התייעצות

[MIRA7]

התייעצות

בני בן 7.5 לפי האיבחונים עם הפרעת קשב והתנהגותית.לומד בחינוך מיוחד ולא מצליח להשתלב.
אינו מקבל טיפול תרופתי. כבר סיפרתי בעבר שלא משתף פעולה אביו לא מעוניין בין היתר בטיפול תרופתי.
הבי"ס מבקש שיגיע עם ליווי. אני מוטרדת ממצבו מאד, מאפשרים לו כרגע לא ללמוד, נותנים לו משחק , עבודות אומנות כל מה שאפשרי שום דבר לא הולך. ממש כנראה לא רוצה להיות שם. האם באמת הטיפול התרופתי ישפר את מצבו? מה אני עושה עם עצמי אני עובדת וצריכה לעצור את הכל ולשבת בכיתה. אנחנו במהלך איבחון אצל פסיכיאטר זה מחולק לשלבים וברור שיצטרך טיפול תרופתי, אך כמו שציינתי יש סירוב גדול ולא ניתן להחביא ממנו מאד חכם , בעיה גם בויסות החושי. אז מה עושים אייך מתקדמים?

מירה

 

[גן חיות בבית]

עונה לך

לפי כל האבחונים יש לבן שלך הפרעת קשב וריכוז עם בעיות התנהגותיות (לדברייך).
אין כאן פתרון קסם להפרעה כזו, הטיפול הוא בעזרת כדורים, כלומר טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול התנהגותי.
בית הספר והרשות המקומית (וועדת השמה) קבעו שיעזור לבנך אם יהיה בכיתה לחינוך מיוחד.
דבר ראשון זאת זכות להיות בכיתה כזו (הבת הגדולה שלי בכיתה כזו), הילדים נשכרים במורה שהיא מיועדת לחינוך מיוחד, מכילה יותר, סובלנית יותר, הכיתה מקבלת סייעת ועוד שירותים נוספים, מה שילד בכיתה רגילה עם קשיים לא מקבל.
התפקיד שלנו ההורים זה ללכת יחד עם בית הספר עבור ולמען הילד. ומה שאתם עושים כהורים זה לא המצב.
לא תוכלי להתקדם לשום מקום אם לא תטפלי בו תרופתית.
אין צורך להחביא את הכדור ממנו, הוא צריך להיות מודע לכך שהוא מקבל כדור על מנת שזה יעזור לו בתפקוד היומי שלו בכיתה ומחוץ לה.
הבן שלי הצעיר בן 6 והתחלתי לתת לו ריטלין כל בוקר מיום רביעי שעבר, להגיד לך שזה קל? לא הוא לא רוצה, אני יודעת שזה יעזור לו, אז אני נותנת לו.
לגבי ויסות חושי? מאחר ואתם באבחון אצל פסיכיאטר אני משאירה לו להגיד את מה שצריך להגיד.
לגבי בעלך שהוא נגד טיפול תרופתי, תשאלי אותו: אם חס וחלילה לבן היתה סכרת נעורים וכל יום היה צריך להזריק אינסולין, האם הוא היה מזריק את האינסולין או משאיר את הדברים ככה?

טיפול תרופתי זה הקביים של מי ששבר את הרגל, זה המשקפיים למי שלא רואה, זה מכשיר השמיעה למי שלא שומע טוב, אם מונעים את הטיפול אז למעשה מונעים טיפול בילד, ומי שמפסיד מכל ההתנגדויות זה אך ורק הבן שלכם, לא חבל?
כי היום הוא בן 7.5 לא מטופל, משחק כל היום בבית הספר, בית הספר מצידו לא מוכן להשקיע (ודי בצדק) בית ספר מבקש שיגיע עם ליווי אז כנראה הבעיות הרגשיות שלו כל כך גדולות שזה מתסכל אותו וכנראה נהיה אלים.
וכל זה כי ההורים לא כל כך רוצים טיפול תרופתי וגם הילד מסרב לשתף פעולה.
מה את חושבת?

