התחלה של קשר
בקשרים רומנטיים בהתחלה הכל תמיד חדש ומרענן, כיף לפרלטט ותקופת ההיכרות היא הכי נפלאה שבעולם, הבעיה היא שהיא פשוט לא נמשכת לנצח
אחרי שעברנו קצת את השלב הראשון אני מתחילה לפזול לכיוונים אחרים, לרצות להתחיל עוד "התחלה של תקופת היכרות ופלירטוטים". אני יודעת שכך לא ניתן לבנות קשר אבל אני גם לא יודעת איך יוצאים ממעגל ההנאה הצרופה הזאת. הייתי בקשר בעבר והייתה אהבה גדולה אז אין לי בעיה עם אהבה הדדית, אבל כשבחור שאין לי משיכה אליו מתאהב בי עולה בי הרגשה של גועל בגוף, ואני לא יכולה לחשוב עליו אפילו במובנים מיניים. אהבת התחלות של קשר וחוסר יכולת להתמיד עם בחור אחד- האם זה נובע מצורך סמוי אחר שאני לא מודעת לו? ולמה אני נגעלת מבחורים שמתאהבים בי? יכול להיות שלדימוי העצמי הנמוך שלי יש קשר לשניהם?
בקשרים רומנטיים בהתחלה הכל תמיד חדש ומרענן, כיף לפרלטט ותקופת ההיכרות היא הכי נפלאה שבעולם, הבעיה היא שהיא פשוט לא נמשכת לנצח
אחרי שעברנו קצת את השלב הראשון אני מתחילה לפזול לכיוונים אחרים, לרצות להתחיל עוד "התחלה של תקופת היכרות ופלירטוטים". אני יודעת שכך לא ניתן לבנות קשר אבל אני גם לא יודעת איך יוצאים ממעגל ההנאה הצרופה הזאת. הייתי בקשר בעבר והייתה אהבה גדולה אז אין לי בעיה עם אהבה הדדית, אבל כשבחור שאין לי משיכה אליו מתאהב בי עולה בי הרגשה של גועל בגוף, ואני לא יכולה לחשוב עליו אפילו במובנים מיניים. אהבת התחלות של קשר וחוסר יכולת להתמיד עם בחור אחד- האם זה נובע מצורך סמוי אחר שאני לא מודעת לו? ולמה אני נגעלת מבחורים שמתאהבים בי? יכול להיות שלדימוי העצמי הנמוך שלי יש קשר לשניהם?