התייעצות לגבי הילד שלא בספקטרום

[דין דין19]

התייעצות לגבי הילד שלא בספקטרום

אני אמא לילד בן 6 שמאובחן בספקטרום מגיל 2.5 ויש לי ילד נוסף בן 13.
מאז האבחון של בני הקטן, השקענו את כל כולנו בטיפולים שלו. מה שעניין אותי זה לקדם אותו, ויש תוצאות משמעותיות
בדרך, קצת הזנחתי את הגדול.
הבן הגדול שלי תלמיד מצטיין, חברותי ופשוט מקסים.
חזרתי עכשיו מביה"ס, מסתבר שבתקופה האחרונה עם הכניסה לחטיבת הביניים, הבן שלי מסתובב עם ילדים מכיתות גבוהות יותר, שאינם מתאימים לו, בלשון המעטה. כדברי המורה: "התחתית שבתחתית", מבחינת ערכים, התנהלות וכו'
המצפון הורג אותי. השקעתי באחד על חשבון האחר...
איך בעידן הפייסבוק והוואטס אפ, אני יכולה לשלוט על הסביבה שלו? איך אני הולכת למנוע ממנו להתקשר לילדים שבכלל לא מתאימים לו.
המסר של המורה שלו היה ברור: "יש לך ילד איכותי ומבריק, את צריכה לעצור את זה עכשיו, לפני שיתדרדר.
איך אני מצליחה, לחלק את האנרגיות בצורה שווה בין שני ילדי?

 

[dina199]

לא למנוע שום דבר

פשוט לא תצליחי.
אבל להשקיע יותר תשומת לב. אין טעם לבכות על 'חלב שנשפך'. תשקיעי מעכשיו.
זה שהילד לא תלמיד מצטיין לא אומר שהכל טוב ויפה אצלו. ייתכן שהוא צריך חוץ מתשומת לב שלכם ם טיפול רגשי/פסיכולוגי.
חטיבת ביניים זה מקום קשה , גם לתלמידים טובים.
אז אולי כל ההתנהגות שלו זו קריאה לעזרה.
וזה מזכיר שוב לכל ההורים: צריך להתייחס לכל הילדים. לא הכל בחיים זה טיפולים לילד א"ס.

 

[אמא לנער אוטיסט]

את אמא חד הורית? יש גם אבא בסיפור? עוד אחים?

 

[דין דין19]

אני לא חד הורית ויש לי רק שני ילדים

עם קבלת האבחון של בני הקטן, שנינו, אני ובעלי התגייסנו טוטאלית לטיפול בו.

 

[dina199]

אז אחרי הטוטליות של 4 שנים

הגיע זמן לטפל גם בילד הגדול

.
אל תרגישי רע עם זה . במיוחד בגילים צעירים אנשי מקצוע מאוד מלחיצים עם ה'טוטליות'.
זה שתתנו תשומת לב לילד הגדול, לא יפגע בקטן.
להיפך, יכול רק לעזור

 

[דין דין19]

דינה, יש לך רעיון איך אני יכולה לשכנע אותו

לברור את החברים שלו? ביסודי הוא היה ילד מקסים שכל ההורים רצו את קרבתו לילדים שלהם.
איך תוך חצי שני, ילד יכול להשתנות ולהסתפק במועט?

 

[רואה 6 6]

זה גיל ההתבגרות דין דין

אפשרות סבירה שכל זה היה קורה בכל מקרה.
בגיל ההתבגרות הורים גם משנים את התפקיד קצת ועוברים טיפה יותר לרקע כך שמעורבות מלאה בחייו אני לא בטוחה שתקבלו עכשיו עם כל הרצון הטוב.
מדובר בתהליך שצריך לצאת,שלא פוסל את הבחירות שלו אבל מחייב אותו לשמור ככל האפשר על רמה קודמת במעשיו.תתענינו,תיהיו בעדו,אל תתחנפו אבל תיהיו עקביים במתן יחס ותנו הרגשה שניתן לדבר איתכם.

