התחלנו בבקבוק

[maloren]

התחלנו בבקבוק

איך ארוע רודף ארוע. גם התחילו כבר בבקבוק, גם יצא לנו כבר לרחוץ אותה לבד (אבל כמובן עם עזרה). אנחנו מתחילים להתכונן. צביעת החדר, קצת קניות, קצת שנור. אני מרגיש כמו רץ למרחקים ארוכים שצריך לעבור את הקילומטר האחרון. זה לא שאין כח. אתה ממשיך מהאינרציה ומחכה לקפה והסיגריה של אחרי... ואחרי כל הבקשות, הרי תמונת תקריב של איה מלפני כ-200 גראם (היא כיום 1725). וכמובן- כל עצות לגבי השיחרור - אל תהססו!!! it´s the final countdown... אורן

 

[דורית ובניה]

כל הכבוד לאיה הגיבורה

מריחים חזק כבר את הבית... אין הרבה עצות, תקנו את כל הדברים ויהיה בסדר (החיים בבית הרבה יתר קלים מאשר התיזוז בין הפגיה לבית...).

 

[ורד של שירה]

וואו, ../images/Emo106.gif לאיה על הבקבוק, אני

זוכרת את היום של התחלת האכלה בבקבוק, מרגישים כמו בסיום מסע כומתה (למרות שלא עשיתי אבל ככה סיפרו לי...) איך הולך? הילדה מוצצת טוב? (בעקבות הדיונים שהיו פה בעבר על עניין המוצץ) ועשיתם אמבטיה לבד? מפחיד אה? אבל איזה אושר... איה ממש בובה קטנה. תגיד הוציאו כבר את הזונדה או שאתם משלבים גם בקבוק וגם זונדה? עצות- אז ככה קודם כל אם זכור לי נכון אשתך פיצלה את חופשת הלידה שלה וחזרה לעבודה, המלצתי היא כי לקראת השיחרור היא תשתדל לבוא כמה שיותר שעות על מנת ל"התאמן" בכמה שיותר האכלות ואמבטיות. אצלנו היה קשה בהתחלה בעניין הבקבוק שירה השפריצה המון אוכל ועזר לי מאוד לחוות את זה בפגיה עם תמיכת הצוות הרפואי. מה עוד- חוץ מבאמת להכין את החדר ולקנות הכל הייתי ממליצה לכם לצאת לארוחת ערב טובה לפני השיחרור כי מרגע השיחרור יקח זמן עד שתוכלו לצאת שניכם לבד (כך זה היה אצלנו לפחות) להשתדל להיות רגועים, הימים הראשונים בבית הם דיי מפחידים אה והכי חשוב, לנתק טלפונים- מהרגע שאנשים יודעים שאתם בבית הטלפון לא מפסיק לצלצל ואתם תהיו זקוקים לזמן שלכם עם איה. ודבר אחרון לא לשכוח אותנו פה, לכל שאלה ועצה. וואו- אני כל כך מתרגשת בשבילכם- ילה איה את בסוף המסלול, פוש אחרון ואת בבית בחדר המושקע שההורים שלך הכינו לך (ואין לי ספק שהוא יהיה מושקע) יצא לי ארוך...

 

[אינה של יערה]

יש!!! ../images/Emo160.gif הביתה ומייד!!!

הכנתי לאיה שיר לכבוד השחרור המתקרב... בוקר טוב עולם מה שלום כולם אני יורד מן החוטים אני כבר ילד אמיתי כמו כל הילדים כמה טוב לחיות ולהיות ילד שאוכל כבר מבקבוק בלי זונדה ובלי מוניטור או אינקובטור.... ב-ת-א-ב-ו-ן! מסכימה 100% עם ורד, להתאמן כמה שיותר בלהאכיל, לחתל ולהלביש. לנתק טלפונים או לפחות לעשות "עקוב אחרי" לאחד ההורים שישמש מרכז מידע טלפוני. להכיר בעובדה שעם תינוק חדש אי אפשר לעשות כלום אבל כלום. לא להתייאש אם השעה 1 בצהריים ואשתך עוד לא הספיקה לצחצח שיניים. מה שעשינו כדי לא לרוץ למטבח ולחמם את הבקבוק שלוש פעמים בלילה: הכנו את כל הבקבוקים מראש ליד המיטה שלה, עם כמה קרחומים ומחמם בקבוקים בהיכון. מהרגע שהיא היתה מצייצת היה לוקח כ-2 דקות לחמם את הבקבוק לטמפ´ החדר (לא טרחתי לחמם ל-37 מעלות). יש לנו מחמם בקבוקים להשאיל לכם אם תרצו. אה כן... ולדעתי יש עכשיו מבצע של "האגיס", לא בטוחה אם זה כולל newborn אבל תבדקו. (לא לקנות יותר מדי חיתולי newborn כי אי אפשר לדעת מתי הם יהיו מיותרים).

