התייעצות

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

התייעצות

רציתי להתייעץ למרות שזה לא נושא כזה "חשוב" שהתחלתם לסדר את הדירה לאחר עזיבת בן הזוג (מעבר לדירה חדשה/דירה נוכחית) מה לעזאזל עשיתם עם כל אלבומי החתונה והתמונות הממוסגרות שלכם??? אתמול סידרתי (נקיון פסח) את הדירה ואירגנתי את הכל מחדש, פתאום מצאתי את כל אלבומי החתונה (700 תמונות צריך לציין) ואת התמונות הממוסגרות שלנו מהאירוע. לא ידעתי מה לעשות איתן פתאום. לזרוק - אין מצב, להשאיר - עושה לי עצוב בלב. מה לעשות? תענו ברצינות - אפילו שהנושא די טיפשי.

 

[לילי301]

נושא בכלל לא טפשי..

אז ככה, ביום שארזתי את הציוד, ביקש הX לחלק את התמונות שלנו (כולל החתונה) ושל הצוציקית לשניים, לקחתי חלק, והשארתי לו 2 אלבומים. אכן זה עושה קצת עצוב אבל זהו העבר, ומפני שיש צוציקית בשטח הוחלט להתעלות.. יכולה לומר שהצוציקית גם ביקשה תמונה של החתונה שלנו בחדרה וקיבלה זאת, שוב..בימים הראשונים זה היה מוזר, היום שנה וחצי אחרי זה עובר כתפאורה רגילה בחדר. לי זה הרגיש בבטן נכון, עשי מה שמרגיש לך בבטן ותפני גם לרגש הצוציקים!

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

תודה

המלאך שלי די קטן ומעולם לא יצא לי לשמוע אותו מדבר על החתונה וכאלה. יש לו תמונה שלו ושל אבא מעל המיטה וגם על השידה שלו והוא מנשק אותה כל לילה לפני השינה - זה הפך למין טכס שכזה. התמונות האלה כעת די מכאיבות לי, אני תמיד נזכרת איך הייתי שמחה ומאושרת עם תמימות של ילדה בגיל 21. האקס לא ביקש את התמונות ולמען האמת אפילו לא יצא לנו לדבר על זה. סתם לא יודעת מה לעשות.

 

[לילי301]

הצוציקית..

מאוהבת קשות בכל מה שקשור לנוסטלגיה, היא אוהבת לשבת ולהסתכל בתמונות, אפילו באולטרסאונד שלה ומסבירה איך הרגישה שם ברחם.. כשנפרדנו היא הייתה בת 2.5 וגם אז הייתה כך, ולכן היה לי חשוב לשמר לה את כל אלה. כמו שאמרתי עכשיו זה כואב וגם גורם לדמעות לא רצוניות, אבל הבטחה שלי..זה נעלם עם הזמן, הזמן מרפא הכל, אפילו צלקות הוא מוחק. אגב גם להתענג על תמימות של גיל 21 זה טוב..משהו פעם שאל פה "מה לקחנו איתנו מהנישואין" ותמונות, עבר ורגעים מדהימים שחוויתם יחד הם חלק ממה שמכניסים לשק שלוקחים ביציאה.

 

[רק שיר]

גם שלי הם כאלה..

הגדרת את זה יפה..מאוהבת בנוסטלגיה..הם כל הזמן מדברים על הדירה הישנה שלנו שגרנו בה..ומדי פעם רואים בגד או צעצוע או תמונה משם...הם מתלהבים כאילו וראו איזו פיה....

 

[לילי301]

מניסיון..יש מצב שהם רואים פיות

שאנחנו לא מצליחים לראות!!

 

[שוב מתחילה מחדש]

לי בדירה החדשה לא היה מקום

גם לא לאלבומי התמונות של הילדים ולכן הכל נארז והועלה לארון למעלה. השארתי לעצמי את שני האלבומים והעברתי ל X את התמונות שתפזורת.

 

[רק שיר]

אצלי, הוא לא רצה שום תמונה

ויש לציין שהיינו יחד 12 שנים, מתוכם 10 שנות נישואין...אז תחשבי כמה אלבומים היו לנו מלבד החתונה... השארתי את הכל אצלי יפה ושמור במגירה. צובט לעתים כן, אז כמו כל דבר בחיים גם הצביטה הזו חולפת.

