התייעצות....

[עוד צפורה גנן]

כפי שהבהרתי במסר - שרשרתי לא טוב

שתי נקודות:
א. איפה ראית תקיפה? ב. מה שהסקת מדברי ממש לא משקף את מה שרציתי לומר - אז אנסה להבהיר שוב: לדעתי אין אפשרות לקבל את כל המידע בעולם, כהגדרתך. אין אפשרות טכנית, במיוחד בימנו שבהם הצפת המידע ברשת עולה על גדותיה. בנוסף, לא רק "מידע יבש" של מחקרים ונתונים משפיע על קבלת ההחלטות שלי. אין אצלי בלקסיקון "עובדה מוכחת" כי כל אמת ניתנת לסתירה והיא יחסית לזמן אמירתה ולמקומה. לכן, ואם זה מה שהבנת מדברי אז אני מסכימה - שחשיבות המידע היבש בקבלת החלטות אינה גבוהה יותר מכל נתון אחר או תחושת "בטן" אפילו. ואם נשמע שתקפתי - ממש לא היתה כוונה כזו.

כפי שהבהרתי במסר - שרשרתי לא טוב
ועמך הסליחה.

 

[נועה לביא]

הבהרה מצדי תבוא היום בערב

אינפורמציה ככלי החלטה
הכל תלוי במחליט. יש אנשים, שלפני שהם מחליטים הם רוצים שתהיה להם כל האינ]ורמציה בעולם. יש אנשים שלפני שהם מחליטים הם רוצים לא לדעת כלום כדי ללכת עם האינטאיציה שלהם. יש אנשים שלעולם לא יחליטו, בין אם יש להם טונות אינפורמציה ובין אם לא. מנימת דבריך עולה, שאת סבורה שכל עוד לא מדובר בעובדה מוכחת, מבחינתך זה כלום. והרי עולמנו מורכב מהרבה עובדות לא מוכחות, וגם אם הן מוכחות, אח"כ הן מופרכות. והאם כל מה שלא הוכח הוא אין ואפס? אני חושבת שיש חשיבות רבה לשמוע הרבה דעות, גם אם אני אישית חושבת שמה שאומר אדם כלשהו לוקה בחסר. לכן אני מאוד משתדלת לא לתקוף אנשים, כדי לא למנוע מהם להגיב בעתיד. אני חושבת שזו דרך מאוד נכונה

הבהרה מצדי תבוא היום בערב
(עכשיו אני חייבת להתארגן ולנסוע למכון)

 

[נועה לביא]

מאחר ומסתבר שאני עדיין פה,

הבהרה מצדי תבוא היום בערב
(עכשיו אני חייבת להתארגן ולנסוע למכון)

