התחלה חדשה

[KoSeMeT]

התחלה חדשה

איך תדעי מה הם החיים אם כל הזמן תעשי מה שההורים אומרים? זה, בשורה התחתונה, משהו שמישהי ניסתה להעביר לי אתמול. וזו בעצם תמצית ההתחלה החדשה שלי. בת 20, עדיין בבית, עדיין לא טעמה מהחיים כל כך הרבה, עטופה בכפפות צמר גפן ורוצה להשתחרר מהן ולחוות את העולם ולא את ה'כאילו עולם'. ללמוד לטעות ולהתגבר על הטעויות, לדעת לעשות דברים, לבחור את הדרך שלי ולא של אחרים. עושה את זה בצעדים קטנים, לאט אבל בטוח ורוצה להגביר קצת את הקצב, רוצה כבר לקפוץ למים ולהתחיל לשחות. רק להתגבר על מכשול אחד נשאר לי עוד, וזה אני. להתגבר על ה'מה יגידו' והנה אני במים, לומדת לשחות. אז אולי זה הפורום בשבילי אולי לא, את זה אני אגלה בהמשך. בנתיים אני כאן. אז שלום

 

[פילאטוס]

קוסמת (ניק נהדר)

ברוכה הבאה, קודם כל. קראתי את ההודעה שלך כמה פעמים, ויש כל כך הרבה עניינים, כולם כביכול באותו הקשר, ולי נדמה שקצת סלט נהיה... אז אולי תסבירי קצת? כתבת על הקשר עם ההורים - התלות, הגנת היתר, ה"בתוליות", הרצון להשתחרר מהם, או מהמלים שלהם. ואז כתבת משפט מטריד, טעון, שלא הבנתי: "רק להתגבר על מכשול אחד נשאר לי עוד, וזה אני" - ואז מיד, "להתגבר על ה'מה יגידו' והנה אני במים, לומדת לשחות". ממ. אז גם כאן, בקצב שלך, תפרקי קצת את הערבוביה?

 

[noa128]

שלום קוסמת

מצטרפת ל"ברוכה הבאה" של פיל. כתבתי לך גם קודם, ואז מחקתי, לא נראה לי נכון לומר לך את הדברים ההם. אז את העיקר אומר בכל זאת, למרות שכמו פילאטוס גם אני סקרנית לשמוע עוד כדי להבין. נכונה בעיני הראיה שלך את ההתחלה החדשה לבד -"...ללמוד לטעות ולהתגבר על הטעויות, לדעת לעשות דברים, לבחור את הדרך שלי ולא של אחרים..", גם בעיני זו התחלה חדשה, זה לחיות. בהצלחה שיהיה לך,

נועה.

 

[KoSeMeT]

קצת יותר...

חלומות יכולים להשאר בגדר חלומות, ויכולים להתבצע. עד עכשיו השארתי אותם בגדר חלומות. עכשיו אני רוצה להתחיל לבצע. הקפיצה מ'המכשול העיקרי הוא אני' ל'מה יגידו' בגלל שאני צריכה להתגבר על המה יגידו, זה המחסום שלי, זה מה שאני צריכה לעבוד עליו. וזה לא קל ולא פשוט. זה לקחת סיכון ענק. לקחת סיכון ואולי להשאר בסוף בלי שום חסכונות, ולהתחיל הכל מההתחלה, או להכפיל את החסכונות. סה"כ, כסף בא והולך, חלומות נשארים. ואני לא רוצה לבלות את כל החיים שלי בלהצטער על מה יכולתי לעשות ואיפה יכולתי להיות היום אם הייתי עושה את מה שרציתי לעשות. סיפור קטן: בגיל 17 וחצי עשיתי טבלאת יאוש לגיל 18. למה? כי בגיל 18 אפשר להיות עצמאיים. אפשר להקים עסק. איך התאכזבתי כשהגעתי לגיל 18, 19, ואפילו עכשיו, 20, ושום דבר לא קרה. עכשיו אני מפסיקה לדבר ומתחילה לעשות, סוף סוף. מהקטן אל הגדול כמובן, ולא הכל בבת אחת. אבל הגיע הזמן להגשים חלומות.

 

[jessy19]

קוסמת...

בהתחלה בדרכך החדשה. כל התחלה חדשה צריכה להיות מופרדת מהעבר. תפסיקי לחשוב מה יגידו, תעשי כל דבר שברצונך לעשות כל עוד הדבר אינו פוגע בך ובאחרים. וברוכים הבאים לפורום!

 

[liat1953]

../images/Emo91.gifהגשימי חלומך

אם הוא בר הגשמה ,הגשימי אותו, נכון-קודם בקטן ואחר כך תפתחי,אם ניתן... חלום שמתגשם זו הרגשה נפלאה אך חלום שנישאר בגדר חלום זו אכזבה. שלא יטריד אותך מה חושבים אחרים, אדם קרוב ביותר אל עצמו וצריך לדאוג שיהיה לו הכי טוב שאפשר... קדימה למשימת הגשמת החלום

והביטי קדימה ,בתקוה שתגיעי אל העושר ובמיוחד אל האושר

 

[KoSeMeT]

התחלה מסוכנת?