 

[מיצה נבים]

את כל התמונות והאלבומים השארתי אצלו,

ביום שבאתי לארוז את הדברים שלי, ראיתי שכל התמונות שלנו הורדו מהקירות בסלון ומצאתי אותן מתחת למיטה, כמעט התחלתי לבכות. השארתי אצלו את כל התמונות- חתונה, ממוסגרות, לקחתי אלבום אחד (עד היום לא ברור לי למה) של תמונות "רגילות" (האמת היא שיש שם כמה תמונות מצחיקות שלי... אולי בגלל זה...)- לא יצא לי עדיין להסתכל בו, אני מניחה שהתמונות של החתונה מאופסנות אצל ההורים שלו או משהו בסגנון, אני לא מאמינה שהוא לקח אותם איתו אחרי שהוא עבר דירה. ומהרגע שהתגרשנו, פיתחתי את כל התמונות שצילמתי מאז שעזבתי את הבית ופתחתי לי אלבום משלי

 

[המנצחת היחידה]

אצלי כל האלבומים מאופסנים סגורים במחסן

בשביל הנסיכה יש מלא תמונות על המחשב עצמו מהחיים והיום יום ומסיבת הבריתה שלה מידי פעם היא מבקשת לראות את התמונות וקוראת לו

 

[איזי בת]

לצערי או לא לצערי.....

הוא לא רצה שום תמונה מהחתונה..... והיו מליון ושתיים תמונות לערך..... אז זרקתי את כל התמונות של "הצד שלו" והשארתי את המשותפות ואת הצד שלי..... ולמרות זאת נשארו לי מליון תמונות שנארזו אחר כבור ועברו לבוידעם של אמ'שלי....

 

[אני 27]

במקרה שלי ...

אולי בגלל שאין ילדים . לא הרגשתי צורך לשמור משהו ממה שהיה לא לקחתי את התמונות .. יש לי ערמה של נגטיבים של כולם , בהתחלה חשבתי שאולי מתישהו אני אפתח אותם ... עכשיו כבר יודע שממש אין בשביל מה

 

[רק שיר]

נגטיבים?! יש עדיין מצלמות כאלה?../images/Emo152.gif

 

[Bubble Girl 27]

תמונות ממוסגרות

הוצאתי ואת האלבום השארתי באותו המקום שהיה תמיד. משאירה אותו לבן שלנו... שיהיה לו לראות מתישהו.

 

[והלאה וכאן]

לנו היו אלבום וחצי בערך מהחתונה ועוד אלבומים.

כשארזנו את הדברים שלו ישבתי באחד הימים והוצאתי: קודם את התמונות שלו לבד או של הצד שלו (השארתי אצלי בודדות). אח"כ תמונות משותפות - חילקתי חצי בחצי בערך. סידרתי לו אלבום עם כל התמונות שיועדו לעבור איתו וסידרתי לי את האלבום השני. אני חושבת שזו מזכרת יפה גם לנו ובעיקר לילדים. (ועכשיו גם הזכרת לי שרציתי לבקש ממנו תמונות של הבנים מהחתונה שלו. תודה על התזכורת

)

 

[רומנteaת]

לא בכית כשעשית את זה..?

 

[והלאה וכאן]

לא

החתונה הזו היתה אירוע מאוד משמח ומשעשע. אפילו יצא לי לראות את הסרט פעם אחת מאז הגירושים. זה משהו שלא מעציב אותי, אלא דווקא מזכיר לי בחיוך תקופה אחרת, טובה, שהיתה לנו ביחד. מזכיר לי כמה אהבתי אותו. לא מהכיוון של העצב. מהכיוון של הזכרון הנעים. של משהו שהיה טוב והוביל אותנו להביא לעולם שני ילדים מקסימים. משהו שכשהוא הפסיק להיות טוב וכבר לא היתה לנו יכולה, לא היה לנו רצון ולא היה לנו מה להציל - החלטנו לפרק.

 

[רומנteaת]

אני

לא לקחתי איתי את האלבומים, כי לא רציתי אותם. ואני שמחה שעשיתי כך. אבל יש לי עותק מהדיסק של האינדקס, ככה שאני תמיד יכולה לפתח אם יבוא לי. לאחרונה יצא לי להראות משם כמה תמונות לחדש החמוד שלי. אני חושבת שאם לא בא לך להיפטר מזה- את בהחלט יכולה להשאיר אבל במקום שלא תראי את זה כל יום ולא יעשה לך כזה עצוב. ככה תפגשי את זה פעם בכמה שנים בניקיון פסח או כשתעברי שוב דירה- ואז זה כבר יהיה כל כך רחוק שתוכלי אפילו לחייך.