 

[dina199]

לדעתי עניין החברים זה דבר רציני מדי

ואת לא יכולה להתחיל מ'תותחים כבדים'.
תתחילי משיחה איתו איך הוא מרגיש בכלל ואיך הוא מרגש כלפי האח הקטן בפרט.
ובגיל ההתבגרות דברים קורים מהר מאוד, אפילו פחות מחצי שנה.
חטיבת ביניים גם שונה מאוד מבית ספר יסודי, זה גורם הרבה משברים להרבה ילדים.

 

[אמא לנער אוטיסט]

האם אתם מבלים ביחד עם שניהם לפעמים? איך?

 

[TikvaBonneh]

גיל 13 זה גיל מצויין להתעורר בו

אפשר לתכנן יחד טיול בר מצווה להורים ולילד, בלי האח.
אם יש מגבלת תקציב, זה לא חייב להיות משהו מפואר.
אנחנו לקחנו את הבן לטיול של שלושה ימים בצפון.
תהיו יחד עם הילד, תתענינו בו, תעשו איתו דברים שהוא אוהב, תתעקשו לקבל חיבוק כשהוא נכנס הבייתה.
אל תבקרו את חבריו ואת מעשיו. ברגע שהוא יקבל אותכם, הוא יוותר על דמויות האב המזויפות שבחר לו.

 

[dina199]

 

[kagome10]

 

[drorfromthenegev]

זה די בלתי אפשרי לשלוט בזה

את יכולה להציע לו מפגשים חברתיים עם ילדים אחרים בהזמנויות שונות, כמו חוג D&D.

 

[מחכה בסיבוב]

כל כך מבינה את מצבך...

אבל ככה זה כשיש כמה ילדים, כל פעם מי שצריך הכי הרבה עזרה עולה לראש סדר העדיפויות...

בכל אופן, לדעתי פשוט תעודדי קשר עם הילדים הטובים, עם אותם ילדים שאת רוצה שיתחבר איתם. את יכולה להציע לו לעשות מפגשים בבית, אולי לבקש מהמורה לצור מעין "בית מארח" שבו תזמיני ילדים מהכיתה. אם את מכירה את הורים של אותם ילדים שאיתם את רוצה שיתחבר את יכולה לנסות וליצור פעילויות משפחתיות יחד כגון טיול משפחות בשבתות. בד"כ זה נותן להורים זמן לקשקש והילדים מתרוצצים ומתחברים בינתיים. זה גם סוג של פעילות שבנך הקטן אולי יוכל להצטרף אליה. אולי לנסות לצרף אותו לחוגים שאליהם הילדים הנחמדים הולכים.
אין טעם כל כך להטיף נגד אותם ילדים גדולים, זה עלול לצור מצב של אנטי שבו הוא דווקא ירצה את הילדים הגדולים
מקווה שעזרתי ברעיונות...

 

[אוצפיקאי1]

קשה להשפיע על בחירת החברים של מתבגר.

זה קורה אצל רבים וטובים.
אני חושבת שעם ילד בגיל 13 אפשר לדבר באופן פתוח ומשתף. לגרום לו להרגיש שייך ע"י שיתוף וגיוס למען המאמץ המשפחתי. זה כמובן לא יכול לבוא בלי לתת גם לו את מה שהוא צריך , יחס, אכפתיות, תשומת לב וכו.
כל מה שממילא ברור לך.
אני לא מכירה אותך ואת בנך, אבל אילו זאת אני, ובתי בת ה 13 (גם היא אחות של) הייתי עושה איתה שיחה גלויה, ומשתפת אותה ברגשותי. מנסה לקבל ממנה פיד בק על מה שהיא רוצה וצריכה.
היו לנו הרבה שיחות כאלה בנושא הזה. גם היא הרגישה לפעמים שהיא נדחקת הצידה, ו/או נדרשת להיות בסדר גמור כדי לא להפיל עוד בעיות על המשפחה וכו. והיו תקופות שזה היה לה מאד קשה. אני מניחה שגם עוד יהיו כאלה (אם כי עכשיו היא פורחת

).

