התחמקות מקרב

[avima]

התחמקות מקרב

היום נתקלתי בסיטואציה (על הכביש כמובן) שבה נהג עצבני מאד רצה לתקוף אותי בלום ברזל (שהיה מוכן אצלו על מושב הנוסע = בהישג יד). מכות לא היו כי ברחתי כמו שפן (קל ברכב). א. אני שלם ללא פגע ב. מרגיש מתוסכל ופחדן ("וואלה הייתי יכול לפרק אותו") הערות\ הארות ?

 

[WhiteBear]

כל הכבוד ../images/Emo45.gif

אני לא פסיכולוג או משהו, אבל הבריחה מהמצב לא עלתה לך בשום דבר (כמו כבוד או כסף), אז למה להרגיש מתוסכל ופחדן ?? כי יכולת לנצח אותו במכות ?! אז מה...לי זה נשמע כמו ביזבוז זמן, עדיף להתאמן במקום

 

[מיתר נדיר]

עשית את הדבר הנכון.

אפילו אם היית מפרק אותו ב-99% זה לא שווה את הסיכון. מותר להגיד "יש לך אישה וילדים"?

 

[קרוקדיל]

טוב עשית

תמשיך ככה איה הוא גיבור הכובש את יצרו

 

[ranil]

היית מעדיף לשלוח אותו לחדר מיון?

אם הנהג המאיים באמת היה תוקף אותך בלום – סביר להניח שאחד מכם (או שניכם) היה גומר עם נזק משמעותי - בגוף וברכב. עשית את הדבר הנכון. רן. He how leave and run away – live to run another day

 

[amir_aikido]

אז מה עדיף

הי אבי אולי זה מרגיש לך כאילו ברחת כמו שפן, אבל תעצור רגע ותקשיב לראש שלך. גם אם אתה באמת בטוח שהיית מספיק לפרק אותו,

והוא לא היה מצליח לפגוע בך בכלל אתה משוכנע שהיית מספיק לעשות זאת גם בלי שהאוטו שלך היה נפגע

הרי מספיקה מכה קטנה וכבר היה יוצא שכרך בהפסדך

אז נכון, יש הרגשה של תסכול בבטן, אבל עד איזה מחיר היית מעדיף לפרוק את התסכול עליו

מה היה קורה רגע אח"כ כשהיית רואה אותו פצוע ו-

עשית את הדבר הנכון עכשיו תמצא את הרגע לעמוד לנשום ולהירגע כדי שלא להשרף בפנים בגלל הזעם שעצור בך. אמיר

 

[יובל נחמקין]

קבל V גם מביה"ס CSSD

 

[bizhar]

דווקא לאחר שעה תרגול מקלות

עם יובל קצת היה מגרד לי לנצל את הסיטואציה לתרגול נוסף ... אבל במחשבה שנייה ריצת שישים מטר תרגלתי הרבה יותר ( גם אם זה היה מזמן..)

ודבר קטן נוסף: בוודאי קרה גם לך שנקלעת לוויכוח עם טיפש ולאחר הוויכוח הרגשת אדיוט כמוהו? קצת פחות כואב ומזיק ממוט ברזל אבל אדיוטי באותה המידה כמו להיכנס לקרב עם חמום מוח כשישנה אפשרות אחרת..

 

[יובל נחמקין]

אם הייתי בתוך האוטו ויכותי לתת גז

אז הייתי עושה זאת מבלי לחוש כל בושה ואני אומר זאת בתור "סטיק הפי" ... לו היית מחוץ לרכב, לא כדאי היה להפנות את הגב למגה-דפקט החמוש בלום. לא בגלל הפחדנות (מותר לפחד - רק טיפש לא פוחד)אלא בגלל הסכנה שהוא יפצח לך את הראש או ישבור לך את עמוד השידרה. אבל, אם מישהוא רוצה ללמוד לחימת מוטות יעילה, זה הזמן שלי לעשות פרסומת. נכון יזהר?

 

[bizhar]

../images/Emo45.gif../images/Emo166.gif

 

[סלבו לוי]

טוב שהיית ברכב.