יש חלומות שמצריכים לקיחת סיכון כלכלי, ויש חלומות שלא. והחלום שאני מדברת עליו דווקא מצריך לקיחת סיכון. הבעיה: אין לי אורך נשימה, ואם אני נופלת אז שלום לכסף. עוד בעיה: אני עדיין בשלב שאני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים, כל שני וחמישי יש לי רעיון חדש, כל פעם יש איזה קורס אחר שאני רוצה לקחת. הכיוון הכללי בחיים ברור לי. אני יודעת שמתישהו אני אהיה משהו בתחום האומנות- מוזיקה או קולנוע או שניהם יחד. אבל עד אז, עד שאני אגיע למה שאני רוצה להגיע, אני צריכה לעבור עוד כמה תחנות בדרך. ועכשיו השאלה איזה תחנות. אומרים לי שאני צריכה לחשוב עם עצמי. אז חשבתי וזה עוד יותר בילבל אותי כי בכל פעם שחשבתי באו תחומים אחרים שאני יכולה לעשות, עם או בלי תעודת בגרות (שאין לי). פה מתחיל הבילבול. שנה בלי עבודה נותנת את אותותיה ועכשיו יש לי בעיה גדולה עם עבודה, שנראה לי שיותר מצריכה טיפול פסיכולוגי מאשר הודעה בפורום. המחשבה על זה שאני הולכת לעבוד שמונה שעות עושה לי צמרמורת. אני מרגישה כאילו לוקחים לי ת'חופש. מגיל קטן אמרתי לעצמי שאני לא עובדת בשביל תלוש משכורת בסוף החודש ועם מחשבות איך אני גומרת את החודש. שעות נוספות? לא בשבילי. אני בבית בשעה מסויימת וזהו. ומכאן נובעת כל הבעיה שלי עם עבודה. ואיך כל זה קשור להודעה הזאת ולפורום הזה? בגלל שעכשיו לוחצים עלי לעבוד ב'עבודה מסודרת' (שרק מלשמוע את הביטוי הזה אני חוטפת צמרמורת), להשלים בגרויות כדי ללכת לאוניברסיטה וללמוד מקצוע ואז לקבל עבודה טובה עם אפשרויות קידום. זה מתנגש לי חזק עם הגישה שלי של להיות עצמאית. ועכשיו יש משהו שאני רוצה להתחיל בו. משהו שדורש השקעה אמנם, אבל השקעה שאפשר אכשהו לחיות איתה. השקעה סבירה. וההתנגדות עצומה של הסביבה. ממש עצומה. יש עלי לחצים מכל הכיוונים לחיות איך שהם רוצים. ואם לא, אז כנראה שלא תהיה לי תמיכה שלהם. ואני רוצה להתחיל לחיות בדרך שלי. רק שאני צריכה לגלות מהי. ופה מתחילה הבעיה שלי. כל שני וחמישי יש לי רעיון חדש, וכמה שאני מתייעצת עם אנשים וכמה שאני מתייעצת עם עצמי אני רק נהיית יותר ויותר מבולבלת. ולא רוצה שיהיה עכשיו איזה מעגל קסמים שכזה. איך יוצאים מהבילבול הזה?

 

[noa128]

אוי קוסמת, מאיפה להתחיל...

קודמקול הלימודים. בואי נלך רגע בשיטת האלימינציה. נגיד שלא תצליחי להקים עסק, או שמסיבות כאלה ואחרות הכסף שברשותך לא יצלח לאורך זמן. בלי לימודים לא תצליחי למצוא עבודה שאפשר לחיות ממנה בכבוד, לא תצליחי לעזוב את בית ההורים. לא תצליחי להיות עצמאית וחופשייה. במציאות של היום גם עם לימודים זה לא יהיה קל, אבל בלי לימודים - חבל על הזמן. לעניין העסק העצמאי. גם ככה להקים היום עסק ולהרוויח זה משימה סמי-התאבדותית, דרוש ה מ ו ן הון עצמי, ידע בניהול, קשרים, ידע בשיווק והכי חשוב - משהו למכור, ורצוי משהו שלא עולה לך כלום, כמו למשל ידע שנמצא לך בראש ועליו יש מי שמוכן לשלם. בלי זה יילך כל הכסף למשכורות לאנשי מקצוע, שכירות (אלא אם תפתחי את העסק בבית הורייך, וזה לא מתאים לכל עסק), מיסים - בקיצור - בלי ידע שנרכש בלימודים, נסיון וקשרים שנרכשו בעבודה כשכירה, הון עצמי רב שיאפשר את ה"בית ספר" שבהתבססות העסק - חבל על הזמן ועל הלילות בלי שינה כשהבנק נושף בעורפך. הייתי שם יקרה. ואני מכרתי ידע שהיה לי בראש. זה לא עזר לי בלי ה מ ו ן כסף לגיבוי היוזמה. עד היום אני מביטה בקנאה באלה שהקשיבו להורים,ועם תעודת הבגרות הלכו לאוניברסיטה, עשו תואר אחד או שניים, מצאו עבודה במקצוע שלמדו שבה הם מרוויחים בכבוד, וגרים היום בבית עם גינה וכלב, או סתם בדירה אנושית, וגם הם נאבקים עם המינוס - אבל לפחות ישנים בלילה בשקט בידיעה שהמשכורת שלהם מתקתקת כל חודש בבנק. ממליצה בחום ללכת לכיוון הלימודים יקירתי, ואם לא ברור לך במה, תנסי ייעוץ או איבחון תעסוקתי - שיאמרו לך במה את טובה. עם הידע הזה תלכי ללמוד, תהני מכמה שנים סטודנטיאליות, ואחר כך תלכי לעבוד , תרכשי ניסיון, קשרים. לפתוח עסק עצמאי אפשר תמיד - רק כמו להביא ילד - זו החלטה שצריך ללכת עליה עם מלוא ההבנה את המשמעויות. בהצלחה קוסמת. מכל ה-

נועה.