התייעצות

[לולה 25 היחיד]

התייעצות

אני לא יודעת מי זוכרת שכתבתי על מה שעבר עלי בראש השנה אז משחזרת . עמד לי ולבעלי על הלב הרבה זמן חוסר האכפתיות של משפחתו מאיתנו כבר שנים בטיפולים לילד נוסף ואף אחד לא מצא לנכון לשאול אם צריך עזרה או סתם להתעניין למרות שידעו (ומדובר במשפחה שהכל עובר שם כמו 144 והאמא דואגת לתת הנחיות להתקשר כל פעם שיש למישהו שפעת).
חטפנו על הראש שאני אשמה כי אני לא משתפת דבר שהיה נכון בעבר (10 שנים) אבל כבר לא היום (בשנים האחרונות) ושאם אנחנו רוצים שיתענינו אנחנו אלא שצריכים להתקשר (כלאמר לבכות לרחמים מהם - ממש לא יקרה)
עכשיו אבא של גיסתי לא מרגיש טוב וחמתי נתנה הנחיה לבעלי ולי (ולכולם) להתקשר לגיסתי להתעניין (ככה זה עובד שם) לא מרגישה צורך להתקשר אחרי מה שהם אמרו לי
במיוחד שמדבר בגיסה היחידה שהיתה איתי בקשר וידעה הכל וניתקה קשר ברגעי המשבר הכי קשים שלי לדבריה בגלל עומס של תחילת שנה שעברה (היא מורה ) אבל עומס יש כמה ימים לא כמה חודשים.

האם אני טועה?

 

[שיר לי שני]

אני יכולה להגיד לך רק ש...

אצלי זה עובד לפי ההרגשה.
אם אני מרגישה שיש חד צדדיות גדולה מדי, אני מגיבה לזה.
אם זה בקטנה, אני ממש לא מתרגשת.
ובגדול, תמיד הבעתי עניין בבריאותם של אנשים בעת חוליים, גם כאלה שלא הביעו שום עניין בי. זה לא מאמץ גדול, וזה עניין של נימוס ולא של חד צדדיות או הדדיות.
אם לא הייתי עושה זאת, הייתי צריכה להתעלם לגמרי מבעיות הבריאות של חמותי, שכשהאישלי סיפר לה שאני חולה שבועיים רצוף (כשזה עוד היה רק שבועיים) היא אמרה "ספר משהו על הבנות!"...

 

[ספיריטי]

את האמת ...

לא הייתי עושה חשבון "היא לא התקשרה אז אני לא אתקשר".
אם הייתן בקשר טוב והיא אמרה שהיא הייתה עמוסה אולי זה תירוץ אולי קרה משהו אחר - אישית אני לא שופטת אחרים, למדתי בדרך הקשה : מישהי אמרה לי שמשפחתה במשבר קשה וזה הצחיק אותי כי הם נסעו מלא לחו"ל ולמלונות ואמרתי לה שקצת קשה זה לא משבר ואז היא סיפרה לי שאחותה נאנסה על ידי דוד שלה.
לא שופטת אף אחד ואת התמיכה אני אמצא אצל אנשים שבאמת איכפת להם ממני ולא כי מישהו או מישהי אמרו להם להתקשר.
תחשבי שהם יתקשרו רק כי אמרו להם ? זה שווה ?

 

[mykal]

אכן, מצב מביך,

האם חמותך פנתה אליך? אם לא, את פנויה להחליט
אם את מעונינת בקשר, תתקשרי.
אם ויתרת על הקשר עם גיסתך, אל תתקשרי.

אם חמותך דברה איתך, למה לא הגבת--מי שלא מתענין בי--
אינני מתענינת בו.

אם דברה עם בעלך--מה הוא אומר? איך הוא מגיב לדרישה?

 

[B l u e D e v i l]

לא

ברגעים קשים צריכים אנשים שבאמת רוצים להיות שם. את לא באמת רוצה להיות שם, ובכלל, לא ברורה לי ההוראה הזו של חמותך.
לספר לכם על המצב כן. להורות לכם להתקשר? אווילי.
אתם וגם שאר המשפחה אנשים בוגרים .כל אחד יחליט לעצמו בהתאם למה שמתאים לו.
לא היתי רוצה שאנשים יתעניינו בי התעניינות מזוייפת רק כי מישהו אמר להם, ואני לא אוהבת לעשות את עצמי.