העובדה שהיית ברכב, הקלה על האפשרות שלך לגדוע את הסיטואציה באיבה, דבר שיכול היה להיות בעייתי מעט ללא רכב. למרות שאתה לא מרגיש ככה, עשית את הדבר הנכון, החכם והשקול. תחשוב מה היה קורה אילו לום הברזל היה מוצא את דרכו לראשך, או לא פחות מצער, אם האגרוף היית שולח לפנים שלו, היה גורם לו נזק בלתי הפיך או מעלף אותו... הבעיה בסיטואציה של תקיפה, היא לא רק מה היה קורה אם התוקף היה מצליח באמת לתקוף, אלא מה היה קורה אם התוקף היה מוצא את עצמו שוכב על הקרקע עם נזק כזה או אחר. (כמובן שבדיעבד מה שחשוב זה לשמור על עצמנו, אבל אם מנעת את הסיטואציה הזו, תפסת שני ציפורים במכה אחת - גם שמרת על שלמותך, וגם על שלמותו של האידיוט שניסה לתקוף אותך). "המטרה בקראטה זה לא ניצחון על היריב - אלא ניצחון על עצמך" (ג´יצ´ין פונאקושי - מייסד השוטוקאן).

 

[eli228]

זה סיכון

עדיף שלא לקחת את הסיכון של לום מול אגרוף אחרי הכל מתכת קשה מאגרוף כל עוד לא ניגרם לך נזק ולא גרמת נזק אז שום דבר לא קרה פשוט סיטואציה לא נעימה וחולפת!

 

[מוסאשי]

תהיות

איש שמתאמן בשיטת לחימה מוגדר כלוחם. (לפחות במילון המוהחים שלי). לדעתי, ללוחם צריכה להיות בחירה במצב הנ"ל. אני אפרט: בסיטואציה כזו, הלוחם נבחן (ע"י עצמו כמובן) באמיתות השליטה העצמית שלו. באופן מודע, לבחור להמשיך לנסוע היא החלטה נבונה, אבל, אם לא מדובר בבחירה, אלא בברירת מחדל שהשאיר הפחד ואישרה הרציונאליזציה אזי הופך האדם ללא חופשי. הוא לא מיישם את החופש המוקנה לו מעצם היותו חזק- החופש לבחור את הדרך הנכונה. לרוב תהיה הבחירה המודעת אכן להמנע מעימות אך ודאי לא תמיד.

 

[SideKick]

דרך הלוחם

הלוחם שבך היה כנראה איתך. זיהית את הסכנה (ייתכן שללא עבר של אימונים לא היית מבחין כלל בלום המונח שם לתומו) והגבת בדרך הנכונה כדי להימנע מצרה. ואז, אחרי שכבר פעלת כהלכה, קם הטמבל שבך והרים את ראשו. אותו הטמבל השוכן בכולנו וממרר לנו את החיים, דופק לנו החוויה. אותו טמבל החליט לתת פרשנויות אוויליות למקרה - שפן, פחדן, מה היה אם, הייתי יכול וכל שאר משפטי המפתח שטמבלים יודעים להגיד בדיוק ברגעים הללו. דבוק בדרך הלוחם וקח אותה עוד צעד אחד קדימה. הלוחם שבך יודע כבר לזהות סכנה ולחמוק ממנה. עכשיו עליך גם לאמן אותו לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון, או לשתוק כאשר צריך. בהצלחה.

 

[avima]

תודה לכולם

אתם צודקים 1. הסיכוי לצאת ללא פגע מהסיפור בדרך אחרת קטן (הלוואי והיה 99% ) וכמו שיובל תמיד אומר לאדם חמוש (סכין,מקל) יש יתרון (שהאימון מפחית אבל הוא שם) 2.בלהט הרגע לא ראיתי את הצד השני של המטבע (בהרגשה, הצד הפיסי הוא ברור)- כלומר איך היתה הרגשתי אם הייתי פוגע בו משמעותית- הרבה יותר גרוע. 3. למוסאשי - אמרת דברים חכמים - אני צריך לחשוב עליהם. ושוב תודה לכולם (אגב - בשטף החיים - וזו הוכחה נוספת שאתם צודקים - הסיטואציה והרגשות הלא נעימים חלפו עברו ועולם כמנהגו נוהג)