התייעצות ארוכה
האמת היא, שאני לא מאמינה גדולה בקואוצ'ינג או בייעוץ פסיכולוגי, אבל נראה לי שזה מוצא אחרון לתסכול שלבחור מקצוע לתואר ראשון מוביל אותי אליו. ובנוגע לאורך של המייל - הזהרתי מראש
אני בת 22, סיימתי לפני שלושה חודשים שנתיים של שירות קבע (כלומר שירות בן ארבע שנים בסה"כ) בחיל המודיעין. אני בדילמה לגבי הרבה דברים כרגע, בין היתר - מה ללמוד, והאם בכלל להתחיל השנה. ציון הפסיכומטרי שלי הוא 710, ממוצע הבגרות 108.5 - מה שמאפשר לי ללמוד כל מקצוע אפשרי פרט לרפואה ולקוגניציה כתואר ראשון. כרגע יש חוג אחד שסביבו נעה הדילמה - וזה פסיכו-ביולוגיה בדגש על מדעי המוח. האופציות האחרות הן לעזוב את המקצוע הקשה והנחשב, ולעבור למשהו קל יותר שיהפוך את החיים באוניברסיטה ליותר פשוטים. רשמתי לי יתרונות וחסרונות ל-2 המסלולים. היתרונות המשמעותיים במדעי המוח הם בעיקר האופי האינטלקטואלי יותר של המקצוע, העובדה שהוא ריאלי, נחשב ומאתגר. מאוד חשוב לי שכן יהיה משהו מאתגר ודורש במקצוע אותו אלמד. אני מודעת לעובדה שלימודי היסטוריה לא חייבים להיות קלים - אבל אני כן מחפשת משהו שברמה האינטלקטואלית (ולא ברמת החרישה) - יהיה לי מעבר לקשה הממוצע. החסרונות הם שתואר ראשון בפסיכו-ביולוגיה לא מציע מבחר גדול של ג'ובים מכניסים. האפשרויות לתואר שני כן מעניינות אותי (בחלקן), אבל גם הן - בסופו של דבר לא מניבות מבחר מטורף של עבודות, פרט לפסיכולוגיה - וכמו שציינתי למעלה, אני לא מאמינה גדולה בפסיכולוגיה. לפחות לא בקלינית, לפחות לא בשבילי בתור מקצוע. קיימת האופציה לסיים את התואר הראשון ולהתחיל תוכנית ארבע-שנתית ברפואה, אבל אני בכלל לא בטוחה שזה מה שאני רוצה לעשות, ובשביל להיות רופא - צריך הרבה כוח רצון ותשוקה לא רק ללימודים אלא גם לפרקטיקה. ולכן בחרתי לא לשפר פסיכומטרי, אלא להתחיל ולראות, אולי בסוף התואר הראשון - יצוץ החשק. אם כך - אני עומדת בפני דילמה של ללמוד משהו שמעניין אותי, מאתגר אותי, אבל אני לא רואה את עצמי עושה בטווח הרחוק, לעומת ללכת ללמוד משהו שלא מעניין אותי - אבל ייתן לי אילו שהן נקודות זכות (דוג': מנהל עסקים, משפטים). עברתי מבדק אינטרנט היום של אתר יורם - באתר נאמר לי שהמקצוע שהכי מתאים לי ע"פ מכלול הנתונים הוא תקשורת. שזה מקצוע ששקלתי בעבר, יחד עם לימודי עיתונאות. לימודי התקשורת העיוניים מאוד לא מעניינים אותי, וגם הלימודים המעשיים במכללת כותרת ודומיה - המחייבים ללמוד את כל מסלולי התקשורת (רדיו, טלוויזיה, כתובה) - לא כ"כ קסמו לי, למרות שכתיבה תמיד כן הייתה משהו שמאוד עניין אותי. אני לא בטוחה אם צריך, אבל כמה נק' שכן חשובות לי בבחירת מקצוע: - אני מאוד עצמאית, ומאוד לא אוהבת להיות bossed around. - למרות הסעיף הקודם - כן צריכה מסגרת ותוכנית עבודה, אבל מרחב פעולה גדול בתוכם. - מחוייבת לעבודה ולשעות שחורגות משעות עבודה מקובלות. - לא אוהבת להשתלב בעבודת צוות, כן אוהבת (מאוד) לעבוד מול אנשים. - לא מעוניינת בהוראה או הדרכה כמקצוע ראשי, לא פוסלת את זה כסיידקיק של המקצוע. - מאוד מסודרת, אוהבת לארגן, אוהבת גם בדיעבד לסדר את הידע שמוכר, להכין תוכניות, מצגות, מסמכים. אני מקווה שזה מספיק. ושזה לא מוציא אותי כאנטיפתית גדולה מדי. אני כן בנאדם חברותי, אבל אני מחפשת עבודה ומסלול בחיים שישתלבו יחד עם החיים הפרטיים, ולא שיהיו במקום שני או בתחרות. תודה על התגובה מראש.
האמת היא, שאני לא מאמינה גדולה בקואוצ'ינג או בייעוץ פסיכולוגי, אבל נראה לי שזה מוצא אחרון לתסכול שלבחור מקצוע לתואר ראשון מוביל אותי אליו. ובנוגע לאורך של המייל - הזהרתי מראש