אני מציעה לך לחשוב על הענין לטווח הרחוק, לקבל החלטה אם את רוצה לנסות "להשלים" איתה ובאמת להתקשר להתעניין ולחזור לקשר (ובהזדמנות לשאול איפה היא היתה כשאת הית במצב קשה) או לקבל החלטה הפוכה, שזו לא אשה שאת רוצה בחיים שלך ושלא מגיע לה השקעה שלך.
פשוט נסי לדמיין איפה את רואה את עצמך ואת היחסים במשפחה שלכם בעוד נניח... שנתיים (בהנחה שאם לא תתקשרי אליה היא תיטור לך כמו שאת נוטרת לה) קבלי החלטה שמתאימה לך, לאישיות ולאופי שלך.

 

[לולה 25 היחיד]

תודה לכולכן

מבהירה: חמתי דיברה גם עם בעלי לפני כמה ימים ואתמול כשבאתי לקחת ממנה את הילדה היא שאלה אם התקשרתי לגיסתי לא עניתי לה יותר מידי כי אין לי כוח לדרמות שלה אז התעלמתי מהשאלה שלה ומההנחיה שצריך להתקשר (היא טרחה להבהיר שהיא אמרה לבעלי שאנחנו צריכים להתקשר)
לגבי בעלי הוא ילד של אמא לטוב ולרע אני מתעלמת מזה כי אחרת זה ישגע אותי.
לגבי גיסתי דיברתי איתה בזמנו אחרי כמעט חצי שנה של נתק והיא טענה שהיתה עמוסה, איך עוברים ממצב של שיחות כל יום לפעמים כמה פעמים ביום למצב שנעלמים.
באותה שיחה לאחר לבטים רבים חשבתי שהינה נפתח דף חדש וסיפרתי לה מהוא אותו משבר שעבר עלי מאז היא לא הרימה טלפון פעם אחת אלא אם כן היתה צריכה משהו.
אציין שבאותו חג מדובר ובמספר מקרים לפני כן העובדה שאני וגיסתי לא דיברנו גרמה לגיסי שלא ממש מת עלי להחליט שזו מלחמה ופשוט לדבר אלי לא יפה ולהשפיל (עוד משהו שתורם לעיניין).

אני לא באמת צריכה את המשפחה של בעלי אבל בעלי כן ואני מצפה שבשבילו הם כן יהיו שם.
לדעתי אחת הסיבות של חוסר העיניין בי ובמצבנו היא ההרגשה שלהם שהבן שלהם נפל ושהוא מסכן וכבר שמעתי כמה פעמים "מסכן X איך אישתו מעיזה להתנהג ככה למרות המצב שהוא נמצא בו בגללה" הם במחשבה שאני צריכה ללכת על ביצים כי אני לא יכולה לתת לבן שלהם בן או עוד ילדים
בעלי איתי לאורך כל הדרך ואחרי הרבה זמן אני יודעת שאני לא אשמה במצב ומי שהיה לא בסדר לאורך כל הדרך זה הם ולא אנחנו.

מצטערת סטיתי קצת מהנושא הייתי צריכה לשפוך
תודה לכן

 

[B l u e D e v i l]

את לא צריכה

לקבל מאתנו אישור לכך שגיסתך היתה לא בסדר. את יודעת שהיא היתה לא בסדר.
את בכל זאת רוצה אישור? היא היתה מאוד מאוד לא בסדר. אלא אם כן יש סיבה אמיתית, אין תרוץ לניתוק קשר פתאומי עם חברה קרובה(בלי קשר לענין המשפחתי,מי שמדברת עם מישהי כל יום זו חברה טובה) ובטח כשהיא צריכה להתראות איתך בחגים או ארוחות משפחתיות.

חמותך אמרה לבנה להתקשר? יופי. מספיק. הוא מיצג את המשפחה שלכם. לא כל יצור נושם במשפחה צריך להתקשר. עוד מעט גם הכלב יתבקש לתת לה ליקוק מיוחד.
בכל מקרה, אם היא מגיעה למצב של ניג'וס, היתי בהחלט אומרת לה שאני מתקשרת למי שטורח להתקשר אלי ולא שמתי לב שהיא טרחה מיוחד לוודא את זה כשאני היתי במצב רע.

 

[mykal]

אהבתי, שלא ענית לחמותך

זו דרך ממש נכונה למנוע עימותים.
היא אמרה אתן המשכתן בשיחה והכל בסדר.

את ניסית לשוחח עם גיסתך, לא מצליח--אל תתאמצי אין בכח.

מאחלת לך שתצליחי בטיפולים ותחבקי ילד בריא ושלם.

