התחלה חדשה לסיפור H-)
אוקי. אז הנה הסיפור שהתחלתי לספר לכם לפני כמה מכתבים בשינויים קלים: הארי, רון והרמיוני טיילו לבדם ביער האסור. זה היה מפני שפרד וג`ורג` ספרו לרון שהם היו שם אתמול ופגשו את דרקונית הזהב מיניה שהופכת כל מה שהיא נוגעת בו לזהב ורון רצה שהיא תהפוך לזהב את כל הבגדים שלו וכך הוא יהיה עשיר. לפתע הוא ראה את אויבו בנפש, דראקו מאלפוי, ולצדו עומדים שני הגורילות המגנות שלו - וינסנט קראב וגרגורי גויל. מאלפוי התקרב להארי, רון והרמיוני, החזיק היטב בשרביטו וקרא: ``אימפריו!`` הרמיוני ניסתה להתגונן, אבל כבר היה מאוחר מדי. היא, הארי ורון לא יכלו לשלוט בעצמם עוד. הארי ניסה להתנגד, ונכשל. ``ידעתי שאתה טוב בהתנגדות לקסמים האלה אז התאמנתי היטב ביכולת לשלוט בך במשך כל השנה, כל יום עשיתי את זה עם גמדונת-הבית שלי, והכרחתי אותה להתנגד לי עם מקסימום הכוחות שלה.`` אמר דראקו. מוזר, חשב הארי. לא ידעתי שפרט לדובי יש לו עוד גמדונים. אבל בזמן הזה הוא, רון והרמיוני רצו לעבר מנהרה אחרי דראקו מאלפוי ומשרתיו האפלים קראב וגויל. הם נכנסו לתוך המנהרה ושם ראה הארי את מר וגברת וויזלי ופרופסור דמבלדור כבולים חסרי-ישע לכיסא, ושם, על הרצפה שכבו מר וגברת גריינג`ר, דוממים, וחסרי-חיים. ``נו, נו, נו, גריינג`ר,`` שרקק דראקו בעליצות. ``זה יהיה גורלם של כל בני-עמך הבוצדמים למיניהם. אבדה קדברה!`` והוא נופף את שרביטו לעבר הרמיוני שמיד נפלה על האדמה הלחה ללא רוח חיים. אחר הראה לרון נקבת שימפנזה צעירה. ``תכיר את אחותך.`` אמר. ``זאת אחותך, רון וויזלי.`` אמר לוציוס מאלפוי, שרבץ באפילה. ``ההורים שלך בעצם אינם בני-אדם. אני עשיתי להם קסם לשינוי צורה כשהיו עוד ילדים והפכתי את אביך מענק לבן-אנוש, ואת אמך משמפנזה לבת-אנוש. אבל מעת לעת כשלא ידעת הם היו חוזרים להיות בצורה המקורית שלהם. את השימפנזה הזאת אמך עשתה משימפנזה זכר אחר בזמן שהיתה שימפנזה. לאחר שנולדה מסרתי אותה לגן-חיות. אתה, אחותך וחמשת אחיך המוכרים לך ירשתם את הDNA שלהם כבני-אדם.`` ``למה אתה מתכוון ב`מוכרים לך?``` שאל דראקו בסקרנות. ``לשני הוריו יש שני ילדים משותפים שירשו את הגנים שלהם בצורתם המקורית.`` אמר לוציוס במסט מרושע. ``הסתכל, וויזלי. קראב וגויל, שני החברים של הבן המוכשר שלי. לאחר שנולדו דאגתי למסור אותם לאימוץ ושיניתי את הזיכרון של ההורים שלך. חצי מהגנום שלהם הוא של שימפנזים, וחציו של ענקים. מתאים להם נכון?`` בדיוק אז כיוון דראקו מאלפוי את שרביטו לעברו של הארי וצעק: ``אבדה קדברה!`` תמשיכו מכאן, בבקשה. אני רוצה שיצא מזה סיפוור טוב.