 

[ורד של שירה]

לגבי הכנת כל המנות מראש ולחמם- גם

אנחנו עשינו את זה, זה מעולה. ולגבי המבצע של האגיס- הסתיים אתמול, אני הספקתי לקנות עוד 4 חבילות. (בסה"כ יש לי 8 מהמבצע הזה- מחפשת מחסן להשכרה...)

 

[משי של גיא]

איזו בובה!

כבר מריחים את הבית, אה? אנחנו בסופשבוע האחרון של גיא בפגיה (כשכבר הייתי בטוחה שמצבו יציב ושהוא לא יעשה שום הפתעות) טסנו לאילת. היה ממש חלום. צברנו כוחות לקראת הלילות הקשים שחיכו לנו... אמא שלי ישבה עם גיא כמעט 24 שעות במשך הימים האלו (מה שאנחנו עשינו ארבעה וחצי חודשים...) - ככה יכולתי לנסוע בשקט ולהיות רגועה שהוא לא לבד. אם יש לכם אפשרות כזו, תלכו על זה. הרגע לפני הבית הוא באמת הקשה ביותר - אתה מרגיש שהנה, זהו, הגעת ליום שחלמת עליו מהרגע הראשון אבל פתאום הוא נראה כל כך רחוק וכל דבר מעלה את הפיוז ומעצבן יותר מתמיד. אז לקחת נשימה ארוכה ולדמיין בכל רגע קשה שעובר את איה בבית, במיטה שלה, בחדר שעכשיו אתם מכינים לה. זה מה שהחזיק אותי בכל אופן... לגבי הבית - לסנן מבקרים כמה שאפשר. יש המון ווירוסים שמסתובבים עכשיו. להגיד לכל הדודות והסבתא של הדודה מצד האמא של הגיס (שכמובן חייבת לראות את הנס) שאיה עדיין קטנה ושהרופאים (זה תמיד עובד!) ביקשו מאוד לא לחשוף אותה בהתחלה להרבה אנשים. אנחנו לא נתנו לאנשים לבוא לראות את גיא (אז זה היה שיא החורף). אמרנו שגיא צריך לעבור כמה חיסונים ואח"כ הרופא אישר מבקרים. ב ה צ ל ח ה !

 

[maloren]

אני ממש

אבל ממש לא שם על הלחץ החברתי של אנשים שרוצים ורוצים ורוצים. חברישם שלי מבינים (עד כמה שאפשר) וזה מה שחשוב. אף פעם לא הייתי איש של דודות ואני לא אתחיל עכשיו... בנוגע לחופשת הלידה המפוצלת- איזו פקידה מעצבנת ניסתה לשחק איתנו שאו שמפצלים או שמאריכים ואי אפשר שניהם. הבאתי לה בהפוכה מכתב למבקר המדינה, שרות יעץ לאזרח, ויצו, משרד העבודה והרווחה ובנוסף טלפון שמשרדים הראשיים בירושליים. אין עיכשיו מישהו שלא יתן לנו את הזכויות שלנו. נשבר לי מעריצות הפקיד. אבל, מה שחשבו לכל מי שיהיה אי פעם במצב הזה : יש זכאות להארכה של עד 4 שבועות במידה והילוד היה מאושפז והאמא, בתקופת האישפוז של הילוד, היתה בחופשת לידה. אם הילוד מאושפז והאמא לא היתה בכלל בחופשת לידה- זה לא תופס!!! אבל זה לא יתכן כי האמא חייבת להיות לפחות 3 שבועות בחופשת לידה אחרי הלידה, אז בסה"כ מדובר על עוד שבוע להוסיף. לא חייבים רצוף- ניתן לצבור. ואם יש בעיה- גברת זלי מועלם מהמשרד בירושליים אחראית על "דמי אימהות" והיא אף כתבה את החוברת הנ"ל. האם יש מקום אולי בפורום שבו נפרט את כל הזכויות החוקיות כדי להקל על הורים חדשים לפגים? הרי אין להם מקום שבו הם יכולים לדעת את פרוט הזכויות שלהם. מה דעתכם? וכן, אנחנו מתכננים לה חדר. מה דעתכם על תקרה כמו שמיים כחולים בהירים עם עננים?

 

[ורד של שירה]

אני אשמח לצרף למאמרים שלנו את

הנתונים שיש לך, אתה יכול להעביר את זה אליי במסר? או שתשלח לי מסר ואני אשלח לך את המייל שלי תודה

 

[yehiamm]

בקשר לחדר...