מאחר ומסתבר שאני עדיין פה,
(ושאולי לא כ"כ נורא שלא נסעתי, כי אני נעשית שפוכה יותר ויותר מדקה לדקה) אז עדיף עכשיו מאשר לעולם לא... תחילה, באופן כללי על מחקרים סטטיסטיים והזדנבותם לפורום הזה: מחקר סטטיסטי הוא כלי שבאמצעותו ניתן ללמוד עוד על תחום מסויים שחוקרים. כלי שלחוקרים כדאי מאוד להעזר בו, אבל כלי - לא מטרה, לא תשובה סופית, לא אמת מוחלטת. אחד שאומר "אין טעם בויכוח, כי לא חשוב מה את ואני חושבים אלא מהם המחקרים בתחום" הוא אחד קשה לי מאוד עם גישתו כחוקר, וזאת בלשון המעטה, שהרי מחקר אחד יכול לרמז על מסקנה אחת ואילו אחר יכול לרמז על מסקנה שנראית שונה בתכלית - ושניהם יהיו מבוססים על נתונים אמיתיים, פשוט כי תמיד ישנם משתנים נוספים (הן בצד של קבוצת המחקר והן בצד של המסקנות), אני מקווה שעל כך יש הסכמה. אם כך, כיצד ניתן לוותר על רעיונות (שעלולים להיות בדיוק המשתנים האלה) ולאמר "משנה רק מה המחקרים הקיימים"? הרי ככה אי אפשר לזוז מילימטר במחקר. באשר לאסטבן ונתונים סטטיסטיים ריקים - באמירה אין כוונה לכך שנתונים סטטיסטיים שווים לת*ת, וגם אין בה לרמוז דבר אודות יכולתו או אישיותו של אסטבן עצמו. הכוונה היא שללא הסברים מדעיים ולוגיים, ובאמצעות נתונים סטטיסטיים בלבד, אפשר בקלות להגיע למסקנה שב100% ממקרי המוות סיבת המוות היא שתיית מים... זו כמובן הקצנה, אבל על מנת שמחקר זה או אחר יוכל לתת תשובה כלשהי, הוא גם חייב לתת הסבר כלשהו. אני לא טוענת שהסבר מדעי או אולי השערה הגיונית אינם שם, אבל הם כן חסרים פה, והפניה ל20 מאמרים אשר לאו דווקא קשורים לעניין לא עוזרת יותר מדי. שוב, לא שמחקרים סטטיסטיים הם קשקוש מוחלט, אבל יש לזכור שהם באים על מנת לעזור למצוא הסבר מסויים, אולי לחזק אחד כזה (כאשר יש קשר לעניין), סתם לבד כתור נתון - הם לא אומרים הרבה, כפי שהסבירה צביה הרבה יותר טוב ממני (תבורכי (-: ), כאשר ישנה שאין לה תשובה מספרית ומה שיכול לעזור למצוא מענה (מסויים) הוא טיעון מנומק וקו מחשבה, לא מספר לבדו. מה שבעיני נמצא קצת לא לעניין בכל ההתנהלות בפורום, הוא, בדיוק כמו שצביה אמרה (תבורכי שוב (-: ) שהגולש אסטבן, מצד אחד אומר "אני לא מביע דעה" אבל מצד שני אומר "דעתך לא רלוונטית אלא רק דעתם של המחקרים (שהם במקרה כמו דעה שאני מחזיק בה" (עיינו ערך הויכוח אודות יכולת ההסתגלות של ילדים בני 6). זה פסול גם כי הוא מחליף את דעתו במספרים ובכך מנסה לייחס לה עובדתיות, ופסול גם מהסיבה המוסברת למטה - מסרס את החשיבה וההתקדמות בעניין("יש מחקרים, לא משנה מה דעתך"), וכמו כן מסיבה שלישית וקצת אישית - אני לא כ"כ אוהבת שאומרים לי (או לכל אחד אחר בפורום הזה) שדעתו לא רלוונטית. כמו שציפי אמרה פעם בשרשור הראשון של צביה בו התייעצה לגבי הדלגה לכיתת מחוננים כשמישהו הציע "פשוט להסתכל על נתונים סטטיסטיים קיימים" - "כל הכיף בפורום הוא שיש סיפורים, לא?". הפורום אכן איננו פורום מקצועי, ולחלוטין לא מתיימר להיות כזה. כמובן שלא מזיק שכותב פה בעל מקצוע בתחום (וכתב פה בעבר, וכעת לא כותב מסיבותיו שלו), אך כאשר אותו בעל מקצוע (ואין לי מושג אם אסטבן המדובר אכן ראוי להקרא כזה, שכן אינו חושף את מקצועו) מצד אחד משתיק אחרים ומצד שני גם לא ממש תורם מהידע המקצועי שלו (בניגוד לגרא, הפסיכולוג החינוכי שלקח בעבר חלק בפורום וכל תשובה שלו הייתה מאמר שלם) אז הרי שנוכחותו המקצועית איננה חיונית יותר ממה שהייתה נוכחותי בפורום "מדעי המחשב למתחילים" אילו לבשתי עלי אדום אך כל אמרותיי היו מסתכמות ב"אין לכם מה להתווכח כי לא משנה מה אתם חושבים" ו"אני יודעת ואתם לא. אם אתם רוצים גם לדעת לכו חפשו בגוגל מאמרים שנכתבו ע"י המומחים העולמיים אליהם מפנים בקורמן (וכמו כן, לקרוא את קורמן, כל ה1000 עמוד) - שם בטוח יש תשובה מלאה לשאלתכם". מעט על השרשור הנוכחי - את הטענה שהזכרון הצילומי נעלם "כמעט בכל המקרים" אני באמת לא מקבלת בשום אופן, לאו דווקא בגלל שמחקר סטטיסטי זה או אחר הוא בעל תוצאות מעוותות והחוקר שרלטן, אלא בגלל שהביטוי "כמעט בכל המקרים" (לפחות כפי שהוא נראה מנקודת המבט המתמטית שלי)הוא, ללא כל ספק, לא במקומו. כדאי לשים לב שמדובר בילדה מחוננת שאיננה אוטיסטית, כך שספק אם מה מההסברים יתפוס לגביה. לגבי התקפות, הן אף פעם לא לגיטימיות, ובשרשור הקודם מצאתי עצמי לא פעם מוחקת חלקים שנראו לי מיותרים (אך לא יכולים היו שלא לצאת מהמקלדת באופן טבעי). אין לי כל מטרה להעליב אף אחד או לגרש מכתיבה בפורום. בסופו של דבר, גם אני וגם אסטבן "גלשנו" (ואין כל סיבה לעסוק ב"מי התחיל"), ואני בהחלט מקווה שמסר זה יסיים את הסיפור (ואם ימצא צורך להמשיך אותו - במסרים).

