התייעצות 
היי, אני פעם ראשונה פה והרגשתי צורך לשאול מישהו, אז...
לפני כמה חודשים הכרתי (נטו ידידותית) מישהו מאוד נחמד וישר התחברנו. קלטתי אחרי כמה זמן שהוא כנראה מפתח רגשות אליי (גם חברים משותפים זרקו הערות בנושא), ואני, בתור בן אדם מאוד לא החלטי, קפצתי עם הדעה שלי בנוגע אליו, והיה רצון לרצות אותו שהוביל לנסיונות שכנוע עצמי.. ללא הצלחה. כרגע לא הייתי עדיין במערכת יחסים רצינית ולא חיזרו אחריי במיוחד, אז רק ההרגשה הזאת של "רוצים אותי" הטתה את הדעה שלי. התחברנו מאוד מהר, הוא אפילו ציין את זה פעם או פעמיים, והיינו נפגשים הרבה, והיה לנו כיף והכל, ולפני כמה ימים כשהוא ליווה אותי הביתה ואמרנו לילה טוב, הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי והתוודה שהוא מחבב אותי ושאל אם אולי הייתי רוצה לצאת מתישהו, ואני מצדי עניתי שאני לא במצב לקשר כרגע. ואיך שנפרדנו (עם הסכמה שזה לא ישנה את הידידות בנינו) התחילה להיות לי הרגשה של מעין שוק. פשוט התחלתי להרגיש הערכה שהוא העז לומר לי בפנים איך הוא מרגיש, והעובדה שדחיתי אותו פשוט הכבידה עליי. והשוק הזה נשאר עדיין. אני לא בטוחה איך לתאר את ההרגשה הזאת, אבל אולי מישהו פה חווה משהו דומה?
תודה מראש
היי, אני פעם ראשונה פה והרגשתי צורך לשאול מישהו, אז...
לפני כמה חודשים הכרתי (נטו ידידותית) מישהו מאוד נחמד וישר התחברנו. קלטתי אחרי כמה זמן שהוא כנראה מפתח רגשות אליי (גם חברים משותפים זרקו הערות בנושא), ואני, בתור בן אדם מאוד לא החלטי, קפצתי עם הדעה שלי בנוגע אליו, והיה רצון לרצות אותו שהוביל לנסיונות שכנוע עצמי.. ללא הצלחה. כרגע לא הייתי עדיין במערכת יחסים רצינית ולא חיזרו אחריי במיוחד, אז רק ההרגשה הזאת של "רוצים אותי" הטתה את הדעה שלי. התחברנו מאוד מהר, הוא אפילו ציין את זה פעם או פעמיים, והיינו נפגשים הרבה, והיה לנו כיף והכל, ולפני כמה ימים כשהוא ליווה אותי הביתה ואמרנו לילה טוב, הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי והתוודה שהוא מחבב אותי ושאל אם אולי הייתי רוצה לצאת מתישהו, ואני מצדי עניתי שאני לא במצב לקשר כרגע. ואיך שנפרדנו (עם הסכמה שזה לא ישנה את הידידות בנינו) התחילה להיות לי הרגשה של מעין שוק. פשוט התחלתי להרגיש הערכה שהוא העז לומר לי בפנים איך הוא מרגיש, והעובדה שדחיתי אותו פשוט הכבידה עליי. והשוק הזה נשאר עדיין. אני לא בטוחה איך לתאר את ההרגשה הזאת, אבל אולי מישהו פה חווה משהו דומה?
תודה מראש