התייעצות

[ליאהה]

התייעצות ../images/Emo92.gif

כבר מספר ימים שהבן הגדול שלי לא מוכן לדבר עם אבא שלו וללכת אליו. הבן שלי בן 10 ועד עכשיו הקשר בינהם היה חזק מאוד, לאחרונה אין קשר (חודשיים בערך מצד האבא.) היום ניסיתי לדבר איתו להעלות את טענותיו בפני האבא כדי שידע ויוכלו לפתור בינהם את הבעיה. קיצר, דיברו היום בערב בטלפון.. הבן שלי ניסה להגיד לו ... באמצע השיחה אני קולטת אותו מתחיל לבכות בכי היסטרי.. שאלתי מה קרה... ענה לי שאבא שלו אמר לו שהוא חוצפן ומצידו אין לו אבא יותר וזהו. (כמובן שאחרי זה שלח לי הודעה שאני אשמה ושהוא מכבד את רצונו של הבן לא להיות בקשר.) מה עושים??? (רק מציינת את העובדה שאני מעודדת את הקשר עם האבא כל הזמן)

 

[ספיישיל]

דעתי

לא להתערב בינהם.צלע שלישית מעולם לא יכולה לפתור עניין ביחסים שצריכים להפתר בינהם. חוץ, מהעובדה שהאם האבא חושב שיש לקבל את זה שהילד לא רוצה להיות בקשר איתו,הוא צריך לדעת שהוא צריך לפתור את העניין עם בנו.ניתוק-הוא לא פיתרון לעניין, הוא החרפה של המצב.(האבא פגע בילד,והילד כועס)אך זה לא פיתרון. ולומר לו זאת- לא בנוכחות הילד.

 

[n o g a1]

עיצה אחת יש לי , קצרה והכי

עינינית. צאי משם לא שלך. אל תעודדי,אל תתווכי. שלהם , עד כמה שזה קשה להבין , זה פשוט שלהם.

 

[סביונית123]

צאי משם?

זה הבן שלה...והוא בן 10 מי בדיוק ישאר שם אם גם היא תצא....?

 

[ים שקט 34]

דיעה אחרת

התנהגותו של האב מחזקת שוב את הדברים שכתבתי לפני רגע באשר לגילם המנטלי של רבים מבני המין השני - "לא רוצה? לא צריך! נראה מי ישבר קודם!" ובכל זאת, מקומו של האב בחיי ילדינו חשוב ביותר. לדעתי אפשר ורצוי שתתווכי ביניהם, אבל בנפרד: קודם נסי לברר עם בנך מה מפריע לו. אח"כ שוחחי עם אביו על הקשיים שהועלו, תוך הדגשת הצורך שלו להוות דוגמא אישית בוגרת (בתגובה לאמירה כמו "שהוא יתנצל קודם"), וחשיבה משותפת של שניכם על דרכי התמודדות ויציאה מהמשבר. אצלי היה מקרה דומה. כך פעלתי ועזרתי.

 

[קורא ומבין]

זה אבא?

בכל פעם מחדש מפליא אותי איך על כל דבר צריכים להוציא רישיון. אפילו כדי ללכת על החוף עם קופסת עץ מתפרקת ובתוכה בלוק קרח יבש, כמה קרטיבים ולצרוח יום שלם "ארטיקרטיב" צריכים רישיון. רק להיות הורה - כל אחד יכול... נכון שהדבר הנכון ביותר הוא לתת להם להתמודד לבד. מצד שני - להשאיר ילד בן 10 להתמודד מול איש גדול (לא מבוגר!!!) שהילחד תלוי בו מבחינות מסויימות - זה לא כל כך כוחות. הילד שלך צריך לדעת שיש לו מישהו בעולם שהוא בטוח בו לחלוטין, וה"אבא" הזה בוודאי אינו הגורם הזה. לכן, למרות כל העצות שניתנו כאן ואמרו לך לצאת מהעסק - את חייבת לדעתי (אני הייתי עושה את זה - למרות שאני "בן המין השני..." ) לנקוט קו מצדד בילד אל מול הילד, אבל לתת לו להתמודד - זהו קו עדין מאד, איך לא להיכנס ביניהם, אבל ללכת ליד הילד שיידע שהוא לא לבד כאן. הילד חייב לדעת שהוא לא לבד, שיש לו נמל בית לחזור אליו כשהדברים קשים, והוא כן צריך להרגיש כל הזמן את היד שלך איתו. ועוד מילה... חכם גדול האבא הזה - הולך "מכות רגשיות" מול ילד בן 10.