 

[עוד צפורה גנן]

אני עוברת למסרים.

מאחר ומסתבר שאני עדיין פה,
(ושאולי לא כ"כ נורא שלא נסעתי, כי אני נעשית שפוכה יותר ויותר מדקה לדקה) אז עדיף עכשיו מאשר לעולם לא... תחילה, באופן כללי על מחקרים סטטיסטיים והזדנבותם לפורום הזה: מחקר סטטיסטי הוא כלי שבאמצעותו ניתן ללמוד עוד על תחום מסויים שחוקרים. כלי שלחוקרים כדאי מאוד להעזר בו, אבל כלי - לא מטרה, לא תשובה סופית, לא אמת מוחלטת. אחד שאומר "אין טעם בויכוח, כי לא חשוב מה את ואני חושבים אלא מהם המחקרים בתחום" הוא אחד קשה לי מאוד עם גישתו כחוקר, וזאת בלשון המעטה, שהרי מחקר אחד יכול לרמז על מסקנה אחת ואילו אחר יכול לרמז על מסקנה שנראית שונה בתכלית - ושניהם יהיו מבוססים על נתונים אמיתיים, פשוט כי תמיד ישנם משתנים נוספים (הן בצד של קבוצת המחקר והן בצד של המסקנות), אני מקווה שעל כך יש הסכמה. אם כך, כיצד ניתן לוותר על רעיונות (שעלולים להיות בדיוק המשתנים האלה) ולאמר "משנה רק מה המחקרים הקיימים"? הרי ככה אי אפשר לזוז מילימטר במחקר. באשר לאסטבן ונתונים סטטיסטיים ריקים - באמירה אין כוונה לכך שנתונים סטטיסטיים שווים לת*ת, וגם אין בה לרמוז דבר אודות יכולתו או אישיותו של אסטבן עצמו. הכוונה היא שללא הסברים מדעיים ולוגיים, ובאמצעות נתונים סטטיסטיים בלבד, אפשר בקלות להגיע למסקנה שב100% ממקרי המוות סיבת המוות היא שתיית מים... זו כמובן הקצנה, אבל על מנת שמחקר זה או אחר יוכל לתת תשובה כלשהי, הוא גם חייב לתת הסבר כלשהו. אני לא טוענת שהסבר מדעי או אולי השערה הגיונית אינם שם, אבל הם כן חסרים פה, והפניה ל20 מאמרים אשר לאו דווקא קשורים לעניין לא עוזרת יותר מדי. שוב, לא שמחקרים סטטיסטיים הם קשקוש מוחלט, אבל יש לזכור שהם באים על מנת לעזור למצוא הסבר מסויים, אולי לחזק אחד כזה (כאשר יש קשר לעניין), סתם לבד כתור נתון - הם לא אומרים הרבה, כפי שהסבירה צביה הרבה יותר טוב ממני (תבורכי (-: ), כאשר ישנה שאין לה תשובה מספרית ומה שיכול לעזור למצוא מענה (מסויים) הוא טיעון מנומק וקו מחשבה, לא מספר לבדו. מה שבעיני נמצא קצת לא לעניין בכל ההתנהלות בפורום, הוא, בדיוק כמו שצביה אמרה (תבורכי שוב (-: ) שהגולש אסטבן, מצד אחד אומר "אני לא מביע דעה" אבל מצד שני אומר "דעתך לא רלוונטית אלא רק דעתם של המחקרים (שהם במקרה כמו דעה שאני מחזיק בה" (עיינו ערך הויכוח אודות יכולת ההסתגלות של ילדים בני 6). זה פסול גם כי הוא מחליף את דעתו במספרים ובכך מנסה לייחס לה עובדתיות, ופסול גם מהסיבה המוסברת למטה - מסרס את החשיבה וההתקדמות בעניין("יש מחקרים, לא משנה מה דעתך"), וכמו כן מסיבה שלישית וקצת אישית - אני לא כ"כ אוהבת שאומרים לי (או לכל אחד אחר בפורום הזה) שדעתו לא רלוונטית. כמו שציפי אמרה פעם בשרשור הראשון