שמעתי לא מזמן על מישהי, שהוריה בחרו עבורה את
השם הייחודי שרח/סרח. כן, נשמע כמו שרך עודף, כמו סרח- העיגול החום והשעיר מהמומינים, נשמע גם כמו נגזרת של המילה מסריח. אבל, מסתבר שזה שמה של דמות תנ"כית ושל אישה בעלת מעמד חשוב במקורות חז"ל. שרח.
התינוקת בת כמה חודשים, מתוקה מדבש, ולשמוע שזה השם שבחרו לה פשוט כל כך העציב אותי... היא עוד לא יודעת מה מחכה לה אח"כ. אני בכלל לא מבינה למה הרשויות לא עומדות על רגליהן האחוריות כשנתקלים בדבר כזה.
כמובן שלא אומרים מילה, אם כבר אין מה לעשות. אבל, בטרם נותנים לילד שם או כשיש עוד אפשרות לשנות, זה לא תמיד רע שיהיו מי שיקפצו ויתריעו (ויש אולי גם מי שמעקמים פרצוף...). לפעמים הורים אולי בטעות לא שמו לב. זה נכון שההורים הם אלה שבוחרים את השם, אבל זה לא אומר שזהו עניינם בלבד, כי יש אדם, שצריך להסתובב עם השם הזה בעולם כל חייו, ובשבילו זה הכי חשוב... יש משהו שאמי היקרה אמרה לנו (והיא לא כ"כ מהמתערבות בעניין השם)- לא צריכים להחליט מראש עבור ילד שהוא יהיה נורא מיוחד או באיזה אופן יהיה מיוחד. ילד צריך למצוא את הייחודיות והבולטות של עצמו. לבחור שם לא שגרתי זה להחליט לו. אימצתי את הגישה הזאת (למורת רוחו של בן זוגי, הנוטה ליצירתיות בעניין השמות). זה ממש לא אומר שמוכרחים להסתכל על הרשימה של הלמ"ס של השמות הכי נפוצים בשנה האחרונה, אבל יש גם אמצע. אני מכירה אנשים, שיש להם שמות מאוד מאוד מאוד לא שגרתיים והם ביישניים והשם מבליט אותם בסיטואציות חברתיות בניגוד מוחלט לרצונם ולנטיות האישיותיות שלהם. לאבא שלי ולדוד שלי יש שמות מאוד לא שגרתיים (אולי בגלל זה השריטה המשפחתית בעניין). אני יודעת על אבא שלי שכילד זה אמלל אותו! ירדו לחייו. הוא כמובן מצא לעצמו את ערוצי ההתפתחות והבולטות והייחודיות שלו, אבל הוא יכול היה לעשות זאת גם עם שם פחות לא שגרתי.
ועופרי זה שם מקסים לגמרי!! וכל האמור לעיל לא תקף לגביו.
אני מדברת על העניין של עיקום פרצוף על בחירת שם- כל עוד יש מה לעשות עם העניין. אני לא מדברת על שמות שהם סתם לא לטעמו של פלוני או מתחברים לעולם אסוציאציות פרוע במיוחד של מישהו, אלא על שמות שמתחברים לא טוב לשם המשפחה, באופן שיכול להפוך ילד/ה למושא ללעג, על שמות עם קונוטציה שלילית (מישהי/ו פה ראו את "שם פרטי"?)...