התייעצות

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

דמיקולו דמיקולו אבל זה מה שיש לצערי

ולשאלתך.... מעולם הוא לא פעם בילד פיזית או אפילו הרים עליו קול. כל ההתנהגות שלו מופנית כלפי בלבד. הבעיה היא שהוא לא מבין שזה שהוא לא מרביץ לילד אבל הילד עדיין נוכח לכל האירועים האחרונים לא אומר שהוא לא פוגע בו. איך אומרים.... מכה או שריטה נעלמות אחרי תקופה.... מכה נפשית נשארת לכל החיים.

 

[Bubble Girl 27]

שאלתי כי זאת הסיבה

שלא הרחיקו אותו מהילד. מקווה שהעו"ד יתעורר ומהר, תעדכני ומאחלת לך המון בהצלחה!

 

[דברים שבלב1]

את יכולה להתנגד

וכמו שאמרה באבלי תפני לעורך דין הכי טוב הוא ינחה אותך בהתאם לחוק אמרתי לך זה עניין רגיש אל תעשי שטוית

 

[נעה שבדרך]

בטח שכן! זה אמנם שונה אבל:

לי היה מקרה לא מזמן (כמו שסיפרתי עליו פה!) שהאחות של הגרוש עשתה פאדיחה רציניתתתתתתתתתת עם הפיצית שלי ולאחר בירור עם הפקידת סעד - שיש לי זכות לא להסכים שהיא תסיע אותה לשום מקום! ההיא קיבלה הודעה חגייגת שהיא לא אוספת ולא מחזירה אותה ולא נעליים! והיא לא חמומת מוח ולא מכה. אז במקרה הזה בטוח שאת יכולה!!!!!!!!

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

תגידי משהו

יש לך עו"ד?

אני חושב שבמקרה הבעייתי מאוד שלך, רצוי שכל צעד שתעשי יהיה מלווה בעו"ד. החוק יותר מידי מורכב מכדי שתסתפקי בתשובות שתקבלי כאן.

 

[גרושה ומאושרת]

יכולה גם יכולה להתנגד

ואם את לא בוטחת בו עשי זאת. על מנת להגיע להסדר יש צורך בהסכמה של שניכם ושלא ינסו להפעיל עליך לחצים. מותר להגיד לא והתפקיד שלהם למצוא פתרון מקובל. זכרי גם שלכל עובדת סוצאלית ופקידת סעד יש מה שמכונה מדריכה שמכוונת אותה ובודקת את צעדיה.כלומר היא לא הפוסקת האחרונה ותמיד אפשר לערער על ההמלצה שלה. היחיד שיכול לקבוע מבלי להתיעץ זהו השופט. חשוב להשאר רגועה לנמק למה הגיס לא ואם יש אלטרנטיבה הציעי אותה ועוד נקודה לא פחות חשובה במקרים כאלו חשוב עו"ד טוב

 

[loveboat המקורית]

רגשות אשמה? הוא נהג בך באלימות

על איזה רגשות אשמה את מדברת? אני הייתי במערכת נשואין מהולה באלימות ואני אומרת לך שאין לך על מה לחוש רגשי אשמה. תגידי תודה שזה נגמר ככה, אתמול גבר שרף את פרודתו על מה רגשי אשמה?

 

[אמא בוטנית]

ואני חשבתי שרגשות אשמה באים בילט אין

במערכות יחסים עם אלימות (במינון כזה או אחר). לצערי מבינה בהחלט מאיפה באים רגשות האשם, אבל מחזקת את ידייך להילחם בהם כי הם ה-אויב!!

 

[נעה שבדרך]

ואני חייבת לאמר ל:

הוא ריחם עלייך כשהו גרם לך כזה עוול? הוא ריחם על הילד שלו בזמן שהוא גרם לו טראומה? אני חייבת לאמר שאני קצת כועסת למשמע תגובתך שיש לך רגשות אמרה! למה כועסת? כי אני חושבת לע הילד! מי זה הזבל הזה שתשקיעי בו אנרגיה של רגשות אשמה! את האנרגיה הזאת יקירתי תשקיעי בלשקם את עצמך! תשקיעי בילד שלך - בלעזור לו להתגבר על הטראומה! וזו טראומה!!!!!!!!!!!!!! על מה ולמה?לשבת ולחשוב שההוא מסכן? מה??????????????. הוא חולה - שיעזור לעצמו. את צריכה לסבול ויורת גרוע מזה - לתת לידל שלך לסבול? כן? הילד???. וכן - אני מדברת מניסיון . לא היה לי בעל מכה. אבל היתה מערכת יחסין אחרת בעבר - קשה מארץ הקשים. ואני כמעט הייתי מאלה שהיו קוראים עליהן בעיתון " גבר רצח את חברתו והתאבד". אז אני מפצירה בך! תתעשתי על עצמך! כי רגשות האשמה האלה נובעים ללא ספק מאהבה שנותרה לך אליו. וכדאי לך לשאול את עצמך טוב טוב: מה את אוהבת בו? רעיון של משהו שהיה פעם? אולי את אוהבת את המכות? את הכאב? את ההשפלה? את החרדה היומיומית? את המחשבה שזה עניין של זמן עד שהיא יעשה את זה לילד שלך? אחרי שתביני שאין לך מה לאהוב בו - אז תסלקי גם את רגשות האשמה. תיהי חזקה! זו החובה שלנו בתור הורים. האהבה שלך לעצמך ושל הילד שלך אלייך ולעצמו היא הרהב יותר חזקה.