של צביה בו התייעצה לגבי הדלגה לכיתת מחוננים כשמישהו הציע "פשוט להסתכל על נתונים סטטיסטיים קיימים" - "כל הכיף בפורום הוא שיש סיפורים, לא?". הפורום אכן איננו פורום מקצועי, ולחלוטין לא מתיימר להיות כזה. כמובן שלא מזיק שכותב פה בעל מקצוע בתחום (וכתב פה בעבר, וכעת לא כותב מסיבותיו שלו), אך כאשר אותו בעל מקצוע (ואין לי מושג אם אסטבן המדובר אכן ראוי להקרא כזה, שכן אינו חושף את מקצועו) מצד אחד משתיק אחרים ומצד שני גם לא ממש תורם מהידע המקצועי שלו (בניגוד לגרא, הפסיכולוג החינוכי שלקח בעבר חלק בפורום וכל תשובה שלו הייתה מאמר שלם) אז הרי שנוכחותו המקצועית איננה חיונית יותר ממה שהייתה נוכחותי בפורום "מדעי המחשב למתחילים" אילו לבשתי עלי אדום אך כל אמרותיי היו מסתכמות ב"אין לכם מה להתווכח כי לא משנה מה אתם חושבים" ו"אני יודעת ואתם לא. אם אתם רוצים גם לדעת לכו חפשו בגוגל מאמרים שנכתבו ע"י המומחים העולמיים אליהם מפנים בקורמן (וכמו כן, לקרוא את קורמן, כל ה1000 עמוד) - שם בטוח יש תשובה מלאה לשאלתכם". מעט על השרשור הנוכחי - את הטענה שהזכרון הצילומי נעלם "כמעט בכל המקרים" אני באמת לא מקבלת בשום אופן, לאו דווקא בגלל שמחקר סטטיסטי זה או אחר הוא בעל תוצאות מעוותות והחוקר שרלטן, אלא בגלל שהביטוי "כמעט בכל המקרים" (לפחות כפי שהוא נראה מנקודת המבט המתמטית שלי)הוא, ללא כל ספק, לא במקומו. כדאי לשים לב שמדובר בילדה מחוננת שאיננה אוטיסטית, כך שספק אם מה מההסברים יתפוס לגביה. לגבי התקפות, הן אף פעם לא לגיטימיות, ובשרשור הקודם מצאתי עצמי לא פעם מוחקת חלקים שנראו לי מיותרים (אך לא יכולים היו שלא לצאת מהמקלדת באופן טבעי). אין לי כל מטרה להעליב אף אחד או לגרש מכתיבה בפורום. בסופו של דבר, גם אני וגם אסטבן "גלשנו" (ואין כל סיבה לעסוק ב"מי התחיל"), ואני בהחלט מקווה שמסר זה יסיים את הסיפור (ואם ימצא צורך להמשיך אותו - במסרים).

אני עוברת למסרים.

 

[E s t e b a n]

דעתי:

לדעתי, למרות הכוונה הטובה זה בעייתי
ראשית ברור שהמידע שאתה מצטט חלקי. זה תמיד כך כי אי אפשר אף פעם לקבל את מלוא המידע - בלתי אפשרי. שנית, והבעיה הגדולה יותר, היא שמה שיעזור להחליט הוא בדרך כלל לא תוצאות של מחקר מדעי זה או אחר, ללא קשר למקובלותו של החוקר ולמהימנות ומובהקות תוצאותיו. החיים הם לא נוסחה שברגע שמכניסים אליה את תוצאות המחקר יודעים בוודאות את התשובה לבעיה. יותר מכך, לרוב השאלות הענייני חינוך ומחוננים בפרט אין תשובה אחת חד משמעית נכונה. אין אמת אחת. ולכן גם במקרים שבהם אתה לא אומר "לדעתי" אלא מביא מידע חיצוני בלבד - אין בכך כדי לפתור דבר, והתחושה שלי לפחות היא שיחד עם המידע שאתה מציג מסתתרת עמדתך שבמידע זה הפתרון המושלם לבעיה שהוצגה ולא כך. מה דעתך?