מרתיח!

 

[ליאהה]

האבא

מאשים אותי בהכל.

 

[אילן עיניים ירוקות]

אל תתערבי,נראה לך שהגרוש ישמע לך?

 

[קורא ומבין]

זה לא כל כלך נורא...

את מתפלאת לראות את התגובה? ראי, בעיניו את כבר אשמה, להפסיד את לא יכולה ולכן את יכולה לפעול בצורה חופשית. אסור שיהיה איכפת לך מה הוא אומר - את חייבת להיות שם בשביל הילד. ליבי ליבי איתך, לא הייתי רוצה להתחלף איתך - אבל זוהי הורות - לעמוד בין הילד לבין הסכנות שאורבות לו. האיש הזה אינו אבא אם הוא מסוגל לערער בצורה כזו את ביטחונו של ילדו. הוא לא בן-אדם אם הוא מסוגל לפגוע כך בילד כלשהו - על אחת כמה וכמה בילדו שלו. תהיי חזקה - הילד הוא החשוב כעת, לא דעתו של האב.

 

[ים שקט 34]

הבהרה

לא כתבתי כל בני המין השני.

 

[d a n i e l s 5]

כל מילה בונבון .

אני גם בדיעה שאין ל"הפקיר" את הילד שלך מול אבא שכזה לבד...... אני גם בדיעה שחשוב להנחיל לו את הביטחון שיש לו עם מי לדבר גם על הרע שהצד השני (אבא או אמא) עושים לו. לעמוד מהצד ולהגיד לילד "אני לא מתערב, זה בינך ובינו" ..... זה לא נכון.

 

[סביונית123]

ברור שאת צריכה לעמוד לצידו של הבן.

מצחיק אותי התגובות של "תני להם להיסתדר..." מדובר בילד בן 10 ..איך בדיוק הוא אמור להיתמודד עם מבוגר ועוד אבא שלו....????????? זה שלאבא יש שיקול דעת של לציפור......זו באמת בעייה....היה השבוע שירשור דומה על אבא שמעניש את ילדיו בהסדרי ראייה כי דיברו לא יפה? תצדיקי את הבן...שירגיש שיש לו מישהו שתמיד...אבל תמיד יעמוד לצידו......ותמיד ידבר איתו ולא יעשה לו ברוגזים ...... גם אם מיתווכחים ליפעמים... "העונשים החינוכיים" האלה .....? מה בדיוק אתם חושבים עושים לילדים?... מורידים להם את הביטחון העצמי.....ממש "מסרסים " אותם.... אבא הוא אבא הוא אבא! והוא לא יכול על כל פיפס להחליט להחרים את הילד.

 

[n o g a1]

אבא זה אבא זה אבא

לכל אחד ההורים שלו , לטוב ולרע. כשהורים מתגרשים כל אחד מנהל את ההורות שלו כמיטב יכולתו או ... שלא. גם כשהורים ביחד זה קורה ,אך לאור העובדה שקיימת תקשורת (בסיסית לפחות) בין ההורים אז ניתן לשוחח על ההורות ולהשתדל להגיע למקום שבו כל הורה מרגיש בנוח עם ההורות שלו. כשמתגרשים ההורות מופרדת .מופרדת. כל אחד מתנהל מול הילדים כיחידה נפרדת ולא כזוג. הגרוש/ה אינו בעל תפקיד בניהול ההורות של הצד השני, כל אחד בונה מה שהוא יכול (במקרה הזה - מפרק). הנוכחות הסמויה או הגלויה של ההורה השני אינה תורמת כלל להתפתחות הקשר עם הילדים. צריך להניח , לעזוב , פשוט לצאת משם. זה לא אומר לא להיות שם בשביל הילד , אך הדגש הוא בשביל הילד. להפסיק להעביר ביקורת , לשפוט , לתווך , להעיר . פשוט לצאת מהמקומות הללו! להקשיב כן , סביר להניח שגם נכאב במצבים מסוימים אך להבין שאין לנו שליטה כלל על הנעשה שם. לוותר על הצורך לשלוט! לא יודע להיות אבא כשאת לא אמא ליידי , יקח לי זמן , תני לי אותו תחילת תהליך שבו צריך להבין שצריך לזוז ואולי היה צריך לזוז הרבה קודם.

