התייחסות לבדיחה סיפרו לי שבוע שעבר שבגולדן סטייט ישראלים מקבלים יותר דקות מאשר במכבי ת"א. מעבר לקטע הגזעני (כאילו מי שנולד בארץ יותר ישראלי מעולים חדשים שקיבלו תעודת זהות כחולה), אני רוצה להתייחס לנושא אחר.
נכון שבתחילת העונה מסתכלים על הזרים ומחפשים את הזהות הישראלית בקבוצות על מנת ליצור הזדהות, אבל לאחר זמן ההישגים הרבה יותר משמעותיים מאשר אם השחקן נולד בארץ, מתאזרח או זר. זה נכון גם ב-NBA וגם בהמון מקומות אחרים.
נכון שיש עדיפות לשחקני בית, אבל בסיום העונה מסתכלים עם השורה התחתונה: האם יש עמידה בהישגים או לא?
מכבי ת"א של שאראס, שארפ, פארקר, בלות'נטל, וויצ'יץ' ובאסטון נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות. היו גם בורשטיין ושלף, אבל הם לא היו נותני הטון. הכדורסל היה שוטף, כיפי, עם היילייטס ובעיקר וינרי. הקהל התחבר לשחקנים וההיכל היה מלא ושמח.
ירושלים של השנה עם אוחיון, הלפרין, טימור ואליהו והקהל לא אוהב את התוצאות. גם קאציקאריס וגם מודי מאור שיחקו באירופה בעיקר עם הזרים על מנת לצאת עם הישגים. הם לא הסתכלו על תעודת הזהות, אלא זרקו למגרש את מי שמשחק הכי טוב. זה לא עבד. אם ירושלים היתה מצליחה לנצח בבודוצ'נוסט, אז אף אחד לא היה זוכר שבחמישיה היו 4 זרים ומתאזרח, אלא היו שמחים מעצם הנצחון.
אני חושב שהקהל מתחבר לקבוצה לא בגלל זהות ישראלית, אלא אם יש המשכיות ו/או הישגים. לזרים חדשים מתרגלים עם התקדמות העונה. מה שהקהל רוצה לראות זה אכפתיות, הקרבה ומלחמה. תן לו את זה וכבר פחות משנה אם מדובר באיתי שגב או בנוריס קול.
נכון שבתחילת העונה מסתכלים על הזרים ומחפשים את הזהות הישראלית בקבוצות על מנת ליצור הזדהות, אבל לאחר זמן ההישגים הרבה יותר משמעותיים מאשר אם השחקן נולד בארץ, מתאזרח או זר. זה נכון גם ב-NBA וגם בהמון מקומות אחרים.
נכון שיש עדיפות לשחקני בית, אבל בסיום העונה מסתכלים עם השורה התחתונה: האם יש עמידה בהישגים או לא?
מכבי ת"א של שאראס, שארפ, פארקר, בלות'נטל, וויצ'יץ' ובאסטון נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות. היו גם בורשטיין ושלף, אבל הם לא היו נותני הטון. הכדורסל היה שוטף, כיפי, עם היילייטס ובעיקר וינרי. הקהל התחבר לשחקנים וההיכל היה מלא ושמח.
ירושלים של השנה עם אוחיון, הלפרין, טימור ואליהו והקהל לא אוהב את התוצאות. גם קאציקאריס וגם מודי מאור שיחקו באירופה בעיקר עם הזרים על מנת לצאת עם הישגים. הם לא הסתכלו על תעודת הזהות, אלא זרקו למגרש את מי שמשחק הכי טוב. זה לא עבד. אם ירושלים היתה מצליחה לנצח בבודוצ'נוסט, אז אף אחד לא היה זוכר שבחמישיה היו 4 זרים ומתאזרח, אלא היו שמחים מעצם הנצחון.
אני חושב שהקהל מתחבר לקבוצה לא בגלל זהות ישראלית, אלא אם יש המשכיות ו/או הישגים. לזרים חדשים מתרגלים עם התקדמות העונה. מה שהקהל רוצה לראות זה אכפתיות, הקרבה ומלחמה. תן לו את זה וכבר פחות משנה אם מדובר באיתי שגב או בנוריס קול.