התחלות קשות

[noa128]

התחלות קשות

כבר שמעתי "אובר קוואליפייד", כבר שמעתי "קטן עלייך", אפילו את 'ישעמם לך כאן' שמעתי. קיבלתי עכשיו שיחה מוזרה וחמה (וארוכה ואישית). כולה התנצלויות והתפעמות ממני, כמה הרשמתי אותם, איך הם אמרו וואוו כשיצאתי, איך אמרתי כל מה שהם רצו לשמוע, איך מגיע לי להשתלב במשרה מעניינת ומאתגרת שתתאים למידותיי, איך זה לא אני זה הם, שבחרו במועמדת אחרת, צעירה, עדינה, שתשב במשרה הקטנה והמשעממת שהם מציעים ללא חשש שיאבדו אותה או שתאפיל ותאיים עליהם. איזה יופי לי שאני מרשימה, איזה נהדר לי לגלות (שוב) שבימינו הופעה מרשימה, אינטילגנטית ורזומה עשיר הם נקודה לרעתך בבואך למצוא מקום שישלם את החשבונות הצנועים של משפחתך המלכותית..

 

[גריפון]

הלואי שהדחיה הזו תאפשר לך להגיע

במהרה למשרה שראויה לך

 

[אמירדרור]

קוראים לך ?

אז אולי זאת באמת קריאה ( בכריזה גדולה ) לקום ולתפור משהו למידודתיך ? מעיזה לחלום ?

 

[noa128]

BEEN THERE DONE THAT

וזו בדיוק הסיבה שכרגע אני מגיעה בכלל לראיונות לג'ובים האלה - כי אחרי שתפרתי והילכתי רבות במשרות שבמידותיי כעצמאית - הייתי, מיציתי והפסדתי (כמעט) הכל, הגיע הזמן קצת לנוח ולהסתפק בפרנסה ועניין - ולאו דווקא ברווחים גדולים, כולל הסיכון שבהפסדים גדולים. הייתי בג'וב כזה בשנה האחרונה, לצערי החברה לא שרדה וכל עובדיה (הלא רבים) שוב מחפשים את עצמם ואת עתידם בשוק העבודה. היום , למודת נסיון בראיונות ומועמדויות אני כבר יודעת שאי קבלת משרה כלשהי לא אומר בהכרח משהו עלחח ועל כישוריי, אלא לפעמים באמת חוסר התאמה ובעיקר כימיה לא מושלמת עם מי שאמור להחליט, וגם שיבוא בסוף הג'וב הבא - שיתאים יותר או פחות למידותיי, אבל לא פחות ואפילו יותר - שאתאים אני אישיותית למי שמחליט - שלא אאיים עליו, שלא אפחיד אותו, שאתאים למה שהוא רוצה וצריך. ותודה על הרעיון

 

[אמירדרור]

אז ?

אם כך, אז למה התסכול ? פגשת אנשים שהציגו הערכה משמעותית, אבל אמרו "לא", אולי היה זה כדי לרכך ? אולי חששו ? האם היתה זו פגישה שלמדת בה משהו על עצמך ? על טווח ההתפשרות שלך ? ודרך אגב - האם את יודעת לומר בכנות חדה כתער מה קרה שכתוצאה ממנו נגרמו לך הפסדים באותו עסק ? מאחל לך למצוא את הפרנסה והשלווה הנכונים לך - יום טוב, בהצלחה, אמיר

 

[צלליתה]

נזכרתי בחברה

(שכבר מזמן לא דברתי איתה) סיימה למודים במקצוע יוקרתי ומבוקש ולא הצליחה למצוא עבודה. אמרה לי - לפחות אני לומדת להתראין. כנראה שבסוף היא למדה, כי בתחום הקרירה הכל הולך אצלה טוב. (כן, כן, עבר זמן. תיכף מתקשרת לשאול מה קורה)

 

[noa128]

האמת שאם אתה שואל

מה שלמדתי הוא אולי מה שמביא לתיסכול. למדתי מהמון ראיונות שיש כאן בעייה. לרוב ניסיון כמו שלי מלווה בהמון קשרים. ברגע שאין את הקשרים (יש קשרים, אבל אלה שיש לא מועילים לי כרגע) נוצרת מלכודת, הרזומה העשיר ומה שיש לי להציע יוצרים לרוב איום, לפחות על אלה שעד אליהם הגעתי עד עכשיו (כרגע קיבלתי עוד טלפון, בנזוגי הגיש הבוקר רזומה שלי לאנשים שאיתם הוא עובד, מהתחום "שלי", ומה הן ענו? "וואוו, היא אובר קוואליפייד למה שיש לנו להציע..") - למדתי שאין טעם להמעיט מערכי, להציג חזות אחרת ממי שאני, שיש גבול לכמה שאפשר לקצץ בקורות החיים כדי לא "להפחיד" - למדתי להביא את עצמי כפי שאני. התגובה היא לא רתיעה, אלא דילמה - אני יודעת שבסוף יימצא מי שיגיד "על אחת כזו בארגון שלי אני לא מוותר", בינתיים יותר חשוב למעסיק להרגיש בטוח במעמדו ובעצמו - מאר לעשות את הדבר הנכון לעסק שלו - "גובה העיניים" מבחינתם נתפס כמאיים, ולראות אותי כפופה להם הם לא מסוגלים, כי הרקורד שלי מרשים והם מאוימים ממנו. אני יודעת למה העסק נפל וזו בדיוק הסיבה שאני לא ששה לרוץ שוב ליזמות, יודעת בדיוק באיזה חלק של היזמות לא כדאי שאהיה שוב לבד כי אני לא חזקה בו, ואני יכולה להיות אלופת העולם בניהול עסק עצמאי, עדיין ישנם מרכיבים שעליהם אין לי שליטה ולא מתאים לי כרגע להסתכן - פשוט לא מתאים.

 

[גריפון]

הרהור

ללכת על מישרות שקצת גדולות עליך. ללכת לכיוון האנדר-קווליפייד, במקום האובר המסורתי. לפחות לפרק זמן, כדי לחדש את האיזון הפנימי - ואולי יקרה דבר חדש.

 

[noa128]

לקחתי ../images/Emo13.gif רעיון יפה, לא חשבתי על זה