 

[סביונית123]

מסכימה עם זה שכל אחד מנהל

את ההורות בניפרד.... כשההורים ביחד זה לא קורה- האבא לא יגיד לבן שלו אני לא אבא שלך - וינתק קשר... אני בעד שלהיות עם הילד בכל מיקרה....הכוונה שיידע שאני תמיד שם בישבילו ואיומים מסוג "אני לא אבא-אמא שלך" לא יאמרו גם ביצחוק...וזה דווקא ביגלל המצב הרגיש של גירושים....כי הילד יכול ויודע "שוואלה זה אמיתי- עובדה שאני עם הורה אחד בבית" לא מסכימה לאיומים כאלה בשום מיקרה... עכשיו , להיתנהגות של האמא ממול? להיתקשר לאבא ולהסביר-להעמיד אותו בימקומו.- איומים מהסוג הזה -לא יקום ולא יהיה! ולהיות לצד הילד תמיד כשמושמעים איומים מהסוג הזה. בלי קשר חושבת שכשאבא מאיים על בנו בצורה כזאת....לא רוצה להגיד מה חושבת עליו (רמז:שהוא אידיוט)

 

[n o g a1]

גם אני חושבת שאבא שמאיים על בנו

הוא אידיוט . את יודעת מה ? הוא לא אידיוט הוא מאד מאד מאד אידיוט . אז מה? כל ילד והורה האידיוטי שלו. מי פחות מי יותר.

 

[סביונית123]

אז אם יש הורה אחד כזה....

בואי נסכם שזה מספיק לילד... ואנחנו כאמהות ננסה למזער נזקים.... הרי הכי חשוב לילד זה להרגיש שאוהבים אותו ללא תנאי....ואת בטח מודעת לזה שאנחנו גם "ניבחנות" על זה כל הזמו.... כן בעיקר אנחנו הגרושים-גרושות. (הרי כל הזמן במהלך תהליך הפרידה אמרנו להם "תמיד נאהב אתכם....ותמיד נישאר אבא-אמא שלכם....והבלה בלה...) אז כן..הם בודקים-תמיד- שלא עבדנו עליהם. כשמקבל יחס כזה מהאבא ...אנחנו כאמהות חייבות להיתאמץ אפילו יותר.... כן...החיים קשים

 

[d a n i e l s 5]

בואי נקח את מקרה לאלה כדוגמה...

מצטטת אותה "באמצע השיחה אני קולטת אותו מתחיל לבכות בכי היסטרי.. שאלתי מה קרה... ענה לי שאבא שלו אמר לו שהוא חוצפן ומצידו אין לו אבא יותר וזהו." את אומרת שלאה צריכה לזוז הצידה להגיד לבן שלה "באמשלי תעזוב אותי זה בינך ובין אבא שלך, תפתרו את העניינים שלכם לבד" את אומרת לללאה.....תחבקי ותגידי לו "בני אתה אהבת חיי, רק לא יכולה לעזור לך בעניין...קבל חיבוק ממני בנתיים" את אומרת ללאה.....תחבקי ותשתקי, על תשפטי , על תעבירי ביקורת, ואפילו על תנסי לתווך" אשמח לשמוע מה את מציעה לה לעשות במצב הקיים , לא על תאוריות על "יחידות נפרדות" וכדומה...... כמה לזוז, איך לזוז, לאן לזוז ? תשכילי אותי .

