התייעצות בנושא לעוס - קשיים בהרדמה

Belladonna Took

New member
התייעצות בנושא לעוס - קשיים בהרדמה

שלום לכולם,
בת השלוש שלי מאוד מתקשה בהרדמות. קצת רקע:
עד גיל שנתיים בערך נרדמה בהנקה ולאחר מכן ללא אבל עדיין זה היה מלווה בהמון קושי (עד לפני כמה חודשים עדיין ינקה מס' פעמים ביום).

היא ילדה מאוד עקשנית באופן כללי וגם בזמן ההרדמה היא ממש מסרבת להירגע ולשכב במיטה וזה לא משנה כמה היא עייפה.
היא מוצאת כל סיבה להיכנס לסיטואציה שתגרום לה לבכות. עוד סיפור שלא הסכמתי, לשבת עליי, לשכב עליי, להביא עוד משהו, זה לא משנה, משהו בסופו של דבר יביא את הבכי.
בחיי שעלה בדעתי שזו הדרך שלה לשחרר מתח אבל זה לא שהיא בסופו של דבר נרגעת ונרדמת. היא יכולה לצרוח גם שעה.
בגן כמובן שאין בעיה בכלל עם ההירדמות. בבית היא לפעמים מדלגת על שנ"צ כי מסרבת לשכב במיטה.

זה בטוח לא עייפות יתר כי זה קורה בכל המצבים - בין אם ישנה צהריים או לא, בין אם זה ב- 20:00 או ב- 21:00 או ב- 22:00...

אני פשוט לא יודעת איך לעזור לה להתגבר על הקושי הזה. לאחרונה עשינו שינוי שבו אני לא שוכבת/יושבת לידה במיטה (אנחנו בלינה משפחתית) אלא יושבת לידה על כורסה. בשבוע הראשון כ"כ הופתעתי מאיך שזה עבד. רק החזקתי לה את היד ובחצי מהזמן הרגיל היא נרדמה. אבל שבועיים אחרי, זה פתאום לא עובד יותר ואין לי מושג מה הסיבה.

אז לא אעמיס יותר מילים... אני אשמח לכל רעיון תובנה או משהו כדי לעזור לנו. קשה לי לראות את הקטנה שלי כל ערב כ"כ מתוסכלת ובוכיה.
 
אני כל כך מבינה אותך

ובעצמי העלתי כאן שאלה דומה לפני כמה שבועות.אין לי תובנות מדי מחדשות, אצלי מדובר בתאומים בני שנתיים שינקו עד לפני כחצי שנה ובמקביל ישנו בלינה מש׳ ומאז הגמילה יש להם מיטות מעבר בחדר עם 2 האחים הגדולים. כרגע הם נרדמים בעגלה.
מחכה כבר ליום שירדמו במיטה ולא אכפת לי להיות איתם כמה שצריך רק שלא יקומו כל רגע.
אני שולחת לך כוחות והאבה סבלנות, מה שאני מ
 
סליחה, נקטע באמצע ונשלח פעמיים

בקיצור,מאחלת לך את מה שאני מאחלת לעצמי, שזה בעיקר סבלנות וכוחות.
 

Belladonna Took

New member
וואו, להרדים שניים בעגלה

נשמע קשה מאוד... לא יכולה לדמיין את עצמי...

להשאיר שניים במיטה זו חתיכת משימה. אני מקשה להשאיר אותה במיטה.

הבעיה אצלי שאם אני אתן לה להיות לגמרי חופשיה (שזה אומר לשכב עליי, לזוז כל שנייה, לדחוף לי ידיים לחולצה) אז אולי היא תירדם מהר אבל אין מצב שאני אסכים לזה. ואז זה יוצר אצלנו חיכוכים שתמיד מביאים את התסכול שלה. העניין הוא שהיא לא מצליחה להפנים את הגבולות שאני מציבה לה כבר תקופה ארוכה מאוד ולכן ראיתי צורך להוציא את עצמי מהמיטה ורק לשבת לידה ולתת לה יד. הפתיע אותי כמה טוב זה עבד אבל לא עוד...
 
אני כל כך מבינה אותך

ובעצמי העלתי כאן שאלה דומה לפני כמה שבועות.אין לי תובנות מדי מחדשות, אצלי מדובר בתאומים בני שנתיים שינקו עד לפני כחצי שנה ובמקביל ישנו בלינה מש׳ ומאז הגמילה יש להם מיטות מעבר בחדר עם 2 האחים הגדולים. כרגע הם נרדמים בעגלה.
מחכה כבר ליום שירדמו במיטה ולא אכפת לי להיות איתם כמה שצריך רק שלא יקומו כל רגע.
אני שולחת לך כוחות והאבה סבלנות, מה שאני מ
 

Belladonna Took

New member
אשמח לשמוע איך אצלכם

התרחשה ההרדמה בגיל הזה.
על אילו דברים מתחתם גבול ובמה הייתם גמישים יותר?
כמה זמן ארכה והאם היו קשיים?
 

מ י כ ל10

New member
מתיש

אני ממש לא מוצלחת בענייני שינה, אבל כן מגדלת בבית ילדה מאוד מאתגרת מהבחינה הזאת. אני יכולה רק לשחזר את העצה שאני קיבלתי בזמנו בפורום הזה ממש, שנראית מאוד התנהגותית, והיא היחידה שעבדה בסופו של דבר: תהליך ההליכה לישון צריך להיות מאוד ברור לכם ולה. דברו איתה, תשאלו מה יכול לעזור, תגיעו להבנות ותדבקו בהן.
תנסחו בחיוב. נגיד: אחרי ארוחת הערב, נתקלח ונצחצח שיניים ואז תיכנסי למיטה. אני אשב לידך עד שתירדמי (או כל דבר שמתאים לך). קחי ספר או משהו, בעיקר אם יש לך נטייה להתחרפן מהמצב, ושבי לידה. בלי לדבר (למרות השיחות הסופר מרתקות של הלילה). תחזירי למיטה אם צריך, תכילי קושי אם יהיה. אם היא צריכה לבכות זה מצוין. שתשחרר.
וזהו.
מה שאת מתארת - שפתאום זה לא עובד יותר - זה מאוד הגיוני. זה לא צריך לעבוד *לה*. זה צריך לעבוד *לכם* - אתם אחראים על קיום התהליך.

כשאני קיבלתי את העצה הזאת משהו בי התקומם קשות - ואם בא לי לחבק אותה היום ושנירדם מחובקות? ואם אין לי סבלנות לשבת על הכורסה היום? ואם יש סבלנות לספר 5 סיפורים ולא 1? - הדברים האלה יגיעו, אבל לא כרגע.

בהצלחה
 
למעלה