זה חלק מהמצב הקיומי של כל משפחה שיש בה ילד עם צרכים מיוחדים. את יודעת מה - של כל משפחה בכלל! תמיד יש ילד אחד שיותר קשה לו, או יש לו בעיה שמצריכה תשומת לב והשקעה. זה יכול להיות קושי חברתי, או לימודי, או מחלה וכו.
זה חלק מהחיים!
אז נסי לפוגג את האשמה, ובמקום זה לגייס את המשאבים לטובת מציאת הדרך אל הילד.
אני מאמינה שאם תשתפו אותו בקשיים ובהתלבטויות שלכם - יש מצב שהוא יוכל לשתף אתכם יותר בחייו. ואז יכול להיות מחד שתוכלו להשפיע עליו בענין החברים , ומאידך אולי תגלו שהצרה לא כל כך גרועה, ומה שהוא עושה עפם הילדים לא באמת נורא כמו שדמיינתם.
אולי?

 

[ימימה]

לדבר איתו

מסכימה עם כל מה שכתבה אוצפיקאי. לדבר איתו, לדבר איתו ועוד פעם לדבר איתו. לא מהכיוון של לנזוף ולהגיד לו מה לעשות - אלא לשאול אותו איך הוא מרגיש עם העובדה שהשקעתם כל כך הרבה באחיו, להביע הבנה לכך שהוא אולי מרגיש מוזנח. לא להתנצל, אפילו אם זה קשה לשמוע ואפילו אם זה מעורר את רגשי האשמה - ההתנצלות מעבירה את הפוקוס אליכם ולרגשות שלכם - אלא להיות איתו בתחושה הרעה, להבין אותה, לקבל אותה. לתת לו ולרגשות שלו מקום, ולראות איך אתם יכולים להיות שם בשבילו.
ואם אתם משפחה שקשה לה לדבר על רגשות - אז אפשר גם להעזר בבעל מקצוע כדי לפתוח את הדברים.

 

[מרב געש]

ועוד....

חשוב שהמסר שיועבר לא יהיה - יש גם לך בעיות אז אתה גם מקבל תשומת לב..... כי אז יהיו בעיות בשביל לקבל תשומת לב. ויש כמה דרכים לעשות את זה.
א. להתמקד גם בבילויים חיוביים בלי שום קשר והתנייה עם הקשיים.
ב. להגיד את זה בקול רם - התעוררנו בגלל הבעיות אבל הבנו שחסר לנו הרבה גם בתחומים אחרים.
ג. להקפיד לא להרדם שוב בשמירה....

ואם זה עוזר במשהו - אתם לא היחידים.....אצלנו זה היה בגיל אחר, עם בעיות אחרות, אבל מאז עשינו "איזון גלגלים" כמו שאני קוראת לזה.

 

[עדו בן צבי]

יפה שהמורה יידעה אותך ולגבי המצפון, אז

מצפון נקי יש רק למי שלא משתמש בו. עכשיו, נסי לראות איך משקיעים יותר בגדול. אולי חוג קראטה או משהו שבו יהיה לו כייף לפגוש נערים כן איכותיים? אולי חוג סיירות? אולי משהו אחר שכולל נערים מבוגרים ממנו כן איכותיים?

 

[Ronronit1]

חוגים, מקומות שבהם יוכל לפגוש חברים

שיתאימו לו ולכם... משם הוא כבר יבין באיזו דרך ללכת.
אני מאמינה שאם עד עכשיו חינכתם ונתתם דוגמא אישית, הוא ידע לאיזה כיוון ללכת.
תחשפו אותו לחברה יותר איכותית אבל אל תמנעו ממנו בכוחניות ללכת עם החברים שפחות מתאימים לו, זה רק יגרור אותו ואתכם למשחקי כוח שלא ישיגו כלום.
בגיל הזה בודקים הרבה דברים וכיוונים, וטוב שעליתם על העניין בזמן, לפני התיכון, שם בכל מקרה כל העניין החברתי משתנה.