 

[נעה שבדרך]

סליחה על השגיאות כתיב...

התכוונתי בהתחלה כמובן "רגשות אשמה" ולא רגשות אמרה... סורי.

 

[Bubble Girl 27]

נעה הרגשות אשם הם לא מאהבה

או רחמים עליו.. הם מהפחד שיהיה יותר רע, מהפחד שהילד יגדל וישאל שאלות ויאשים אותה, הפחד שמה יהיה אם באמת הוא יואשם. זה לקחת אחריות על גורל של בנאדם. נכון שזה נשמע לך מהמקום שלך מופרח לחלוטין והרי טבעי שאם בנאדם פגע בך את תכנסי בו, אבל מאמי ממקום שבו הייתי יכולה להגיד לך ברגע האמת את נזכרת בבנאדם שהכרת כשעשית איתו את הילד ואת רוצה להאמין שכל זה סרט רע שעומד להגמר בכל רגע. קשה להסביר את זה למישהו שלא היה שם, אבל דמייני אותי יושבת מול חוקר משטרה ומתחננת אל תעמידו אותו לדין! אני שאני סופר חזקה סופר נכנסת במעוותי צדק... נשברתי כשזה הגיע אליו. דפוקה? אולי... אבל זה ככה.

 

[magic40]

../images/Emo39.gif

 

[נעה שבדרך]

..............

כמו שכתבת......"ברגע האמת את נזכרת בבנאדם שהכרת כשעשית איתו את הילד ואת רוצה להאמין שכל זה סרט רע שעומד להגמר בכל רגע." - זה בדיוק מה שהתכוונתי וגם כתבתי......שנשאר רק הרעיון והמחשבות על הבן אדם שהיה פעם... המקור של רגשות האשמה....הם הקושי להתנתק מהנטייה ה"ישנה" של איכפתיות לבן אדם. ולצערי - גם אני הייתי שם.פעם.

 

[magic40]

נקיפות מצפון עם פחד-ככה נדמה לי

או לפחות כך היתי אני מרגישה ולא התמודדתי עם דבר כזה כי לפני שהיה חושב לשים את היד שלו עלי היתי שוברת עליו את כל הבית וזה משפט אמיתי ששמע הגרוש שלי אחרי שהרים טיפה את הקול

 

[Bubble Girl 27]

זה די ממצא את התחושה../images/Emo140.gif

והקטע הכי משוגע.. כל הזמן הזה אני עודדתי חברה שהיתה במצב שלי ואמרתי לה "אם הוא יעז עוד פעם אחת" או "את לא מבינה שהוא אלים?"... נכנסתי בשביל להוכיח לה לאתר על אלימות במשפחה... בדקתי את הסימנים... תיאר כל כך אותו... רק אז נפל האסימון! אז בפעם האחרונה לפני שהוא עזב את הבית אפשר להגיד שדי שברתי לו משהו על הראש...קודם הוא חטף בעיטה לביצים ואיום שאם עוד פעם יגע בי אני אדאג שחברים שלי יטפלו בו וגם באמת שברתי לו את הבית... אבל לא על הראש פשוט דאגתי שיעזוב אחרי שראיתי שכלום לא עוזר כולל לא אני בטיפול אצל פסיכולוגית כדי ללמוד איך להתמודד איתו... כשהפרה הפסיכולוגית טענה שאני כנראה עושה משהו שמעורר אצלו את הזעם אמרתי לה "את בעצם אומרת שזה בסדר שהוא אלים?" היא אמרה שאם אני מתגרה אז כן... שאלתי אותה אם העובדה שאני מנסה לחיות ולצאת לעבוד זה להתגרות? היא נרדמה... נשבעת!!! אמיתי!!! היא נרדמה.... מיותר לציין שגם היא קיבלה פטור ממני....