 

[שיר לי שני]

אם הם מאשימים אותך

במצב הפוריות שלך, זה לא שונה בכלום מלהאשים אדם במחלה אחרת שחלה בה, וזו רשעות לשמה.
אין לך מה לחפש איתם, לדעתי. שבעלך יסתדר איתם לבד, עם כל הכבוד.
אם מישהו היה חושב להעז להתבטא ככה נגדי אחרי הלידה השקטה, הוא היה מוצא את עצמו בוהה בגב של שנינו, של האישלי ושלי, וזה היה החלק האחרון שלנו שהוא או היא היו רואים הרבה מאד זמן.

 

[לולה 25 היחיד]

זה בערך מה שאני עושה

אבל בעלי מאוד קשור ואני הולכת לשם רק בשבילו, אבל גם אז יושבת עם עצמי בעיקר

 

[B l u e D e v i l]

אני מודה שקשה לי להבין

מה קשור העובדה שהוא קשור אליהם לזה שהם מזלזלים במצבך (אם זה המצב)
אני מאוד מאוד קשורה לאמא שלי.מאוד. אנחנו מסתמסות ומדברות המון ומספרות אחת לשניה כל דבר קטן. אבל אם היא היתה משפילה את האיש שאני אוהבת,אותי או משהו אחר עם כל כמה שהיה לי קשה לנתק פתאום, היתי עושה את זה בלי מחשבה שניה.

 

[לולה 25 היחיד]

גם אני בדעה שלך

אבל מדובר במשהו פסיכולוגי שהוא גדל עליו מהיום שנולד שההורים (במיוחד אמא שלו) והאחים שלו באים לפני הכל (גם לפני המשפחה החדשה שלהם) היא הגדילה לעשות וחינכה אותם שחוץ מהמשפחה הם לא צריכים אף אחד
וזו הסיבה שאין לא לבעלי ולא לאף אחד מהאחים וההורים שלו חברים רק אחד את השני. (הם ממש גדלו בסוג של שטיפת מוח שבו האמא היא אלוקים ) שזה משהו שמאוד קשה להשתחרר ממנו.

היו שנים שנלחמתי בזה אבל מי שנפגע זו רק אני והזוגיות שלי למדתי להתעלם מהם נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה
צריך להבין שמדובר באישה מאוד מנפולטיבית, סוציומטית שרואה רק את עצמה במרכז חוץ ממנה אף אחד לא חשוב (גם הילדים שלה וקל וחומר הנכדים שלה מישניים לה)

בשנים הראשונות נלחמתי היום אני יותר חכמה יותר קל לי להתעלם מהם והדבר תרם הרבה לזוגיות שלנו. כי בנושאים שאין להם נגיעה למשפחה שלו יש לנו זוגיות מאוד יציבה.

 

[שיר לי שני]

סליחה, שאלה

בעלך יודע שיש לו גם משפחה נוספת, שעליה הוא אחראי, ולא רק חבר זוטר בה? הוא שמע על זה שהתחתנתם?
בכל מקרה, אם הוא לא יכול לנתק, אין שום סיבה שאת תישארי בקשר עם אנשים שחושבים שאת אשמה במצבך הרפואי.

 

[B l u e D e v i l]

מאחר ויש הבדל מהותי

בקשר שלכם עם דיבורים עליהם ובלי, אני בטח לא אמליץ לך לפתוח איתו את הנושא. אבל בעלך, למרות כל החינוך שהוא קיבל, בחר ללכת להתחתן ולהקים לעצמו משפחה נוספת.אחת שאמורה להיות קרובה יותר אליו (כן.ילדים קרובים יותר מאחים כי הם זקוקים לטיפול שלך כל הזמן.וכן, אישה - שאתה בחרת אותה ולא נולדת אליה חשובה לא פחות)
כמו שדתיים חוזרים בשאלה, גם בעלך יכל להתפקח ולהבין שגם אלוהים טועה.שיקרא קצת בתנך ויראה כמה ערערו את האל ויצאו נגדו כשכעסו עליו. הוא מנסה להיות איוב?

 

[210רחלי]

קודם כול

או

לא החלטתי

לא אוהבת את כל ה"תתקשרו ל-x". אנשים מבוגרים יודעים להתנהל בעצמם. אם בעלך רוצה - שיתקשר, את עושה מה שטוב לך. יש משהו שבו אני מסכימה עם ספיריטי, שלא עושים חשבונות, אבל את צריכה להרגיש טוב עם עצמך ועם ההחלטות והמעשים שלך.