אוקי. אז הנה הסיפור שהתחלתי לספר לכם לפני כמה מכתבים בשינויים קלים: הארי, רון והרמיוני טיילו לבדם ביער האסור. זה היה מפני שפרד וג`ורג` ספרו לרון שהם היו שם אתמול ופגשו את דרקונית הזהב מיניה שהופכת כל מה שהיא נוגעת בו לזהב ורון רצה שהיא תהפוך לזהב את כל הבגדים שלו וכך הוא יהיה עשיר. לפתע הוא ראה את אויבו בנפש, דראקו מאלפוי, ולצדו עומדים שני הגורילות המגנות שלו - וינסנט קראב וגרגורי גויל. מאלפוי התקרב להארי, רון והרמיוני, החזיק היטב בשרביטו וקרא: ``אימפריו!`` הרמיוני ניסתה להתגונן, אבל כבר היה מאוחר מדי. היא, הארי ורון לא יכלו לשלוט בעצמם עוד. הארי ניסה להתנגד, ונכשל. ``ידעתי שאתה טוב בהתנגדות לקסמים האלה אז התאמנתי היטב ביכולת לשלוט בך במשך כל השנה, כל יום עשיתי את זה עם גמדונת-הבית שלי, והכרחתי אותה להתנגד לי עם מקסימום הכוחות שלה.`` אמר דראקו. מוזר, חשב הארי. לא ידעתי שפרט לדובי יש לו עוד גמדונים. אבל בזמן הזה הוא, רון והרמיוני רצו לעבר מנהרה אחרי דראקו מאלפוי ומשרתיו האפלים קראב וגויל. הם נכנסו לתוך המנהרה ושם ראה הארי את מר וגברת וויזלי ופרופסור דמבלדור כבולים חסרי-ישע לכיסא, ושם, על הרצפה שכבו מר וגברת גריינג`ר, דוממים, וחסרי-חיים. ``נו, נו, נו, גריינג`ר,`` שרקק דראקו בעליצות. ``זה יהיה גורלם של כל בני-עמך הבוצדמים למיניהם. אבדה קדברה!`` והוא נופף את שרביטו לעבר הרמיוני שמיד נפלה על האדמה הלחה ללא רוח חיים. אחר הראה לרון נקבת שימפנזה צעירה. ``תכיר את אחותך.`` אמר. ``זאת אחותך, רון וויזלי.`` אמר לוציוס מאלפוי, שרבץ באפילה. ``ההורים שלך בעצם אינם בני-אדם. אני עשיתי להם קסם לשינוי צורה כשהיו עוד ילדים והפכתי את אביך מענק לבן-אנוש, ואת אמך משמפנזה לבת-אנוש. אבל מעת לעת כשלא ידעת הם היו חוזרים להיות בצורה המקורית שלהם. את השימפנזה הזאת אמך עשתה משימפנזה זכר אחר בזמן שהיתה שימפנזה. לאחר שנולדה מסרתי אותה לגן-חיות. אתה, אחותך וחמשת אחיך המוכרים לך ירשתם את הDNA שלהם כבני-אדם.`` ``למה אתה מתכוון ב`מוכרים לך?``` שאל דראקו בסקרנות. ``לשני הוריו יש שני ילדים משותפים שירשו את הגנים שלהם בצורתם המקורית.`` אמר לוציוס במסט מרושע. ``הסתכל, וויזלי. קראב וגויל, שני החברים של הבן המוכשר שלי. לאחר שנולדו דאגתי למסור אותם לאימוץ ושיניתי את הזיכרון של ההורים שלך. חצי מהגנום שלהם הוא של שימפנזים, וחציו של ענקים. מתאים להם נכון?`` בדיוק אז כיוון דראקו מאלפוי את שרביטו לעברו של הארי וצעק: ``אבדה קדברה!`` תמשיכו מכאן, בבקשה. אני רוצה שיצא מזה סיפוור טוב.