התייעצות נוספת

[MIRA7]

התייעצות נוספת

רציתי להתייעץ לגבי בני בן 8 עם הפרעת קשב ולקויות גרפו מוטוריות . הבעיה היא מבחינת טיפול אצל מרפאה בעיסוק לא אוהב שבעלי מקצוע מטפלים בו, ילד מאד חכם מודע לבעיה שלו אחת מבין כמה.
קשה לו מאד לכתוב יצר פער , לפני שנה בכלל לא היה פנוי ללמידה , היה גם ללא טיפול תרופתי. השנה ברוך השם יותר טוב , המורה יושבת עמו פרטני גם עמה מסרב לפעמים לכתוב. הייתי רוצה לקדם אותו וחבל שלא יקבל טיפולים של מרפאה בעיסוק אך כשאנו מגיעים לא בדיוק משתף פעולה, יכול לשתף פעולה במשחקים אך כשיגיעו לכתיבה מתעצבן ולא רוצה לשתף פעולה ובהמשך לא ירצה להגיע לטיפולים.
שאלתי מה עושים? האם לוותר על הטיפולים הללו?

בתודה
מירה

 

[אמאמהדרום]

להחליף מרב"ע

תראי ראשית אני מאוד שמחה לקרוא שיש שיפור אצלכם
קשה לו לכתוב אולי חולשה בכף היד או בחגורת הכתפיים גם קיימת אז למצוא דרכים לחזק אותם זה משהו שהמרב"ע צריכה לתת לכם תרגילים ואביזרים כגון פלסטלינה או לדפוק מסמרים בקלקר ויש עוד אמצעים .

בן שנים התנגד לקלינאית תקשורת כי לא הצליח להתחבר דווקא השנה בתחילת השנה כן הצלחנו לקבל ממנו שיתוף פעולה לצערי אחרי 4 חודשים בערך היא יצאה לחופשת לידה אז שוב אני נטולי טיפול .

 

[MIRA7]

היי

יפה שאת זוכרת אותי באמת הרבה זמן לא ביקרתי בשני הפורומים.
הילד כבר היה מטופל בעבר אצל מרפאה בעיסוק שהיא בעצם גילתה שיש לו בעיה בויסות לאחר זמן קצר עזבה את המקום ובאותו מעמד נכנס לגן מיוחד ושם היתה כמובן צריכה להיות מרפאה בעיסוק , אך חצי שנה לא היתה כיוון שהיתה בחופשת לידה ולא הביאו אחרת. דווקא האחרונה שהיינו אצלה היא מתמחה בויסות החושי ונכנסה לראש שלו וזרמה עמו, עבדה תחילה על קשר עמו. כשהתחילה להציב גבולות בחדר ושעושים ככה עכשיו ולאחר מכן משהו אחר שקשור לכתיבה לא אהב זאת. היא מההתחלה טענה שלדעתה צריך כרגע טיפול ריגשי מאשר ריפוי בעיסוק.
אני חושבת אולי לנסות שוב עם מישהי אחרת, אך אני לא בטוחה שזה יעבוד.

מירה

 

[מרב קובי]

אולי אין כימיה בינו לבין המרפאה בעיסוק?

אולי הוא סתם לא אוהב אותה?
אולי צריך לנקוט באסטרטגיות טיפול שונות, ולא ללחוץ על נשוא הכתיבה דוקא?
אני תמיד ויתרתי עם ילדי על כתיבה- עד שזה בא מצידם כשראו שאין ברירה. היום הם מעדיפים לכתוב שעורי בית במחשב. גם אני מתקשה לכתוב, ומשתמשת בעיקר במחשב.

 

[MIRA7]

היי

המרפאה דווקא נורא זרמה איתו ממש ידעה לקרוא אותו, מתמחה גם בפסיכודרמה ועשתה איתו הצגות, בכלל לא התעסקה בכתיבה.
אפילו היו מכינים ביחד עוגיות. היה לי מאד חבל שהתחיל לסרב ולא לשתף פעולה.

 

[יעל ויסוצקי]

לדעתי חשוב לקיים שיחת הורים

שני ההורים והמרפאה בעיסוק בלי הילד.
תעלו את הדברים האלה, תעשו חשיבה משותפת ותגיעו להחלטה מה הכי נכון עכשיו לילד. התנגדויות הן חלק בלתי נפרד מטיפול משמעותי ולא צריך לחשוש מהן אלא לראות איך אפשר להתמודד איתן.
מאד קל להשאר במקום של הכיף וקשה יותר להתחיל להתמודד עם הקשיים והתסכולים (גם למבוגרים, לא רק לילדים). בחשיבה משותפת תוכלו לחשוב על אפשרויות שונות שנכונות עכשיו בתהליך הטיפולי.
לא משנה מה תחליטו, העיקר שההחלטה תבוא ממקום של חשיבה ודיאלוג ושתהיו שלמים איתה.