דעתי:
והפעם - זו דעתי: החלטות הן בחירה בין אלטרנטיבות. החלטה נבונה בעיני היא החלטה שלוקחת בחשבון את מירב האינפורמציה, בהנתן המגבלות, ובוחרת את האלטרנטיבה שצפויה להיות המיטבית, או בשפה אחרת, "הרע במיעוטו": כל בחירה אחרת צפויה להיות פחות טובה. אף פעם אי אפשר לדעת את כל האמת, אבל אפשר לשאוף לדעת כמה שיותר, ואין בכך סתירה. החיים, כפי שאמרת, אינם נוסחא. אני מכבד את מי שרוצה להחליט באמצעות אינטואציה בלבד - מבחינתי אינטואיציה זה עוד משהו לשקלל לתוך ההחלטה, ואני מייחס לה משקל רב. כשמדובר בהחלטות כבדות משקל, אז לדעתי על המחליט להרגיש בטוח שהוא אכן כיסה את כל האלטרנטיבות הפיזיביליות: התייעץ, חקר, בדק, השווה, ביקר ושקל. התחושה שלך, ואולי גם של אחרים - שאני מביע עמדה כאן, היא, לצערי, מוטעית. בנושא הזה, אין לי עמדה. לא הבעתי שום דעה מה לדעתי כדאי לעשות עם זכרון צילומי, פשוט כי אין כזאת. אני לא יודע מה אני הייתי עושה במקום אותה אם מתלבטת, מלבד דבר אחד: הייתי מתייעץ עם כל מי שאני יכול, וקורא את כל המידע שאני יכול, ומשיג את כל האינפורמציה שאני יכול. אולי הדברים שאני אומר נופלים על אוזניים ערלות. אם כך הדבר, אין טעם שאני אשתתף בדיונים כאן יותר. אני מסוגל לכתוב מגילות ארוכות ומנומקות, במילים פשוטות ועם טיעונים זורמים שלא דורשים רקע קודם, אבל האם זה יעזור למישהו כאן? במקומות שזה עוזר, אני אכן עושה כך (מוזמנים לפנות לפורום "טיפול מיני ומיניות" - פורום 385 ולקרוא את דברי שם). חשבתי שמכיוון שכאן מדובר בפורום של בני אדם בוגרים ושיש להם אינטרס אדיר להחליט החלטות נבונות, יהיה נכון לדבר ברמה גבוהה יותר. חשבתי שמובן מאליו שאין פתרון מושלם, ושכל שביב מידע יגרור התעניינות כדי למצוא מה עוד לא ידוע ושעלול להשפיע. אולי טעיתי?

 

[בזזזזזזז]

אם מותר לשאול

קצת בקשר לזה...
כדי לא להתפזר. התופעה בשם הנ"ל נפוצה אצל כ-5% מהילדים בגיל הזה (אם אני זוכר את המספרים נכון). מעבר לכך - עם השנים וההתפתחות היא נעלמת, כמעט בכל המקרים. וכאן אולי טמון הקשר גם לאוטיסיטים. בקשר לטיפוח, אני לא בטוח שיש מה לעשות גם אם תרצי. אבל אפשר לחפש מידע על זה - תחפשי את המונח eidetic imagery. האם -צריך- לטפח? שאלה אחרת לגמרי.

אם מותר לשאול
מה ההכשרה שלך ומאיפה כל המידע המדויק מידי הזה?

 

[E s t e b a n]

מותר לשאול...

אם מותר לשאול
מה ההכשרה שלך ומאיפה כל המידע המדויק מידי הזה?

