"התחזקות" מרחקת?
(קטע שכתבתי לפני שלשה חדשים, בעקבות שיחה עם מישהו) זה היה בלילה, אלקי לחש לי ניחומים, אך לא קראם בשם, כבן בלי בית סובבתי ברחבי עולמו, לא מצאתי לי כוח או רוח, או משהו אחר לחיות בו. ואז לפתע, מתוך ערבותיה המושלגים של אוקראינה, צץ לו אברך, לא מבוגר, זועק תורה כמו חדשה, להחיות נשמות, להעיר נרדמים, לחזק חלושים, ואני? מה אני? "חזק אחי, חזק ואמץ", הוא לחש ואמר וצעק, וצחקו לו ולעגו לו ורדפו אותו, והוא בשלו, כי לא כבוד הוא דורש ולא שכר הוא מבקש, אלא לחזק נשמות שמרגישות אבודות. רבינו חידש לנו את תורת ה"התחזקות", מהי תורת ההתחזקות, כבר בואר פעמים אין ספור, וכבר כאן בפורום עסקנו בזה לא מעט (וב"מאמרים" מופיע מאמר שכתבתי ומאמרים של אחרים בנושא). אבל, הרבה אנשים חוששים כאילו להשתמש בתורה זו, כאילו ואם ישתמשו בה, יגררו עצמם למשהו נורא... התשובה והסיבה לזה, די פשוטה: אדם כייקח תרופה, נניח לרגע שמדובר בתרופה נגד כאבי ראש, הרי שהוא הודה ברגע לקיחת התרופה, שהוא לוקה בכאבי ראש, אז נו, כאבי ראש זה לא נורא, זה אפילו מאד מצוי, אבל מה עם מחלות מבישות? אדם יתבייש ליטול את התרופה להן בריש גלי, נכון? "התחזקות" אמרת את זה, אמרת למעשה "אני שבור נורא ואני צריך כעת להתחזק", זה מה-זה מבייש להיות שבור, באמת, לא נעים... הענין הוא כזה: מהו שבור ומהו חזק? אם נלך ע"פ ההגדרה הרווחת, הרי ששבור הוא אדם שבור, אדם שאין לו כוח, פיזי, או נפשי (לענינינו: רוחני, נפשי), שמסיבות מסוימות, הוא שבור ואין לו הכח הנפשי או הפיזי לפעולות מסוימות, לענינו: אין לו הכח לעבוד את השם. בא רבינו, ומנסה לתת לו כוח, מנסה לךהעניק לו דרכים חדשות בהם יוכל לנוע בכוחות מחודשים, להתגבר על ה"משבר" שפקד אותו ולהמשיך בדרכו - דרך ההתקרבות לבורא. אלא מאי? שזה לא בדיוק נכון. אדם חזק, כך מלמדים, הוא אדם שאינו חושש ואינו מפחד להתמודד עם בעיותיו, דם שאינו חושש לעמוד בגאון מול בעיותיו ולנסות להכניעם. התחזקות, פירושה: נתינת הכלים לאדם שכזה, להתמודד בהצלחה מול נסיונות, או משברים, או "סתם" ´מעברים´, אדם שאינו משתמש בהם, הוא למעשה אדם חלש, משום שאין בו האומץ לעמוד מול הבעיה שלו, מול הקושי שלו ולנסות לנצח. אבל, כאן יש בעיה נוספת, ההקצנה, לפעמים אדם חושב שקשה לו קצת, אבל הוא לא "שבור", שבור זה בטח איזה מסומם שמנסה לצאת מהסמים, או איזה אברך מסכן מהסיפורים, ששמונים שנה מנסה לעבוד את ה´ ולא הולך לו, אבל אני? קצת קשה לי עכשיו, ללכת להשתמש בתרופה הזו "התחזקות", זה כמו לנסות לקטול עכבר עם פצצת מימן, מה קרה לכם, השתגעתם? אז זהו, שלא! אם כי אנחנו די נחשבים משוגעים, ויש גם הרבה נורמלים שחושבים שאנחנו כאלה, כבר בארנו פעמים רבות את ההגיון העצום והישר שב"התחזקות", נבהיר כעת ענין נוסף. התחזקות, היא מילה והגדרה כולללת, כמו שאנטיביוטיקה היא מילה כוללת, או כמו שהמושג "אדם" הוא מושג שכולל בתוכו עשרות עמים ועשרות לשונות, כך גם המושג "התזחקות", הוא מושג שכולל בתוכו הכל, מתרופות לאדם שקצת, ממש קצת חולה בה, ואפילו לא חולה, אלא רק טיפ-טיפונת לא חש בטוב, ועד לאדם הנוטה למות, הגוסס כבר ונשמתו נדמה, על מיטת חליו הרוחנית והגשמית. אם רק נסיר את הפחד הפנימי הזה מליבנו, אם רק נשכיל לשמוע בקולו של רבינו, שבקול נעים משורר לאזנינו: "אחי, הפסיקו להיות עניים! השתמשו באוצרות שלכם!!!" נוכל להתגבר על כל משבר שהוא, על כל צרה שלא תבא עלינו. ובס"ד גם ננצח!!! כי לא לחינם שלח לנו הבורא דווקא לעתים הללו את רבינו הגדול, הנשר הגדול החופה בכנפיו על החפצים לחסות בצילו (וגם על אלו שלו, עיין כוכבי אור). כי הבורא מקדים רפואה למכה, ושולח הרפואה לפני בא המכה. ורק יהי רצון שנצליח, כי זה לא תמיד קל! בעזרת הבורא ובכוח הצדיק הגדול שנשלח ע"י לגלות לנו דרכים חדשות-ישנות בעבודתו יתברך, נצליח! אכי"ר בהצלחה