רק לא צהוב בננה - לא משנה כמה הוא בהיר ופסטלי ונראה טוב בתמונות. אצלנו השכבה הראשונה היתה כזו, והשניה בצבע תכלת בהיר. עננים וכאלה זה טוב לאמהות בעיקר. אני בטוח שלתינוק זה לא משנה - אבל אם יש לך זמן חופשי....

 

[אמא של נוריאל]

ואוו, איזה יופי!!! כל הכבוד איה!!

כמה משמח לשמוע גם על הבקבוק, גם על האמבטיה, וגם על היציאה הביתה שממשמשת ובאה... שיגעו אתכם ברחצה של איה? אני זוכרת את עניין הרחצות בפגיה כחוויה לא נעימה - אם שמתי קודם חיתול - "למה לא להלביש חולצה, קר לו", אם קודם חולצה - "תיכף הוא ישתין עליך, קודם חיתול", שיגעו אותי, נוסף לזה נוריאל ממש לא אהב את כל עניין המקלחת, החל מההפשטה, וזה היה מאד מלחיץ, למרות שהעצה שלהם - להכניס למים עם חיתול, היתה אחת העצות הכי טובות שקיבלתי להורות בכלל. בבית - אין לי הרבה טיפים נוספים על הנאמר פה, רק שוב - צאו לבילוי. אח"כ ההזדמנות לבלות יחד תיהיה אחרי הרבה זמן (לנו זה לקח משהוא כמו חצי שנה...).

 

[maloren]

דווקא לא נורא

לא שגעו אותנו כל כך. הלחץהיה מספיק גדול שכנראה הם פחדו להוסיף עליו. סתם. היה לחוץ אבל חוץ מלסובב אותה זה נראה בסדר. נראה שהיא מאוד אוהבת את הסיטואציה. כנראה שזה יותר נחמד מהאקווריום שלה...

 

[מלמלה]

אני ממש מתרגשת

איזה ופי של תמונה הדמעות ממש עולות לי ואני עוד במשרד.... המלצה לפני השחרור לישון לישון לישון ועוד פעם לישון

 

[טל של אשחר]

הפגית הראשונה און ליין

נראה לי שאיה היא הפגית הראשונה שחווה הפורום בזמן אמת ולכן גם לקראת שחרורה צריך לערך לחגיגה אמיתית . גם לי השבועיים האחרונים בפגיה היו בילתי נסבלים בעיקר כי הרחתי את הסוף ודווקא אז הזמן התחיל להמרח כמו מסטיק ואיבדתי את הסבלנות והכוחות שכל הזמן עבדתי על עצמי לאסוף . בגדול חוץ מרגעי הספסיס שהיו קשים בשל הדאגה הקיומית ,השבועיים האחרונים היו הכי קשים לי . לגבי עצות - מסתבר שאי אפשר לאגור שינה . אבל לנסות תמיד אפשר . להחליט מראש מה המדיניות לגבי הסבא והסבתא ומעורבותם בנושא . ( אני אישית לא אהבתי שעוד הייתי צריכה לארח אותם נוסף לכל הלחץ ) . למצוא מישהו מנוסה בהורות שיכול לענות על שאלות בנליות (נקודות לבנות במפשעה זה סתם פטריה מעצבנת ולא סיפליס כמו שישר חשבתי ).ולהצליח לעצור ולהנות מכל רגע מתוך מסך העיפות והבכי . (בתור פגים הם נורא שקטים אבל כשהם מגיעים לגיל אמיתי הם לומדים גם לומדים לצרוח ) . טוב , די יצא ארוך .

 

[maloren]

נראה לי

שאני אשכיר את הפגיה ליום השיחרור. הרי בבית אסור יהיה לחשוף אותה לכמות של אנשים. קשה, ראבק כמה קשה, אבל אין ספק שזה כדאי. יאללה. שבוע ראשון כל הזמן ידים בלי להוריד לשינה. היא לא יודעת מה מחכה לה....

 

[אמא של נוריאל]

אוי הזכרת לי את עניין הסבים...

ההורים של בעלי גרים 10 דק´ הליכה מאיתנו, ובעלי הוא בן יחיד...אתם יכולים להתחיל לתאר לעצמכם מה הולדת נוריאל עשתה ועוד לידה שהיתה די בגדר נס.... הם היו אצלינו יום יום, יום יום למשך חודשיים!!!! בכל מיני שעות. בלי הודעה מראש. עד שבעלי החליט לשים לזה סוף (לי לא היה כוח....) אז באמת כדאי להחליט על מדיניות מראש!