מותר לשאול...
את מקצועי והכשרתי לא אחשוף; זה מזהה אותי בוודאות, ומנסיוני שום דבר טוב לא יוצא (לי) מזה. מה זה מידע מדוייק מדי? כל המידע המדובר הוא גלוי ומפורסם -- כל מי שרוצה יכול לקרוא ספרות מקצועית, מחקרים, תיזות, עבודות דוקטורט... והיום גם ניתן לעשות את זה מהבית ובנוחות, ולא תמיד צריך לקפוץ לספריה מקצועית או להכין כזו לעצמך (למרות שזה מומלץ בכל אופן). יחד עם זאת רצוי, לדעתי, שיהיה רקע מסויים בנושא: כדי להבין מה שקוראים ולהיות מסוגלים לתת ביקורת רלוונטית.

 

[נועה לביא]

יזהה אותך? שויין

מותר לשאול...
את מקצועי והכשרתי לא אחשוף; זה מזהה אותי בוודאות, ומנסיוני שום דבר טוב לא יוצא (לי) מזה. מה זה מידע מדוייק מדי? כל המידע המדובר הוא גלוי ומפורסם -- כל מי שרוצה יכול לקרוא ספרות מקצועית, מחקרים, תיזות, עבודות דוקטורט... והיום גם ניתן לעשות את זה מהבית ובנוחות, ולא תמיד צריך לקפוץ לספריה מקצועית או להכין כזו לעצמך (למרות שזה מומלץ בכל אופן). יחד עם זאת רצוי, לדעתי, שיהיה רקע מסויים בנושא: כדי להבין מה שקוראים ולהיות מסוגלים לתת ביקורת רלוונטית.

יזהה אותך? שויין
אני מבטיחה שגם אם תמסור פה פרטים מלאים, אני אמנם אזכור אותם (ללא אוטיזם) אבל עדיין לא אכיר אותך... ואכן, אין מידע מדוייק מדי. בטח לא בכל הקשור למחקרים פסיכולוגיים סטטיסטיים.

 

[עוד צפורה גנן]

מחוננות היא מושג פסיכולוגי סטטיסטי

יזהה אותך? שויין
אני מבטיחה שגם אם תמסור פה פרטים מלאים, אני אמנם אזכור אותם (ללא אוטיזם) אבל עדיין לא אכיר אותך... ואכן, אין מידע מדוייק מדי. בטח לא בכל הקשור למחקרים פסיכולוגיים סטטיסטיים.

מחוננות היא מושג פסיכולוגי סטטיסטי
שהרי לפני שעשו מחקרים שכמתו את כמות השכל, ידעו שיש טיפש וחכם וחכם מאוד, אבל מחונן ומבחני אבחון הם מונח סטטיסטי פסיכולוגי. כאשר אומרים שבד"כ תופעה מסוימת חולפת עם הגיל, זה אומר שיש חריגים מהכלל שאצלם התופעה לא חולפת. גם אני לא פריקית פסיכולוגיה, אבל כדאי מאוד לקרוא את הדרך בא נבדקו הדברים לפני שמזלזלים במחקר. לפעמים, הניסוי הוא הגיוני, עם מדגם מספיק גדול, ועם תוצאות מספיק מובהקות, שפשוט אי אפשר לנפנף אותן הצידה ולטעון שמדובר במושג פסיכולגי סטטיסטי גרידא.

 

[עוד צפורה גנן]

בא= בה

מחוננות היא מושג פסיכולוגי סטטיסטי
שהרי לפני שעשו מחקרים שכמתו את כמות השכל, ידעו שיש טיפש וחכם וחכם מאוד, אבל מחונן ומבחני אבחון הם מונח סטטיסטי פסיכולוגי. כאשר אומרים שבד"כ תופעה מסוימת חולפת עם הגיל, זה אומר שיש חריגים מהכלל שאצלם התופעה לא חולפת. גם אני לא פריקית פסיכולוגיה, אבל כדאי מאוד לקרוא את הדרך בא נבדקו הדברים לפני שמזלזלים במחקר. לפעמים, הניסוי הוא הגיוני, עם מדגם מספיק גדול, ועם תוצאות מספיק מובהקות, שפשוט אי אפשר לנפנף אותן הצידה ולטעון שמדובר במושג פסיכולגי סטטיסטי גרידא.