 

[MIRA7]

תגובה

אני אומרת שכל מה שרשמת נכון מאד , מסכימה לדעתך אך בהחלט אני נמצאת בין מבוי סתום.
זה שהילד צריך לדעת ולהבין לא עוזר לי במאומה כי אני מנהלת סביב הנושא שיחות שמתרגז אפילו שאני מעלה את זה, רצה לאיבחונים ולא רוצה לשתף עם המאבחנים פעולה. אז הגעתי למסקנה שלא צריך לדעת וכן צריך לעשות בלי שיידע. אך מה שקורה כרגע שלא אוכל בבוקר , לפעמים שותה, אייך בדיוק אתן את הכדור? לגבי אביו נמאסו עליי ההסברים ואותו אני מוכנה לעקוף ויהי מה, אני זו שאחליט ונקודה.
אני יודעת שבבי"ס נעשים נסיונות לעזור לו אך ללא הצלחה, אין לי כעס עליהם גם הם התייאשו כבר ברור לי.
מה היית מציעה שאתפוס אותו בכוח ואתן לו כדור?

 

[גן חיות בבית]

עונה לך

אני אשאל אותך משהו אחר:
אם לילד יש חום גבוה והוא חולה, הרופא נתן תרופה, הילד מסרב בכל תוקף לקחת את התרופה. מה תעשי? אני לא אענה לך על השאלה, זאת שאלה שאת צריכה לשאול את עצמך.
אני מבינה את המבוי הסתום שבו את נמצאת, דרך אגב, הדיונים האלה שאת מנהלת עם הילד ושבעלך לא משתף פעולה מאוד פוגע בהצלחה שלך. הילד רואה שאביו לא תומך בנושא, להיפך, הוא אפילו נגד, למה שישתף פעולה?
קודם כל אם את רוצה להצליח את חייבת לעבוד במשותף עם בעלך.
שבי איתו בערב אחרי שהילדים הולכים לישון, תגידי לו שאת רוצה לשוחח איתו בנושא הילד והכדור, תעשי עבודת הכנה לפני ותוציאי מהאינטרנט חומר על הפרעת קשב וריכוז ומה גורם לכך, מה הם הטיפולים, ומה קורה אם לא מטפלים.
אני בטוחה שהשיחה לא תהיה נעימה, אבל הוא חייב להבין שבמקום לעזור לבן שלו הוא רק פוגע בו.
לעשות שינוי בבית זה אף פעם לא קל, אבל זה הכרחי.
אחרי שתדברי עם בעלך היום ובתקווה שהשיחה תעזור לו להבין קצת יותר על הפרעת ADHD, מחר שניכם צריכים לשבת עם הילד ולהגיד לו שממחר (יום שלישי לצורך העניין) הוא יקום בבוקר יטול כדור, יאכל ארוחת בוקר וילך לבית הספר. הוא כמובן יתנגד, אבל אתם שניכם צריכים להסביר לו שאתם לא מתכוונים לוותר ואתם מוכנים אפילו לעשות את זה בכוח אם יהיה צורך בכך.
כי אתם כל כך אוהבים אותו ואתם יודעים שהכדור הזה זה מה שיעזור לו בלימודים, בחיי החברה שלו, בתסכול, וכו', ובגלל שאתם אוהבים אותו אתם מוכנים אפילו להפעיל כוח ולהכריח אותו לקחת את הכדור.
אני אישית לא אוהבת את הצורה האלימה הזאת, כי בסך הכל זה יוצר אנטי אצל הילד, אבל מצד שני יכול להיות שהוא יראה את שניכם כל כך נחושים שאולי הוא ינסה אתכם, אבל אולי גם לא.
מכאן אני רק יכולה לעודד אותך, לא לוותר, להמשיך בקו שלך ולהיות אמיצה וחזקה.
ספרי לי איך היה...

 

[MIRA7]

תודה על

תגובתך רק אומר שהדיונים על נטילת הכדור לא נעשים ליד הילד. בעלי מאד קשה בדעותיו ובכלל מתנגד אפילו לכדור אקמול אם הוא יצטרך לקחת. אספר לך שיש לי עוד ילד עם הפרעת קשב שגם היתה התנגדות לריטלין , הילד כן היה שותה את הכדור בהתחלה בלי לספר ולאחר שהבי"ס יתעקש שהאבא כן יהיה שותף ולאחר אין סוף פגישות אמר שמעביר את ההחלטה אליי ומסכים.
עכשיו לאחר שנים חוזר על אותן אמירות שהריטלין עושה כך ועושה כך וממש אין עם מי לדבר.
בכל מקרה המון תודה על העידוד.