 

[shon שון]

ריגשי האשמה שאנו חשים

זה אומר מבחינתי, האם יכולתי לנהוג אחרת ? ואם הייתי נוהג אחרת, האם היינו מגיעים למצב שונה ? אין תשובות לשאלות האילו אבל עצם ההתחבטות, עושה אותנו אנשים טובים יותר. בחרת לצאת מהבית , מניסיון, לעולם לא יכולת לנבא בודאות את התגובה שלו, אנשים כאילה גם אם אנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותם, לעולם לא נדע איך יגיבו. לגבי הילד, ממליץ בחום לקבל יעוץ מקצועי ולהפריד בין הרצון שלך(ואפילו שלי) לתת לאקס איזו לטמה בראש, לבין הקשר לילד , אם ניתן תזמי בקרוב דרך גוף שלישי שיפגש עם אביו לחויה מתקנת! הוא לא אשם המלאך. כמה כואב לי לשמוע שהיה שם באירוע, למרות שאבא שלו לא חשב עליו כשהתפרע.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

בוקר טוב../images/Emo42.gif../images/Emo39.gif

אני אפתח בתודה ענקית לכל המגיבים והמגיבות.... קראתי אתכם בעיון רב והסקתי הרבה מסקנות להמשך הדרך. רוצה לעדכן אתכם בכמה שאלות שעלו כאן על הפרק. עוה"ד שמינו לי הוא מטעם הסיוע משפטי ואני לא משלמת אגורה על זה מה שאומר שאני נאלצת להסתפק במין עו"ד פרווה שכזה שממש לא בא לו לענות או להסביר יותר מידי. עקב היותי מעורה טיפה אפשר לומר שאני מנתבת אותו ולא הוא אותי. מבאס מאוד אבל כרגע זה מה שיש לי. אתמול הוא אפילו לא יכל להיפגש איתי ורק שוחח איתי טיפה בטלפון, הסברתי לו את הכל, התשובה שלו הייתה שאני אלך למשטרה להוציא את הפרוטוקול וגם את התלונה ועם ההחלטה של השופט (חודש הרחקה) הוא יפנה להוציא צו הרחקה ל3 חודשים (עוד תהליך מסורבל כי צריך לקבל קודם אישור מהסיוע). לגבי הילד - שמתי לב לטראומה שלו, אבחנתי אותה רק אתמול כשהוא התפרץ בבכי היסטרי בגלל שנפל לו המוצץ. כל הגוף שלי כואב מצער. ניסיתי לברר היום אם אני יכולה ללכת לפסיכולוגית ילדים דרך הקופ"ח ויש תור רק לעוד חודש וחצי ככה שזה נראה לי כרגע לא ממש פרקטי. הוא לא הלך היום לגן, נשאר עם אמא שלי ואחותי היקרות שינסו קצת לעודד אותו... עשיתי לו אתמול ערב כיפי רק בשביל לראות ממנו חיוך ונאדה. לגבי גיסי והשמוק אני לא הולכת להתפשר בעניין. גיסי נרקומן משוקם עם המון עבירות שמתוכן ישב בבית סוהר לא קצת. בן אדם לא אחראי וזה בלשון המעטה. אלוהים יודע איך הוא ינהג בלולי שלי ושלא נדבר על הנהיגה המזעזעת שלו שרק מלחשוב על זה אני קופאת. המלאך שלי אפילו לא מכיר אותו כי נתקתי אותו מאיתנו כשלולי היה עוד תינוק ככה שלא נראה לי שהוא בכלל יסכים ללכת איתו. שוחחתי אתמול עם סבא וסבתא שלי שבדיוק עברו דירה לפני חודשיים והציעו לי לבוא ולהתגורר עימם קצת עד רוחות ירגעו. זה מצויין כי יש לי שם חדר די גדול וגם השמוק לא יודע איפה הם גרים ככה שזה גם די בטוח. מצטערת על האורך אני פשוט מאוד טעונה, יושבת ובוכה כבר יומיים ללא הפסקה. הרבה תודה לכם. תחזיקו אצבעות שהכל יסתדר (אולי היום העו"ד שלי יבשר לי סוף סוף תשובות קונקרטיות ולא מתחמקות)

 

[Bubble Girl 27]

האטימות של העו"ד שלך מרגיזה אותי

אני מקווה באמת שהוא יתנער. הסיפור שאת מתארת הוא לא פשוט בהחלט, אין הרבה תובנות רק לקוות שבאמת תוכלי לפנות למשפחה שלך ולקבל שם תמיכה ואפילו קצת פינה שקטה לנקות את הראש ולעשות חשיבה נכונה. בקשר לגיס שלך, אני מניחה ששום שופט נורמלי לא ייתן לו אופציה להיות גורם מעביר של הילד. אויייי רק נשאר לאחל הצלחה וימים טובים. תבכי תפרקי ותתחזקי... זה קורה ויהיה בסדר.