בא= בה

 

[נועה לביא]

אכן, כדאי לבדוק את האופן

מחוננות היא מושג פסיכולוגי סטטיסטי
שהרי לפני שעשו מחקרים שכמתו את כמות השכל, ידעו שיש טיפש וחכם וחכם מאוד, אבל מחונן ומבחני אבחון הם מונח סטטיסטי פסיכולוגי. כאשר אומרים שבד"כ תופעה מסוימת חולפת עם הגיל, זה אומר שיש חריגים מהכלל שאצלם התופעה לא חולפת. גם אני לא פריקית פסיכולוגיה, אבל כדאי מאוד לקרוא את הדרך בא נבדקו הדברים לפני שמזלזלים במחקר. לפעמים, הניסוי הוא הגיוני, עם מדגם מספיק גדול, ועם תוצאות מספיק מובהקות, שפשוט אי אפשר לנפנף אותן הצידה ולטעון שמדובר במושג פסיכולגי סטטיסטי גרידא.

אכן, כדאי לבדוק את האופן
והבעיה היא, שיש יותר מדי מה לבדוק. כאשר מדובר בתופעות כה נדירות, לא כדאי לייחס משמעויות מרחיקות לכת לתוצאת מחקר זה או אחר (שתואם את ההיפותזה של החוקר), לא מעבר לעוד "אפשרות". בטח לא בתחום שכולו קופסא שחורה אחת גדולה, עם כ"כ הרבה מומחים בעלי היפותזות סותרות. יחד עם זאת, לא נכון שלא ניתן להעזר בהן, וכל אחד יכול למצוא את זו שנראית לו הכי נכונה ולשמוע מה יש לה להציע. ואכן, מבחני אינטיליגנציה אף הם המצאה של המאה האחרונה, וגם לא "מציאה גדולה" (זה לא שבאמת הממוצע האפריקאי הוא המפגר האמריקאי), אבל בהחלט דוגמא טובה לטיעון הנאמר לעיל'. מבחני אינטיליגנציה כללית - טובים אולי בשביל ארגונים כמו "מנסה" (אשר טרם פיענחתי מהי מהותם בעולמינו), אך במבחן אייקיו המעניק ציון על כל חלק בהחלט ניתן להעזר (ועל הציון הכללי, יש, לדעתי, להסתכל בכלליות רבה).

 

[E s t e b a n]

את אולי לא,

יזהה אותך? שויין
אני מבטיחה שגם אם תמסור פה פרטים מלאים, אני אמנם אזכור אותם (ללא אוטיזם) אבל עדיין לא אכיר אותך... ואכן, אין מידע מדוייק מדי. בטח לא בכל הקשור למחקרים פסיכולוגיים סטטיסטיים.

את אולי לא,
אבל את לא אני. אם תרצי אספר לך במסר מדוע אני נוהג לא לחשוף את זהותי. בנוגע למחקרים, ראי את ההודעה הקודמת, ואל תשכחי את פרדוקס האמון... את מוזמנת להאמין או לא להאמין למה שאת רוצה. מבחינתי זה לא משנה מאומה.

 

[נועה לביא]

אין משמעות ללהאמין או לא להאמין

את אולי לא,
אבל את לא אני. אם תרצי אספר לך במסר מדוע אני נוהג לא לחשוף את זהותי. בנוגע למחקרים, ראי את ההודעה הקודמת, ואל תשכחי את פרדוקס האמון... את מוזמנת להאמין או לא להאמין למה שאת רוצה. מבחינתי זה לא משנה מאומה.

אין משמעות ללהאמין או לא להאמין
במספרים, בדיוק כמו שאין משמעות לשאלת האמונה האם המחשב ממנו אני כותבת הוא נייד. נכונות האמירה היא חד משמעית, בדיוק כמו שהמספרים הם בדיוק מה שהם. השאלה היא, מה המשמעות שמייחסים להם, וגם על זה ניתן לערוך מחקרים מכאן ועד להודעה חדשה, כאשר כל אחד יגיד דבר שונה ועדיין לכולם תהיה תקפות. אני לא נגד שימוש במספרים, כאשר הם מאוד רלוונטיים. כאשר הורים שולחים את ילדם החולה לעבור טיפול מסויים, מספרים בהחלט יכולים לסייע (ועדיין אינם חזות כל). הדבר נכון גם להורים אשר ברור כי ילדם צריך תוכנית לימודים ייחודית, מבחנים וכאלה המחולקים לחלקים רלוונטיים בהחלט יכולים להוות עזרה גדולה. אך כטיעון מוחץ בדיון רעיוני לחלוטין? אני בהחלט ממליצה שתקרא שוב את הכתוב באותו אתר אשר קישור אליו שלחת לי עוד במסר הראשון. למספרים אין כל משמעות ללא הרעיונות מאחוריהם, לא להפך.

