מנוחת הלוחם../images/Emo13.gif
הבוקר
קמתי עם עייפות, ועם בחילות, ובלי חשק לעשות כלום
מיד גיליתי שיש הצפה במטבח
ובחדר הילדים
.... בחילות או לא- התחלתי להוציא מים בעזרת המגב, לנגב ולהעיר את הילדודס.... אחרי ארגון ואחרי שכולם יצאו לביה"ס ולגנים, החלטתי רק לטטא את הרצפה (אמש הייתי עייפה מידי.), אחר כך רק שטפתי את הכלים שנשארו מארוחת הערב
, כשהכיור היה ריק רציתי לנקות אותו, חפיף... אחרי שניקיתי אותו עם הסקוצ' חשבתי לעצמי שזה היה יכול להיות הרבה יותר נקי אם הייתי מנקה עם כלור... עטיתי כפפות על הידיים וניקיתי רק את הכיורים והשייש. אוף, מה שאני שונאת ריח של כלור
, אבל הוא כל כך יעיל... אם כבר אני עם כפפות וכלור, כדאי לנקות רק את דלתות ארון המטבח, נכון
אחר כך אפסיק, כי אני שונאת את הריח.... איזה יופי. המטבח נקי. עכשיו אפשר לנוח. בעצם לא כדאי, כי אם אני אנוח, לא אמשיך, והרי רציתי היום לנקות את השירותים והמקלחת. אז ניקיתי. וממש נחנקתי מהכלור
. הגוף שלי מגיב אליו כמו אל חומר רעיל ביותר: ליחה, מחנק בריאות, צריבה בעיניים... אבל אם כבר התחלתי- אני אנקה רק את הכיור במקלחת ואז, סוף סוף, אנוח. כיור, טוב- גם אמבטיה. נו, נשאיר רק את הקירות
. קירות... יוצאת החוצה לנשום אוויר נקי. שונאת ריח של כלור
. אבל הדלת של השירותים צריכה ניקוי קל עם כלור, והסקוצ' כבר ביד... דלת השירותים. דלת המקלחת. דלת חדר הילדים. דלת חדר הכביסה.... אם אני כבר באיזור- נכנסתי לחדר כביסה להוציא בגדים מהמייבש, ולהפעיל מכונה. זהוא. גמרנו עם הכלור... אוף- שוב הרצפה במטבח עם מים, וגם בחדר הילדים. מוציאה מים. זו הזדמנות לשטוף רצפה. אחר כך אני אכין לי
ואנוח. אני חייבת לנוח קצת לפני שהילדודס חוזרים... שטפתי את הרצפות
. עכשיו יש אור ב
איזה כיף להסתכל
לנוח
מה פתאום
- עוד מאמץ קטן עם קיפול הכביסה- וז-ה-ו-א
ז-ה-ו-א
קיפלתי. סידרתי במקום... עכשיו
לנוח
ה
מצלצל, מישהיא מבקשת לבוא לדבר איתי.... היא מגיעה, מדברות על משהוא. מתלבטות. התינוק מתעורר.... הלכה המנוחה שלי...
הלכה החברה. הילדודס מגיעים הביתה
. "אמא, מה אוכלים היום
"
.... מהר מהר פתיתים על האש....
ויש במקרר תבשיל שאפשר לחמם ולאכול עם הפתיתים.
. מה בסך הכל רציתי לעשות היום
ל-נ-ו-ח
מחיאות כפיים יתקבלו בברכה...
