התחלתי לקרוא ו.....
טוב, אני קצת זקוק לברורים
קודם -- מדוע שלושת ההסכמות האחרות נובעות מטוהר המילה? על רכילות -- לפעמים "רכילות" כן יכולה להיות דבר מועיל. מה אם אתה עובר לבניין חדש, ואומרים לך שאחד השכנים בבניין הוא פדופיל ויש לו תיק במשטרה? אתה בודק את זה -- ונכון, האדם היה בכלא פעמיים בגין עברות מין. הייתם נותנים לילד שלכם להתקרב אל כזה אדם? והיה ולא התייחסתם לרעל שאותו אדם אמר באוזנכם -- המשכתם האלה, ובתכם הותקפה על-ידי אותו אדם? אולי לא הבנתי את הקטע על רכילות כמו שצריך? אני יכול להעיד על מקרים של "היו לו אלף בחורות הוא ישבור לך את הלב" -- זו יכולה להיות אזהרה לאותו בן אדם, שלא יפגע כמו הרבה בנות עשרה אחרות. לגבי היישום של ההסכמה השניה (וההסכמות בכלל) -- לפני כשלושה חודשים אני וחברה שלי נפרדנו. ידעתי שהיא לא בסדר, שזה לא קשור אליי בעצם, ידעתי שהייתי הכי בסדר שבעולם, ובאמת זו לא אשמתי. לוגית, ידעתי את זה. ריגשית, אכלתי מזה הרבה מאוד, ואני עדיין אוכל מדי פעם הרהורים. אני אשמח לקבל טיפים לגבי ההסכמה השניה. בנוסף, קראתי פה שרשורים לגבי נושא האהבה. איך אפשר להתעלם מהתאהבות בבן-אדם אחר, ולקבל את ההסכמה השניה? (ניסיון של הצלבות מידע מתובנות של אחרים) תמיד ידעתי שצריך לאהוב את עצמך כדי לאהוב אחר. אף פעם לא ידעתי כמה אני לא אוהב את עצמי עד לפני שבועיים בערך. ייתכן שצריך לאהוב את עצמך לפני שבאמת מרגישים אהבה לאחר? שהאהבה באמת תהיה שלמה? שלא תרגישו את הצורך הזה בבן זוג בכדי לחוות באהבה אמיתי? שכל רגע יהיה רווי בהרגשה של אהבה, בדיוק כמו הרגשה של התאהבות בבן זוג ושהכל "ורוד ומדהים"? אשמח לקבל הארות בנושא.. ותודה מראש! ד"א -- אני עדיין יחסית בתחילת הספר, מתחיל לקרוא את ההסכמה השלישית.
טוב, אני קצת זקוק לברורים
קודם -- מדוע שלושת ההסכמות האחרות נובעות מטוהר המילה? על רכילות -- לפעמים "רכילות" כן יכולה להיות דבר מועיל. מה אם אתה עובר לבניין חדש, ואומרים לך שאחד השכנים בבניין הוא פדופיל ויש לו תיק במשטרה? אתה בודק את זה -- ונכון, האדם היה בכלא פעמיים בגין עברות מין. הייתם נותנים לילד שלכם להתקרב אל כזה אדם? והיה ולא התייחסתם לרעל שאותו אדם אמר באוזנכם -- המשכתם האלה, ובתכם הותקפה על-ידי אותו אדם? אולי לא הבנתי את הקטע על רכילות כמו שצריך? אני יכול להעיד על מקרים של "היו לו אלף בחורות הוא ישבור לך את הלב" -- זו יכולה להיות אזהרה לאותו בן אדם, שלא יפגע כמו הרבה בנות עשרה אחרות. לגבי היישום של ההסכמה השניה (וההסכמות בכלל) -- לפני כשלושה חודשים אני וחברה שלי נפרדנו. ידעתי שהיא לא בסדר, שזה לא קשור אליי בעצם, ידעתי שהייתי הכי בסדר שבעולם, ובאמת זו לא אשמתי. לוגית, ידעתי את זה. ריגשית, אכלתי מזה הרבה מאוד, ואני עדיין אוכל מדי פעם הרהורים. אני אשמח לקבל טיפים לגבי ההסכמה השניה. בנוסף, קראתי פה שרשורים לגבי נושא האהבה. איך אפשר להתעלם מהתאהבות בבן-אדם אחר, ולקבל את ההסכמה השניה? (ניסיון של הצלבות מידע מתובנות של אחרים) תמיד ידעתי שצריך לאהוב את עצמך כדי לאהוב אחר. אף פעם לא ידעתי כמה אני לא אוהב את עצמי עד לפני שבועיים בערך. ייתכן שצריך לאהוב את עצמך לפני שבאמת מרגישים אהבה לאחר? שהאהבה באמת תהיה שלמה? שלא תרגישו את הצורך הזה בבן זוג בכדי לחוות באהבה אמיתי? שכל רגע יהיה רווי בהרגשה של אהבה, בדיוק כמו הרגשה של התאהבות בבן זוג ושהכל "ורוד ומדהים"? אשמח לקבל הארות בנושא.. ותודה מראש! ד"א -- אני עדיין יחסית בתחילת הספר, מתחיל לקרוא את ההסכמה השלישית.