 

[E s t e b a n]

פרדוקס האמון

אין משמעות ללהאמין או לא להאמין
במספרים, בדיוק כמו שאין משמעות לשאלת האמונה האם המחשב ממנו אני כותבת הוא נייד. נכונות האמירה היא חד משמעית, בדיוק כמו שהמספרים הם בדיוק מה שהם. השאלה היא, מה המשמעות שמייחסים להם, וגם על זה ניתן לערוך מחקרים מכאן ועד להודעה חדשה, כאשר כל אחד יגיד דבר שונה ועדיין לכולם תהיה תקפות. אני לא נגד שימוש במספרים, כאשר הם מאוד רלוונטיים. כאשר הורים שולחים את ילדם החולה לעבור טיפול מסויים, מספרים בהחלט יכולים לסייע (ועדיין אינם חזות כל). הדבר נכון גם להורים אשר ברור כי ילדם צריך תוכנית לימודים ייחודית, מבחנים וכאלה המחולקים לחלקים רלוונטיים בהחלט יכולים להוות עזרה גדולה. אך כטיעון מוחץ בדיון רעיוני לחלוטין? אני בהחלט ממליצה שתקרא שוב את הכתוב באותו אתר אשר קישור אליו שלחת לי עוד במסר הראשון. למספרים אין כל משמעות ללא הרעיונות מאחוריהם, לא להפך.

פרדוקס האמון
אני מבין שאיתך רק דיון סוקרטי עובד. איפה ראית במה שכתבתי -טיעון-? שלא לדבר על טיעון מוחץ... אפשר להאמין או לא להאמין בכמה רמות.. בין היתר, אפשר לפקפק ב"אמיתות" הנתונים, ואפשר לפקפק ב"אמיתות" המסקנות. איפה עובר הגבול? מתי מאמינים, מתי לא מאמינים? -למה- מאמינים, למה לא מאמינים? נושא מעניין. במיוחד אותי.

 

[נועה לביא]

מה עוד אפשר לראות בזה?

פרדוקס האמון
אני מבין שאיתך רק דיון סוקרטי עובד. איפה ראית במה שכתבתי -טיעון-? שלא לדבר על טיעון מוחץ... אפשר להאמין או לא להאמין בכמה רמות.. בין היתר, אפשר לפקפק ב"אמיתות" הנתונים, ואפשר לפקפק ב"אמיתות" המסקנות. איפה עובר הגבול? מתי מאמינים, מתי לא מאמינים? -למה- מאמינים, למה לא מאמינים? נושא מעניין. במיוחד אותי.

מה עוד אפשר לראות בזה?

 

[a n a t i 3 3]

אהבתי את התשובה../images/Emo141.gif

גם לחלק מהאוטיסטים ...
ומרבית האוטיסטים הם מחוננים אם לא גאונים, אז איך העובדה שהיכולת הזאת מצויה אצל אוטיסטים הופכת את זה ללא שייך למחוננות? לא שאני בטוחה שהילדה מחוננת, למרות שיש לכך עוד רמזים, אבל העובדה שגם אוטיסט מסוגל לכך לא הופכת את זה ללא קשור למחוננות, להיפך זה רק מגביר את הסיכויים שהקשר כן קיים

אהבתי את התשובה

הילדה עברה את מבחני המחוננים בבית ספר בכיתה ג'.

 

[נועה לביא]

כלומר, מדבריך,

לא שייך למחוננות
גם לחלק מהאוטיסטים יש זיכרון צילומי. זיכרון טוב וזיכרון צילומי הם מתת שכדאי להתיחס אליו בהערכה מבלי לעשות מהילדה מוצג.

כלומר, מדבריך,
מחוננות, לעומת זכרון צילומי, היא כן מתת אשר כדאי בגנו לעשות מהילדה מוצג? מי דיבר כאן (מלבדך) על לעשות מילדים מוצגים? אין לי מחקר המבסס את דבריי (אני בספק אם קיים מחקר כזה בכלל, או אם יכול להיות בכלים של ימינו, מעבר לסטטיסטי) אבל לדעתי קיים גם קיים קשר בין סוג מסויים של יכולת לוגית לבין זכרון לטווח ארוך.