים אלא יותר להתחבר ל'תרבות חילונית' (או יותר נכון לדרך החיים החילונית) עמוק ככל שאפשר כדי ללמוד ממנה, להיות דומה לה. בנוסף גם כי אני לא אוהבת לראות את עצמי דתל"שית - משום שכל עוד אתה "מוצהר" כדתל"ש אתה תמיד תהיה דתי בעייני אחרים - לנצח. שזה די מתסכל... ואני פחות אוהבת להיות בחברת דתל"שים, כי לפחות בעיניי, אתה גם לא מתקדם לשום מקום כי אתה לא בחברה שתיקח אותך הלאה וגם הסיכויים שתחזור בתשובה או תתבלבל גדולים יותר.
בכ"א כמו שאמרתי לצערי אין לי מה לייעץ לך

אבל אני מקווה שתצליחי, שוב, עם הזמן. ואולי פה - כן, עדיף שקודם כל תמצאי דתל"ש אולי זה באמת יקל. בהצלחה.

 

[כיפה אדומה17]

זה לא אשליה

לצאת עם דתל"ש בשלב ראשון זה יכול להיות רעיון לא רע, הוא יכול להבין יותר מכל אחד את המקום שלך ולהיות סבלני לכל העכבות.

אבל אפשר גם בלי דתל"ש. אפשר גם דתל"שית.


חוצמזה מציעה לך באופן כללי לא להלחץ מהנושא של הכרות, כשתתקרבי מספיק אל בנאדם ותרצי בנוכחותו בכל רגע מחייך כנראה שגם החומות האלה יפלו.

תזכירי לי בת כמה את?

 

[YAEL1104]

תחושת הזדהות

היי נועמול!!
מדהים לקרוא את ההודעה שלך ולהרגיש ככ קרובה רק בגלל המצב שבו את נמצאת( היית?) .
הסיפור שלי דומה- יצאתי מהדת, וכל השאר היסטוריה..
העניין הוא -עולם ההיכרויות החילוני. אני בהחלט יכולה להגיד לך שזה עולם שונה ממה שאנחנו מכירות. ולאו דווקא רע\קשה יותר. אני מסכימה שאם את רוצה להתקדם חברתית (בהנחה שטוב לך איתם) תכירי אנשים חילוניים. דתלשים בהחלט יבינו אותך (כמוני) אבל חילוני יכיר את מי שאת עכשיו. זו ההרגשה האישית שלי..

הניסיון שלי בעולם הבנים- גם לי מאוד מאוד קשה. להבין את הראש שלהם, להבין שהאינטרסים שלהם שונים משלנו, ראיית העולם וכו'.. עם הזמן בשהייתם את תביני בסוף את הדרך וכמובן (הכי חשוב )תביני מה טוב בשבילך. הכי חשוב שתדעי ותביני שמה שאת עושה זה בשבילך ולא בשביל אפחד אחר.
ובן זוג- יבוא. בלי פחד, בלי לחץ ובלי חרטות. בן שמוצא חן בעינייך תתני לדברים לזרום . אבל בן שאת רואה שהמטרות שלו בשיחה איתך שונות( שהמטרה שלו זה להביא אותך למיטה או למקומות אחרים) וזה לא נעים לך אז אל תמשיכי.
מהסיפור שלי עם בן שרציתי - הכרתי בן ודיברנו. רק אחרי כמה שיחות הבנתי שהמטרה שלו שונה. ועד שנתתי לעצמי להיפתח ואיך שהו לתת לרגש לזרום,משו שאישית קשה לי! אבל עכשיו אני יודעת מהניסיון שלי מה אני רוצה. וזה מה שהייתי צריכה-סטירה שתעיר אותי שבעולם הזה, הדברים הולכים בצורה שונה. במיוחד בעולם ההיכרויות..אבל שוב-לאו דווקא רע יותר, שונה אבל מיוחד..

בכל מיקרה, גאה בך ותאמיני בעצמך שמה שעובר עלייך זה רק עושה אותך טובה יותר.( ובתכלס ,כן, בנים אוהבים בנות כמונו...)

כאן אם תרצי להמשיך להתייעץ. בכנות, טוב לראות עוד בנות במצב שלי, בהחלט תחושת הזדהות טובה!

 

[מתלבט13]

והנה פוסט בנושא בYNET

לא שאני יודע מה שכתוב שמה......

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409044,00.html