התחלתי להרגיש...
תחושה מוזרה מעין מחנק בגרון, מה אני עושה פה כל השנית מה תכלית חיי בכלל, לגדל ילדים? ללכת לעבודה כל בוקר באותה שעה אותו מקום? לחזור הביתה ?לבשל לנקות לכבס? והכל בנשימה אחת!! ואיפה אני בכל הסיפור הזה נשארה לי נישה בכלל בחיים שלי לעצמי, לאהבות שלי לרצונות שלי לעצמאיות שלי, אין לאן לברוח מרוץ החיים, כולם רצים רק אף אחד לא יודע ולא מבין למה? מה הספקנו לעשות? ומה השאיפות שלנו הלאה, תמיד חייבים לדעת את הצעד הבא, המהלך הבא..אני מרגישה שאני חייה בטרוף אחד גדול כי אני לא לבד במשחק הזה, יש עוד לפחות אלפים שמרגישים כמוני כל יום שהם קמים בבוקר, אבל הם מנחמים את עצמם אחת לכמה זמן בטיול מזדמן עם חבר/ה בעל/אשה בן/ת זוג באיזה אוהל/בית מלון שק שינה מתחת לכיפת השמיים, משהו...העיקר לשבור שיגרה (כי שיגרה זה רע לנשמה) מה אני אומר ומה אגיד..לפעמים אני פשוט קמה בבוקר ושונאת הכל: הקפה בבוקר קר מדיי, האוויר דליל מדיי, הנהג שלפניי נוסע לאט מדיי, הבוס קם עקום, המחשב מתנכל לי, הנייד הדפוק מתנתק לי כל רגע, אנשים מזלזלים במה שאני עושה..כווווווווווווווולם דפוקים באותו יום. אבל אני לא מבינה שאני זאת הדפוקה. אם אני אשלים עם העובדה הזו החיים יהיו הרבה יותר קלים, כמו שחברה אמרה לי "אל תצפי לכלום ולא תתאכזבי מכלום, וכל מה שיביאו לך תקבלי כאילו זה בזכות ולא חובה, להעריך כל דבר אפילו הקטן ביותר"
תחושה מוזרה מעין מחנק בגרון, מה אני עושה פה כל השנית מה תכלית חיי בכלל, לגדל ילדים? ללכת לעבודה כל בוקר באותה שעה אותו מקום? לחזור הביתה ?לבשל לנקות לכבס? והכל בנשימה אחת!! ואיפה אני בכל הסיפור הזה נשארה לי נישה בכלל בחיים שלי לעצמי, לאהבות שלי לרצונות שלי לעצמאיות שלי, אין לאן לברוח מרוץ החיים, כולם רצים רק אף אחד לא יודע ולא מבין למה? מה הספקנו לעשות? ומה השאיפות שלנו הלאה, תמיד חייבים לדעת את הצעד הבא, המהלך הבא..אני מרגישה שאני חייה בטרוף אחד גדול כי אני לא לבד במשחק הזה, יש עוד לפחות אלפים שמרגישים כמוני כל יום שהם קמים בבוקר, אבל הם מנחמים את עצמם אחת לכמה זמן בטיול מזדמן עם חבר/ה בעל/אשה בן/ת זוג באיזה אוהל/בית מלון שק שינה מתחת לכיפת השמיים, משהו...העיקר לשבור שיגרה (כי שיגרה זה רע לנשמה) מה אני אומר ומה אגיד..לפעמים אני פשוט קמה בבוקר ושונאת הכל: הקפה בבוקר קר מדיי, האוויר דליל מדיי, הנהג שלפניי נוסע לאט מדיי, הבוס קם עקום, המחשב מתנכל לי, הנייד הדפוק מתנתק לי כל רגע, אנשים מזלזלים במה שאני עושה..כווווווווווווווולם דפוקים באותו יום. אבל אני לא מבינה שאני זאת הדפוקה. אם אני אשלים עם העובדה הזו החיים יהיו הרבה יותר קלים, כמו שחברה אמרה לי "אל תצפי לכלום ולא תתאכזבי מכלום, וכל מה שיביאו לך תקבלי כאילו זה בזכות ולא חובה, להעריך כל דבר אפילו הקטן ביותר"