 

[n o g a1]

מקרה לאה כדוגמא

הילד בוכה בכי היסטרי, אבא שלו פגע בו. לאה תחבק את הילד ותרגיע אותו. לאה מבינה שהילד חווה את אביו שונה לחלוטין מהדרך שבה היא חווה את הגרוש שלה. לאה מבינה שזה האבא של הילד והוא האחראי הבלעדי על הקשר שהוא בונה (או לא) עם הילד. לאה מבינה שהיא מצפה מהאיש והיא צריכה להפרד מהציפיות. הילד מצפה מאביו לדברים אחרים לגמריי (ציפיות של בן מאביו, כל אחד וציפיותיו הוא) לאה מבינה שאין לה שליטה כלל על מה שיוצא מפיו של הגרוש שלה . אפשר גם להגיד לילד "זה לא נעים להרגיש את מה שאתה מרגיש" או משהו דומה. אך להבין במהות את הוויה הנפרדת של הילד ממנה. הילד זה לא היא , הוא אדם עם חוויות אישיות משלו. לאה , אין שמץ של ביקורת כלפייך - לקחנו רק את המקרה שלך כדוגמא. הייתי שם , הייתי פה עדיין מחפשת דרך .... דבר אחד מאד ברור לי , אני לא שם - זזתי. הילדים חכמים ויש בהם את היכולת להתמודד עם החיים כי הם ילדים של החיים. הנזק שבנוכחות הסמויה או גלויה הוא נזק עצום . |

 

[ליאהה]

נראה לי

שאני צריכה לשלב... להיום שם ולא להיות..... תראי, האבא מתגרש עכשיו ויש להם עוד אחות קטנה ומתוקה שהם מתגעגעים... ואני? מנסה לגדל 3 ילדים לבד ובכיף! לפעמים יש מהמורות, אבל עוברים את הכל..

 

[d a n i e l s 5]

ילד.

ילד רוצה הסברים, ילד לא תמיד יכול להסתפק בחיבוק ,כולנו כאלה לא ככה? לתת חיבוק ללא מילים זה סוג של "זילזול באינטלגנציה של הילד"........... לשלוח אותו לאבא לקבל את ההסבר במקרה שאנחנו יודעים שאין עם מי לדבר ......זה נחמד אבל לא מעשי. לפעמים צד אחד רואה דברים שהצד השני לא רואה.(או לא מסוגל לראות).....וכאן הדיאלוג בין ההורים יכול להאיר אחד את השני. זה במקרה שיש דיאלוג. במקרה שאין דיאלוג בין ההורים......ואתה מודע לזה שהורה אחד פוגע ביודעין או שלא ביודעין בילד ....תפקידך כהורה להגן עליו. להגן עליו לא רק בחיבוק פיזי...להגן עליו בהסבר את המצב..... וכאן צריך לדעת לעשות את זה בחכמה...כבר כתבתי כאן למישהו אחר לדעת להיות מעורב אבל לא להתערב. ובמקרה כמו של לאה (ושוב לאה את רק דוגמא ) נניח שאין דיאלוג בין ההורים ....והתקשורת משובשת כל מה שנותר להורה המגן הוא לנסות להסביר את המצב ולמה לדעתו ההורה השני מתנהג כך........הסברים כמו ,אבא רק התגרש עכשיו, הוא במצב מבולבל, קשה לו לנווט בין הבתים /הילדים וכהנה וכהנה....... להצדיק אותו (את הילד) בהרגשה שלו בכעס שלו אם הוא מוצדק לדעתך....בלי לערב את עצמך והרגשות שלך. או לא להצדיק אותו אם אתה חושב שהוא (הילד) מגזים . כל זה מגיע מהמקום שלי, התייחסות לילד בגובה העיניים ...כמו שאנשים בוגרים צריכים מגשר , כך ילדים לפעמים צריכים מגשר בינם לבין אותו הורה שהם בבעיה איתו.