 

[mykal]

רק לקטע המשפט

שמקפיץ לי פיוז

כל פעם שנאמר.

לא עושים חשבונות סליחה שאומר,
כל מי אומר זאת הוא בד"כ מנהל את הפנקסנות ה'נמוכה' ביותר.
כשאני נעלבתי מזה שחמותי ואחיותיו לא באו להלויה של אימי (לפני הרבה שנים)
וכל פעם זה עלה לשיח, שמעתי את המשפט "תפסיקי לחשבן' כל הזמן 'חשבונות"
וואלה --שאבא שלו נפטר,
הוא יודע חשבון מעןולה, אפילו הוצאת שורש' בע"פ --מי היה, מי לא היה,
מי הגיב מי לא.
אהה לא לעשות חשבונות זה רק מול מי שלא נוח,
אבל מי שרוצה בשביל עצמו--עושה גם עושה.

מצטערת--מותר להציע לא להיות קטנוניים בהתחשבנות,
לא הכל הוא 1 ל-1 , אבל להצתחשבן, זה לבדוק יחס מול יחס.
לגיטימי, טבעי, אנושי וכולם נוהגים כך ברוב מערכות החיים.

 

[אנילה1]

אני רוצה להציע גישה שונה למצב שנוצר. תקשורת

בין אנשים נוצרת ע"י צורך של מישהו לדבר ולשתף, והיכולת של הצד השני להקשיב. לפעמים החמות היא הדברנית, והכלה היא המקשיבה, ולפעמים הכלה היא הדברנית והחמות המקשיבה. ויש הרבה פעמים, מסיבה כלשהי, שגם הכלה וגם החמות לא דברניות, כי אולי שתיהן ביישניות. אז לא נוצר קשר טיבעי. על גבי המצב הבסיסי הזה נוצרות סיטואציות של "כבוד". מי צריך להתקשר קודם, למי ומתי. לאדם ביישן מטיבעו, יש מעצורים בלהתקשר ולשאול את קרובי המשפחה לשלומם. העסק הזה לא זורם אצלו טיבעי. זאת גם הסיבה שהוא לא "מרגיש" צורך להתקשר. במשך הזמן הוא מרגיש בדידות על שלא משתפים אותו בענייני המשפחה. אדם ביישן שלא נוהג להתקשר נחווה ע"י האחרים כאחד שלא רוצה שיפריעו לו. המצב הוא בדיוק הפוך, הוא דוקא רוצה שיפריעו לו, אבל לא יודע איך עושים זאת.
על מנת לצאת מהמצב הזה, צריך לעשות הסכמים מלאכותיים. נניח שכל יום שישי ב-4 אחרי הצהרים, הכלה מתקשרת לחמות לשמוע איך עבר לה השבוע. החמות תשמח לדווח לה על כל מה שקרה במשפחה, כי בדרך כלל החמות יודעת כמעט הכל. ולמה צריך לקבוע זמן, כי שתיהן יודעות שזה זמן איכות שלהן, ואז הן מתפנות אחת לשניה. אם לא קובעים זמן לפגישת טלפון, והכלה תתקשר ספונטנית, היא תקבל תשובה שאין לחמות זמן כרגע לשיחה ארוכה, ושהיא תחזור אליה. וכשהיא חוזרת, אז גם לכלה אין זמן לשיחה, אולי בגלל שהיא עסוקה עם הילדים או משהו אחר. הרבה "עלבונות" נוצרים בדרך זו. למשל: הכלה חושבת שהנה סוף סוף היא מתקשרת ואין לחמות זמן בשבילה ואז היא נעלבת. החיים של היום כל כך עמוסים שחייבים לקבוע זמן לשיחת איכות. כמובן, לא מדובר במקרים של דחופים, ששם אין צידוק "לאין זמן".

 

[mykal]

הרעיונות טובים,

לא כ"כ הבנתי למה הם מתקשרים.

אני התיחסתי לרעיון ההתחשבנויות--איך דבריך עונים על דברי?

 

[אנילה1]

מהתחשבנות צריך להתעלם, אם לא רוצים להיות

חלק מהמשחק הזה. יש לי כלה שעושה חשבונות של צדק. אני לא מגיבה על זה. אני אומרת לה שתעשה מה שהיא חושבת לנכון, ואני אזרום איתה.

 

[אסתי קלי]

אף אחד לא אמור לחלק לך הוראות

למי ומתי להתקשר
אישית לא הייתי מתקשרת למישהו שלא מתעניין בי
הדדיות שם המשחק