 

[MIRA7]

תגובה

היתה שיחה עם המרפאה בעיסוק וההמלצה שלה לאותו רגע היתה נכונה. אני פשוט טיפוס שלא יכול לעמוד מהצד לראות את הקושי ולא לעשות דבר. גם למורה שלו אני מציקה ומתייעצת האם עכשיו להביא מורה להוראה מתקנת לדוגמא. אני מפחדת שאשב מהצד ולא אעשה דבר ויהיה אחר כך מאוחר מידיי. אני גם משווה לילדים אחרים בכיתה למשל שיודעים כבר קרוא וכתוב קשה לי עם זה.

 

[יעל ויסוצקי]

לא הבנתי משהו כנראה:

איפה אתם נמצאים כרגע ? האם החלטתם להפסיק בשלב זה את הטיפול בריפוי בעיסוק בהחלטה משותפת או שזו היתה החלטה של המרפאה בעיסוק ואתם לא שלמים איתה ?

 

[MIRA7]

כרגע הילד

לא מטופל, זו היתה החלטה משותפת . לי פשוט מציק שאני לא מצליחה לקדם אותו עדין.

 

[ציפי קוברינסקי]

הקושי לעמוד מן הצד

הקושי שלך לעמוד מן הצד והחשש שמא תאחרו את הרכבת מובן
אבל אני מבינה שהילד לא פנוי כרגע רגשית לקבל את עזרתה של המרפאה בעיסוק
והביקורים אצלה לא מוקדמים אותו
במצב כזה, חשוב לעזור לו להתגבר על המצוקה הרגשית שמונעת ממנו לקבל עזרה
ולצערי אלו תהליכים שלוקחים זמן, ולכל ילד יש את הקצב שלו
אם את סומכת על דעתה המקצועית של המרפאה בעיסוק תפקידך להפחית לחצים
אני מקוה שאת מוצאת לך אוזן קשבת לשפוך את ליבך ולשתף בקושי
ולחזור הביתה אופטימית שמעבירה לילד מסר של תקווה
ציפי קוברינסקי

 

[MIRA7]

כן יש לי

עם מי לדבר, אך דווקא אותה חברה שאני משתפת בנה גם עם הפרעות קשב ומשקיעה בו המון עם מורים פרטיים מקטנות, והנער היום בכיתה יא עם ציונים גבוהים. לכן כשאני שומעת אותה אני יודעת יותר שעם השקעה אפשר להצליח.
אומנם יש הבדל בין בני לבנה מבחינת אישיות וגם בנה יותר"חנון" מבני אגדיר אותו כך ודיי חושש ממנה, לעומת בני שיש לו תעוזות, חוצפן , סרבן. אז לכן זה לא כל כך קל.
אני יכולה לספר כשמציג לי כל יום את מחברת הקשר ורואים שמשתפר את המסר הזה של התקווה אני מעבירה לו, עד כמה יכול להצליח ולהמשיך להצליח בגדול.
אני כרגע לא לוחצת על הכתיבה , רק לפעמים זה קופץ עליי ואני דורשת ממנו שנשב ביחד .

 

[אמאמהדרום]

מירה אני עד היום עוזרת לבן בכתיבה כשהוא עייף

או מדפיסה לו עבודות כי אני יודעת שקשה לו אחרי יום לימודים
אף אחד לא מעיר ולא העיר בכל השנים ( כיתה ו') שאני כותבת במקומו
אז בהחלט זו גם דרך לעזור לו בבית עם ש"ב
במקביל לטיפול שהוא מקבל אם תורידי את הלחץ של הכתיבה אולי זה יעזור לו וימנע התנגדויות ממנו בבית.

 

[MIRA7]

נכון את צודקת

נוכחתי בכך שבת שעברה שאני ישבתי לכתוב משהו, ופתאום הצטרף אליי והתחיל לקשקש קצת בדף . אז אמרתי לו בוא תכתוב לי את האותיות שלמדת כבר והסכים לשתף פעולה לעומת פעמים שלחצתי עליו. פה פשוט לא לחצתי זה יצא כזה טבעי ואז נענה לכך ועזרתי לו ושיבחתי אותו.

 

[אמאמהדרום]

 

[דפנה קופלמן רובין]

בדיקה