התייעצות
כבר כמה זמן שאני מנסה לחקור אודות שיפור התדמית שלי , העלאת הערכה שלי ולאהוב את מי שאני . אני די חדש בעניין, כתבתי בכמה פורומים ונראה לי שגם כאן זה מקום רלוונטי לכתוב . להלן הבעיה : למה כל כך קשה לי לחיות במציאות, למה אני מרפד את עצמי בחמות של שקרים שיעשו לי טוב, אבל בעצם אני מרגיש הכי גרוע שיש . שלום. אני מעדיף להשאר בעילום שם. הסיפור שלי מתחיל עוד שהייתי ילד, נולדתי עם מגבלת ראייה, רק בגיל 16 הבנתי שהיא קשה, כל החיים עד אז חייתי כילד רגיל עם משקפיים, גם כשלא ראיתי עם המשקפיים לא העזתי לשאול , הרי ההורים שלי לא יסתירו ממני דברים. בגיל 16 התנפץ הכל, אחרי בדיקת ראייה שבישרה לי שלא יהיה לי רישיון ויהיו עוד קצת קשיים אבא כבר היה צריך להודות, הוא כבר היה צריך לגלות את הסוד, "אתה לא בהיר, אתה לבקן עם בעיית ראייה שאין לה פתרון " . באותה תקופה הכרתי אנשים חדשיים בתיכון, אחלה חבר'ה שאהבו לשקר שקרים לבנים בשביל הרושם "אני לומד ככה ועושה ככה ", לא הבנתי למה , עד שזה הגיע אליי כל חיי רציתי להיות חייל קרבי לוחם, גם עכשיו שאני נושק לשחרור אחרי שירות של איש מודיעין ביחידה קרבית מובחרת, אני אוכל את עצמי , אבל לא באתי לספר כאן סיפורי הלל, באתי לקבל עזרה. לא יכולתי לקבל את העובדה שלא הייתי לוחם, והתחלתי לשקר אודות שירותי, שקר לבן בשביל הרושם שקר שגורם לך להרגיש טוב , מותר לא? גם החברים בתיכון עשו את זה גם ההורים אז לי אסור ? אוי כמה שזה פגע בי הייתי מספר שקרים גסים לכולם כמה שאני לוחם טוב מתחזה ללוחם על ושם על עצמי סיכות, והפלא ופלא השקרים התגלו, כמה שסבלתי כמה שאכלתי חרא, קשרים רומנטים, חברים שיתנתקו , לעג . הלכתי לקב"ן הוא לא איבחן אותי כשקרן פתלוגי, היום אני בונה את עצמי לאט לאט , יש פה ושם עוד פליטות אבל יש שיפור . אני עכשיו שואל רק בשביל עצמי, יש טיפול שיעזר לי לקבל את עצמי כמו שאני? לאהוב את מי שאני ולהיות גאה בזהב, אני יודע שאני לא שקרן פתולוגי, אני רק רוצה להתפטר מהמשקע הזה של להיות מישהו שאתה לא . . קראתי את שיטת ה"עבודה" של קייטי, איני מתחבן לכל השיטה אלא לחלקים מזעריים ממנה, יש לכם המלצה לעזרה שתהיה יותר מותאמת לי . תודה
כבר כמה זמן שאני מנסה לחקור אודות שיפור התדמית שלי , העלאת הערכה שלי ולאהוב את מי שאני . אני די חדש בעניין, כתבתי בכמה פורומים ונראה לי שגם כאן זה מקום רלוונטי לכתוב . להלן הבעיה : למה כל כך קשה לי לחיות במציאות, למה אני מרפד את עצמי בחמות של שקרים שיעשו לי טוב, אבל בעצם אני מרגיש הכי גרוע שיש . שלום. אני מעדיף להשאר בעילום שם. הסיפור שלי מתחיל עוד שהייתי ילד, נולדתי עם מגבלת ראייה, רק בגיל 16 הבנתי שהיא קשה, כל החיים עד אז חייתי כילד רגיל עם משקפיים, גם כשלא ראיתי עם המשקפיים לא העזתי לשאול , הרי ההורים שלי לא יסתירו ממני דברים. בגיל 16 התנפץ הכל, אחרי בדיקת ראייה שבישרה לי שלא יהיה לי רישיון ויהיו עוד קצת קשיים אבא כבר היה צריך להודות, הוא כבר היה צריך לגלות את הסוד, "אתה לא בהיר, אתה לבקן עם בעיית ראייה שאין לה פתרון " . באותה תקופה הכרתי אנשים חדשיים בתיכון, אחלה חבר'ה שאהבו לשקר שקרים לבנים בשביל הרושם "אני לומד ככה ועושה ככה ", לא הבנתי למה , עד שזה הגיע אליי כל חיי רציתי להיות חייל קרבי לוחם, גם עכשיו שאני נושק לשחרור אחרי שירות של איש מודיעין ביחידה קרבית מובחרת, אני אוכל את עצמי , אבל לא באתי לספר כאן סיפורי הלל, באתי לקבל עזרה. לא יכולתי לקבל את העובדה שלא הייתי לוחם, והתחלתי לשקר אודות שירותי, שקר לבן בשביל הרושם שקר שגורם לך להרגיש טוב , מותר לא? גם החברים בתיכון עשו את זה גם ההורים אז לי אסור ? אוי כמה שזה פגע בי הייתי מספר שקרים גסים לכולם כמה שאני לוחם טוב מתחזה ללוחם על ושם על עצמי סיכות, והפלא ופלא השקרים התגלו, כמה שסבלתי כמה שאכלתי חרא, קשרים רומנטים, חברים שיתנתקו , לעג . הלכתי לקב"ן הוא לא איבחן אותי כשקרן פתלוגי, היום אני בונה את עצמי לאט לאט , יש פה ושם עוד פליטות אבל יש שיפור . אני עכשיו שואל רק בשביל עצמי, יש טיפול שיעזר לי לקבל את עצמי כמו שאני? לאהוב את מי שאני ולהיות גאה בזהב, אני יודע שאני לא שקרן פתולוגי, אני רק רוצה להתפטר מהמשקע הזה של להיות מישהו שאתה לא . . קראתי את שיטת ה"עבודה" של קייטי, איני מתחבן לכל השיטה אלא לחלקים מזעריים ממנה, יש לכם המלצה לעזרה שתהיה יותר מותאמת לי . תודה
