אין לי עניין עם מותגים
זה בכל לא האישיו, וגם בגלל שההפרשים קטנים אז באמת הכל עובר אחד לשני, גם ממינים שונים. דווקא יש לי עזרה מהמשפחה, לפחות היתה עד היום, מעניין באמת יהיה מה יקרה עכשיו, הסבים והסבתות כבר קצת עייפים מעזרה בגידול כל הנכדים (לא רק שלי גם של האחים שלי). זה פשוט שלילד רביעי כבר צריך להחליף אוטו, יש מן הסתם יותר הוצאות מזון (אני מיניקה הרבה כל ילד אז אני לא מדברת על התקופה הראשונה) חיתולים, יש דברים שהתבלו לגמרי כמו עגלה, ברור שהכל אני יכולה לקבל גם מחברות אבל נראה לי שבכל זאת זו הוצאה לא קטנה. אני גם נשארת עם כל ילד בבית עד גיל שנתיים בערך כך שאין הוצאות על גנים פרטיים בשנתיים הראשונות, אבל אני צריכה לזכור שיש לי עדיין ילד מחותל אחד שהולך השנה עוד למסגרת פרטית. והגדולים אמנם כבר בבית הספר אבל גם שם יש הוצאות. ובלי קשר להוצאות, יש עוד כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם כמו כל הבילויים, חוגים, מתנות, טיולים, הלוגיסטיקה, העומס, לפזר את כולם למסגרות בבוקר, האיסוף בצהריים, ההשכבה בערב, את כל הדברים שאני עושה לבד כי בן זוגי עובד עד שעות מאוחרות מאוד, אז המחשבה על התפעול הלוגיסטי קצת מלחיצה אותי. תשומת הלב שאצטרך להקדיש ל4 במקום ל3. כשיש פעמים שבאותה שניה שלושתם רוצים להגיד לי משהו ממש חשוב, או שכל אחד צריך עזרה בדיוק באותו הרגע, שאני לפעמים מרגישה שקשה לי להתחלק ל3 באותה השניה. וגם נכנס פה נושא הגיל, אני כבר בת 36, אני לא מאמינה שאנ י כותבת את זה, פכעם זה היה נראה לי כל כך גדול ועכשיו אני בגיל הזה, אני פוחדת שלא יהיה לי כח לרדוף אחרי כולם עוד הרבה זמן. לא שאני חולה או משהו אבל אני לא נהיית צעירה. דווקא אני מרגישה היום שיש לי כוחות אבל מה יהיה שאהיה בת 40 עם ילד בקושי בן 3? מצד שני כל כך מתחשק לי ללדת שוב, כל כך מתחשק לי להיניק שוב, כל כך מסקרן אותי לדעת איך יראה עוד חיבור ביני לבין בעלי, כל כך מתחשק לי שלילדים יהיה עוד שותף/ה לשחק, להתחלק, לשתף, להיות חבר, להיות דוגמא, להתאמן ביחסים, לאהוב, להיות נאהב, אני חושבת שככל שיש יותר ילדים כך הם יוצאים יותר נשכרים, יש להם יותר אפשרויות להתאמן בלהיות חלק מהחברה בעולם, יש להם עוד אנשים שאוהבים אותם בכל מחיר, אני מאמינה שאין כמו ערך המשפחה. זה הדבר הכי גדול, המתנה הכי גדולה שאני יכולה לתת להם ולעצמי ולבן זוגי. עברנו כמה תקופות לא קלות ואנחנו כעט בתקופה כל כך מדהימה שמתחשק לנו להעצים את האושר. יש כל כך הרבה שיקולים לכאן ולכאן ואני חושבת שאולי צריך לשקול את זה הרבה, בגלל זה אני שואלת כאן כי מעניין אותי לדעת איך עוד אנשים מתמודדים עם זה.
