התייעצות

[ttt34]

התייעצות

בני בן 9, מוגדר עם ADHD. מטופל בקונצרטה אשר יעילה מאוד עבורו.
ביומיים האחרונים אנו נתקלים בבית בקושי עצום מאוד לפני השינה. מנסה למשוך את הזמן בכדי לא לישון,
מנסה, מנסה ושוב מנסה ולכשנאמר לו בקצת יותר אסרטיביות, נכנס להתקף כעס של בכי ואמירות כמו "היא (אמא)
לא אוהבת אותי, כל היום צועקת עלי, אני לא סובל אותה, תיקחו אותה ממני.... ועוד ועוד..."
מיותר להגיד שכאמא מאוד מאוד קשה לשמוע את כל אותן אמירות, למרות שמדובר בילד בן 9 בלבד, ובכל זאת...
מה שמטריד אותי בעיקר היא העובדה שעד היום (הילד מטופל בתרופה כשנה כבר ובמעקב אצל נאורולוגית אחת ל 4-6 חודשים),
לא היו התקפים בכלל, אמנם לא שמח ללכת לישון, אך לא היו בעיות , בכי ואמירות כפי שתארתי מעלה.
האם לדעתכם זה קשור לאבחנה של ADHD? או שאולי עלי להתחיל לדאוג מסיבות נוספות??
אני בחששות מאוד כבדים,
אשמח לשמוע כל עצה ודיעה גם אם פחות מחזקות.
תודה,
ttt

 

[מרב קובי]

באמת מאוד קשה לשמוע את זה.

התקפים כאלו- משבשים את כל היום , את כל התנהלות המשפחה, וכואבים מאוד.
אבל..
את מספרת שהילד מטופל בתרופה כבר יותר משנה, והיא מועילה. כמו כן את אומרת שזה לא קרה אף פעם, וההתקפים הם רק ביומיים האחרונים.
לא שמח ללכת לישון- זה אופיני לADHD, ולא מפתיע.
אם כך, רוב הסיכויים שמשהו קרה. אמרת משהו שהעליב אותו מאוד , או שקרה משהו בבית הספר, או שמאיזו שהיא סיבה הוא פיתח חרדה ולא יודע איך לבטא את זה.
קחי אותו לשיחה בשעה אחרת, כשהוא רגוע, ושאלי אותו אם הוא פוחד ממשהו, אם משהו קרה, או אולי הוא חושש מנטישה מכל סוג שהוא.

הקשר שיש להתפרצות מסוג זה ל-ADHD היא שאנחנו, כבעלי הפרעות קשב וריכוז , הופכים כל זבוב לפיל. כל אירוע זניח של עלבון או פגיעה הופכת בעינינו לטראומה קשה- ואפילו מצטיירת בעינינו כהתעללות...ולכן ההתפרצויות שלו הן חזקות ורגשיות באותה מידה...
נסי להתגבר על הפגיעה האישית, וביחד תעברו גם את זה
אם כי אמא שלי היקרה מכל, עדיין סוחבת על ליבה כמה צלקות מההתנהגות שלי לפני 40 שנה...

 

[ttt34]

תגובה

מרב,
ראשית תודה על התגובה. אכן לאחר לילה ללא שינה והמון בכי, החלטתי שהיום לאחר בית הספר אתפוס איתו שיחה רגועה בעניין של אתמול
מבלי להזכיר את אמירת המילים שכל כך העליבו אותי, אלא, התייחסות למה עבר עליו.
היום התעורר בבוקר כאילו לא היה כלום בלילה, להיפך, עוד היה ממשומע מתמיד עם מצב רוח מצוין.
רק אצלי נשאראו הכוויות שמצד אחד המוח אומר לי ויודע כי הוא לא התכוון לזה, וכי באמת אוהב אותי אבל......מתקשה לשחרר לגמרה.
כן, המילה צלקת נשמעת לי מתאימה למצב, למרות שאני מאוד מקווה שאצליח לעבור הלאה ללא צלקות.
תודה ואעדכן בהמשך.
ttt

 

[איתך מאחורי הקלעים]

כאימא לאימא את מציינת קושי ביומיים האחרונים

אנחנו אחרי חופשה לכולם קשה לחזור לשיגרה ובטח ובטח לילדינו שביה"ס מבחינתם מהווה מלחמה יום יום,שני ילדי(בן 10 ובת 15) עדיין לא נרדמים לפני 11++ שלא לדבר על הבאסה והרצון שלהם להמשיך בחופשה עוד ועוד.....
הקושי לחזור לשיגרה הוא לא פשוט .
לגבי האמירות שלו...אני מבינה את הכאב שלך אבל את חייבת לזכור שהאמירות שלהם הן לרוב לא ממש במודעות מלאה,הם מתוסכלים,כועסים ומוציאים את זה עלינו הקרובים להם...תהיי חזקה ...בוגרת ואל תקחי יותר מדי ללב ,במצבים כאלה תעבירי את הטיפול וההרגעה למישהו אחר בסביבה צאי מהחדר ,קחי אוויר ומצאי זמן רגוע לא בלחץ של הלילה לדבר ובעיקר להקשיב לו(לא לחפור ..) בטח אל תיכנסי ל"סרטים" וחששות ....הם ילדים מאוד רגישים ולא תמיד יודעים לתמלל את הרגשות שמציפים אותם.
בהצלחה ומעבר לכך שולחת לך חיבוק מנחם כאם לאם....
אפשרי לשלוח מסר באישי אם את זקוקה לאוזן קשבת....בשמחה.

 

[ציפי קוברינסקי]

קושי בן יומיים

בודאי שקושי בן יומיים בלבד לא צריך לעורר דאגה
גם אני חושבת שהמעבר בין החופשה לשיגרה שאינו קל לכל הילדים לילדים לקויי קשב הוא קשה יותר.
את התסכול הוא מוציא עלייך, כי את מסמלת את הסיבה.
לילד שלך יש אינטואיציה לראות מהי נקודת התורפה שלך, והוא מנסה הכל כדי לא ללכת לישון. אל תתרגשי, זיכרי שזה לא באמת נגדך. (למרות שזה מאד מאד פוגע)
חשוב שאת תשדרי ביטחון בדרך ובגבולות שאת מציבה.
את הגבולות לגבי שעת שינה הבהירי לו בקצרה כשהוא רגוע, הרבה לפני שהוא הולך לישון.
כשזמן השינה מגיע היי רגועה והחלטית ותשתדלי לא להיגרר אחרי הפרובוקציה.
ציפי קוברינסקי

 

[ttt34]

תודה לכל המגיבות

תודה על כל התייחסות והתייחסות.
הילד הגיע מביה"ס עם מצב רוח מצוין. עברו עלינו אחר צהריים נעימים ןרגועים.
שלוש שעות לפני זמן השינה יידעתי את הילד כי בשעה 21:00 הולך לישון. חמש דקות לאחר מכן אני אצטרף אליו
ונקרא יחד ספר.
מאחלת לנו שיעבור בהצלחה ללא קשיים ועלבונות.
ושוב תודה תודה לכל המתייחסים.
מבטיחה לעדכן מחר איך עבר שלב ההרדמות היום.
לילה טוב
ttt

 

[מרב קובי]

בהצלחה!