(קטע שכתבתי לפני שלשה חדשים, בעקבות שיחה עם מישהו) זה היה בלילה, אלקי לחש לי ניחומים, אך לא קראם בשם, כבן בלי בית סובבתי ברחבי עולמו, לא מצאתי לי כוח או רוח, או משהו אחר לחיות בו. ואז לפתע, מתוך ערבותיה המושלגים של אוקראינה, צץ לו אברך, לא מבוגר, זועק תורה כמו חדשה, להחיות נשמות, להעיר נרדמים, לחזק חלושים, ואני? מה אני? "חזק אחי, חזק ואמץ", הוא לחש ואמר וצעק, וצחקו לו ולעגו לו ורדפו אותו, והוא בשלו, כי לא כבוד הוא דורש ולא שכר הוא מבקש, אלא לחזק נשמות שמרגישות אבודות. רבינו חידש לנו את תורת ה"התחזקות", מהי תורת ההתחזקות, כבר בואר פעמים אין ספור, וכבר כאן בפורום עסקנו בזה לא מעט (וב"מאמרים" מופיע מאמר שכתבתי ומאמרים של אחרים בנושא). אבל, הרבה אנשים חוששים כאילו להשתמש בתורה זו, כאילו ואם ישתמשו בה, יגררו עצמם למשהו נורא... התשובה והסיבה לזה, די פשוטה: אדם כייקח תרופה, נניח לרגע שמדובר בתרופה נגד כאבי ראש, הרי שהוא הודה ברגע לקיחת התרופה, שהוא לוקה בכאבי ראש, אז נו, כאבי ראש זה לא נורא, זה אפילו מאד מצוי, אבל מה עם מחלות מבישות? אדם יתבייש ליטול את התרופה להן בריש גלי, נכון? "התחזקות" אמרת את זה, אמרת למעשה "אני שבור נורא ואני צריך כעת להתחזק", זה מה-זה מבייש להיות שבור, באמת, לא נעים... הענין הוא כזה: מהו שבור ומהו חזק? אם נלך ע"פ ההגדרה הרווחת, הרי ששבור הוא אדם שבור, אדם שאין לו כוח, פיזי, או נפשי (לענינינו: רוחני, נפשי), שמסיבות מסוימות, הוא שבור ואין לו הכח הנפשי או הפיזי לפעולות מסוימות, לענינו: אין לו הכח לעבוד את השם. בא רבינו, ומנסה לתת לו כוח, מנסה לךהעניק לו דרכים חדשות בהם יוכל לנוע בכוחות מחודשים, להתגבר על ה"משבר" שפקד אותו ולהמשיך בדרכו - דרך ההתקרבות לבורא. אלא מאי? שזה לא בדיוק נכון. אדם חזק, כך מלמדים, הוא אדם שאינו חושש ואינו מפחד להתמודד עם בעיותיו, דם שאינו חושש לעמוד בגאון מול בעיותיו ולנסות להכניעם. התחזקות, פירושה: נתינת הכלים לאדם שכזה, להתמודד בהצלחה מול נסיונות, או משברים, או "סתם" ´מעברים´, אדם שאינו משתמש בהם, הוא למעשה אדם חלש, משום שאין בו האומץ לעמוד מול הבעיה שלו, מול הקושי שלו ולנסות לנצח. אבל, כאן יש בעיה נוספת, ההקצנה, לפעמים אדם חושב שקשה לו קצת, אבל הוא לא "שבור", שבור זה בטח איזה מסומם שמנסה לצאת מהסמים, או איזה אברך מסכן מהסיפורים, ששמונים שנה מנסה לעבוד את ה´ ולא הולך לו, אבל אני? קצת קשה לי עכשיו, ללכת להשתמש בתרופה הזו "התחזקות", זה כמו לנסות לקטול עכבר עם פצצת מימן, מה קרה לכם, השתגעתם? אז זהו, שלא! אם כי אנחנו די נחשבים משוגעים, ויש גם הרבה נורמלים שחושבים שאנחנו כאלה, כבר בארנו פעמים רבות את ההגיון העצום והישר שב"התחזקות", נבהיר כעת ענין נוסף. התחזקות, היא מילה והגדרה כולללת, כמו שאנטיביוטיקה היא מילה כוללת, או כמו שהמושג "אדם" הוא מושג שכולל בתוכו עשרות עמים ועשרות לשונות, כך גם המושג "התזחקות", הוא מושג שכולל בתוכו הכל, מתרופות לאדם שקצת, ממש קצת חולה בה, ואפילו לא חולה, אלא רק טיפ-טיפונת לא חש בטוב, ועד לאדם הנוטה למות, הגוסס כבר ונשמתו נדמה, על מיטת חליו הרוחנית והגשמית. אם רק נסיר את הפחד הפנימי הזה מליבנו, אם רק נשכיל לשמוע בקולו של רבינו, שבקול נעים משורר לאזנינו: "אחי, הפסיקו להיות עניים! השתמשו באוצרות שלכם!!!" נוכל להתגבר על כל משבר שהוא, על כל צרה שלא תבא עלינו. ובס"ד גם ננצח!!! כי לא לחינם שלח לנו הבורא דווקא לעתים הללו את רבינו הגדול, הנשר הגדול החופה בכנפיו על החפצים לחסות בצילו (וגם על אלו שלו, עיין כוכבי אור). כי הבורא מקדים רפואה למכה, ושולח הרפואה לפני בא המכה. ורק יהי רצון שנצליח, כי זה לא תמיד קל! בעזרת הבורא ובכוח הצדיק הגדול שנשלח ע"י לגלות לנו דרכים חדשות-ישנות בעבודתו יתברך, נצליח! אכי"ר בהצלחה