התחושה "שזה לא שלי"...?!

[פיש10]

התחושה "שזה לא שלי"...?!

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

 

[אדוינה]

אני בטוחה במה שאת אומרת...

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

אני בטוחה במה שאת אומרת...
למרות שעוד לא חוויתי. אך אין לי ספק שברגע שהוא יהיה על זרועותי הוא שלי !

 

[ניק אופטימי]

../images/Emo51.gif זה כל כך מעודד לקרוא.

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

זה כל כך מעודד לקרוא.
נגעת בנקודה שמעסיקה אותי הכי מכל. |מזל טוב|

 

[נטאשה]

מקסים ../images/Emo99.gif

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

מקסים

לרגע, אבל לרגע אין לי ספק שכך יהיה ושמחה לשמוע ממקור ראשון.

 

[revit המקורית]

התחושה הזו עדיין מקננת בי אבל..

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

התחושה הזו עדיין מקננת בי אבל..
ברגע שראינו דופק כמעט בכיתי ואז זיידמן אמר:" את רואה, אין שום הבדל..." וכמה שהוא צדק !!!!

 

[שרון123]

../images/Emo99.gifאיזה אושר לשמוע

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

איזה אושר לשמוע

 

[איילת השחר 33]

איזה כייף לשמוע ../images/Emo140.gif

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

איזה כייף לשמוע

האמת שאת כל הלבטים שלי השארתי מאחור ברגע שהחלטתי ללכת על תרומת ביצית,והיו לי המון כאלו שנגעו בדיוק לנושא עליו את כותבת. מדהים איך מהרגע שנכנסתי לתהליך - אני מרגישה כאילו מדובר בעוברים גנטיים שלי לכל דבר ועניין, ולא מקדישה לעניין הגנטי אפילו דקה מיותרת!!!

 

[דנה271]

משמח לשמוע

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

משמח לשמוע
לרגע לא חשבתי שזה יהיה אחרת ממה שאת מתארת - לדעתי ברור שההתחברות לתינוק היא מיידית וטוטאלית, ואין לך שום סיבה לדאוג שאת לא בסדר... תמשיכי להנות מאורי, והמון תודה על שאת מוצאת גם עכשיו את הזמן ואת האיכפתיות להמשיך ולעודד אותנו!

 

[ספייסי המקורית]

ממש מעודד לשמוע../images/Emo13.gif

משמח לשמוע
לרגע לא חשבתי שזה יהיה אחרת ממה שאת מתארת - לדעתי ברור שההתחברות לתינוק היא מיידית וטוטאלית, ואין לך שום סיבה לדאוג שאת לא בסדר... תמשיכי להנות מאורי, והמון תודה על שאת מוצאת גם עכשיו את הזמן ואת האיכפתיות להמשיך ולעודד אותנו!

ממש מעודד לשמוע

יש לי לבטים , ולבטים רבים כמו איך אני ירגיש כלפיו האם אני יאהב אותו אני מזה מפחדת ושמחה לשמוע שזה נורמלי והכן אני גם טועה כי לבסוף הכל יראה אחרת

 

[lychee 8]

WOW עודדת אותי המון

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

WOW עודדת אותי המון
מאז התחלנו בתהליך, נכון, כבר השלמתי עם העובדה שיתכן וזה הפיתרון

אך עדיין יש לי סרטים בראש ופחדים בלב

 

[ronitili]

../images/Emo24.gif מרגש לקרוא ../images/Emo99.gif

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

מרגש לקרוא

 

[שרון123]

חייבת להוסיף סיפור

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

חייבת להוסיף סיפור
שאולי כבר סיפרתי כאן. הבנים שלי נולדו בניתוח קיסרי ביום שני, וביום שבת רצו לשחרר אותי, אבל להם עוד היתה צהבת, ורצו שהם יישאר עוד לילה. אני שמעתי שאני צריכה להשתחרר ולחזור הביתה בלעדיהם, ופרצתי בבכי היסטרי

דוד ודודה שלי בדיוק הגיעו לבקר ונורא נבהלו מהבכי. אחרי שהם שמעו את הסיבה, דודה שלי פרצה בצחוק ואמרה: "את זוכרת שפחדת שלא תאהבי אותם?"

בסוף, אחרי כמה טלפונים, אישרו לי להשאר לילה נוסף, וכולנו השתחררנו למחרת.

 

[ספייסי המקורית]

שרון מזה אהבתי את הסיפור שלך../images/Emo6.gif

חייבת להוסיף סיפור
שאולי כבר סיפרתי כאן. הבנים שלי נולדו בניתוח קיסרי ביום שני, וביום שבת רצו לשחרר אותי, אבל להם עוד היתה צהבת, ורצו שהם יישאר עוד לילה. אני שמעתי שאני צריכה להשתחרר ולחזור הביתה בלעדיהם, ופרצתי בבכי היסטרי

דוד ודודה שלי בדיוק הגיעו לבקר ונורא נבהלו מהבכי. אחרי שהם שמעו את הסיבה, דודה שלי פרצה בצחוק ואמרה: "את זוכרת שפחדת שלא תאהבי אותם?"

בסוף, אחרי כמה טלפונים, אישרו לי להשאר לילה נוסף, וכולנו השתחררנו למחרת.

שרון מזה אהבתי את הסיפור שלך

 

[פ ש ו ט מ א י ה]

אהבתי את הסיפור מאוד

חייבת להוסיף סיפור
שאולי כבר סיפרתי כאן. הבנים שלי נולדו בניתוח קיסרי ביום שני, וביום שבת רצו לשחרר אותי, אבל להם עוד היתה צהבת, ורצו שהם יישאר עוד לילה. אני שמעתי שאני צריכה להשתחרר ולחזור הביתה בלעדיהם, ופרצתי בבכי היסטרי

דוד ודודה שלי בדיוק הגיעו לבקר ונורא נבהלו מהבכי. אחרי שהם שמעו את הסיבה, דודה שלי פרצה בצחוק ואמרה: "את זוכרת שפחדת שלא תאהבי אותם?"

בסוף, אחרי כמה טלפונים, אישרו לי להשאר לילה נוסף, וכולנו השתחררנו למחרת.

אהבתי את הסיפור מאוד

 

[ayoosh]

../images/Emo24.gif כמה טוב לשמוע

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

כמה טוב לשמוע
גם ממך- וגם את דברייך

אני גם מרגישה יותר ויותר שהקשר האימהי הזה פשוט מדהים ושאני מכירה ומרגיעה אותם הכי בעולם... "כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא...."...

ות לאורי

 

[בריזה1]

תודה על השיתוף

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

תודה על השיתוף
הייתי שמחה לשמוע תחושות של אמהות שילדו זה מעודד מאוד. לי אישית אין ספק שאני אוהב ואתמסר לו/לה/להם, מה שמכניס אותי לסרטים זה מה הם ירגישו יום אחד כשידעו.

 

[יולה יולה]

מאוד מאוד שמחה לשמוע

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

מאוד מאוד שמחה לשמוע
למרות שלא היה לי ספק בזה.

 

[פתיחת מזל]

../images/Emo141.gifתודה פיש

התחושה "שזה לא שלי"...?!
בהמשך לכל השאלות שהיו בפורום על איך נרגיש עם התינוק הרי גנטית הוא לא שלנו? אורי היום בן 12 יום...אני לרגע לא חושבת על העובדה שהוא לא שלי גנטית..., הוא כל כך שלי!!! (ושל בן זוגי כמובן וגם מאוד דומה לו). -כשהוא בוכה ולא ניתן להרגיעו בקלות, חיבוק ממני (מענין לא מבעלי) ושכיבה עלי מרגיעה אותו מיד! - כשאני שרה לו הוא ממש נרגע ומקשיב! - אני מרגישה אילו את אותה עוצמות אהבה שהיו לי כשהבנות "הגנטיות" שלי נולדו. כבר התחלתי לדאוג, ושאלתי אתמול את אמא שלי אולי אני לא בסדר שהנושא הגנטי לא מפריע לי,הרי כולם מדברים על כך... המסר שאני רוצה להעביר הוא שאל תהססו ואל תוותרו!!! המסלול נראה מפחיד אבל התוצאה בסוף הוא תינוק שלכן/ם!!!!ותראו שתאהבו אותו כל כך שהנושא הגנטי פשוט יישכח! בהצלחה לכולנו!

תודה פיש
כל כך חשוב החיזוקים האלה. יום נעים לכם