" התובנה האמת".
לסיגל ולשאר החברים – " התובנה שאמת". לך סיגל אומר, תודה על כי תגובתך אפשרה לי לכתוב דברים אלו, אין תגובתי לתגובתך מסר אישי, זהו מסר לעצמי ולכולנו, כל המחפשים את האמת. סיגל יקרה: בזמן שאת כותבת "אינני זקוקה לדבר את מחייה את הדבר לו את זקוקה בין אם את מודעת לכך או שלו. בזמן שאת מגדירה את עצמך (אדם אופטימי) את מחייה את הפסימי שבך בין אם מודעת לכך או לו. בזמן שאת מגדירה את אישיותך (אדם מוחצן) את מגדירה את התבנית בה את נמצאת בין אם את מודעת לך או שלו. בזמן שאת עונה לכתבתי את לא מאפשרת זרימה, את דנה ודשה בנושא מהעבר, ומנסה לתת לו פירושים או למסגר אותו עפ"י התבנית שלך, אך תגובתי היא לא תבניתך. בזמן שקיים בך חיפוש ורצון להיפתח ולדעת, למקסם את הפוטנציאלים שלך את לא מאפשרת זרימה חופשית של המידע, את מאפשרת זרימה עפ"י התבנית שלך שאת שואפת להיות, כל מה שהגדרת במודע כרגע (בתגובתך אלי). נכון הוא שאת האמת לא ניתן להגדיר במילים. מכיוון שלאמת אין מילים הניתנות להגדרה, מכיוון שהאמת היא אינדיבדואלית, לכל אחד ואחד. וכל אחד ואחד המחפש את האמת בדרכו יצאה אותה למרות שהאמת היא אחת, ומאחדת היא את האחד, השלם. כאשר נבין כי כל חלק בפזל יש תפקיד, פירוש ונחיצות, ללא החלק היחיד בפזל לא ניראה את מלאו התמונה, לא ניראה את מלאו התמונה לא נדע את האמת. ותתארו לעצמכם כמה תמונות כאלה יש? לכל נשמה יש את התמונה שלה, וכל התמונות מרכיבות את השלם האחד. ואני רק יוצאה מתוך נקודת הנחה שרק לנו יש נשמות, אחרת המצב הרבה יותר מורכב ומסובך. סיגל - כתב על חווית הגילוי, אכן, זו חוויה אדירה ובעוצמה מאוד גבוה, אך אין בחוויה זו את האמת, מכיוון שאם היה בחוויה זו תאמת, לא היית מחפשת לחקור וללמוד, להתנסות ולהגיע למקור, לאמת, מכיוון שחוויה זו היית מספקת לך את כל האמת. לדעתי (לכולנו) אנו חווים עשרות חוויות ביום, בשעה, בשניה אך אין אנו שמים לב אליהן, הרגלנו את עצמנו לחוות חוויות בעוצמה, הרגלנו כי חוויות בעלות עוצמה יש בהן את הסימן, הסימן שדורש את התיחסותינו, תשומת ליבנו ואת כל המיקוד שבנו, הפיזי, הנפשי והאנרגטי ע"מ לכוונן אותנו להיות קשובים גם לחוויות הקטנות שעוצמתן פחותה, האם אנו שמים לב איליהם? האם גם אותם חוויות קטנות ובעוצה פחותה אנו מקבלים כאמת? לא, אין אנו מקבלים את החוויות שלנו כאמת, ולא חשוב מה היא עוצמתן, אנו ממשיכים לחפש אחר האמת. אומר לכם זאת, גם אני בחיפוש, אך אני יודע כי כאשר מוצאים את האמת, החיפוש נפסק!!!, הזרימה נעצרת!!!, האדם מאוזן. כל פעולה בין אם היא, מחשבתית, רגשית, פיזית או אנרגטית יוצרת תנועה, האמת נמצאת רק במצב סטטי, חוסר תנועה, אם האחד מהמצבים מתקיימת פעולה, התנועה תסיט אותנו מהאמת. אוסיף ואומר, שאת התנועה לעולם לא נוכל לעצור, מכיוון שהיא לא תלויה רק בנו, אך ביום ובזמן שהאדם הגשמי יכיר באמת שלו, לכל מקום בואו הוא ישליך את האמת שלו התנועה תיעצר. מחייך אוהב תמיר
לסיגל ולשאר החברים – " התובנה שאמת". לך סיגל אומר, תודה על כי תגובתך אפשרה לי לכתוב דברים אלו, אין תגובתי לתגובתך מסר אישי, זהו מסר לעצמי ולכולנו, כל המחפשים את האמת. סיגל יקרה: בזמן שאת כותבת "אינני זקוקה לדבר את מחייה את הדבר לו את זקוקה בין אם את מודעת לכך או שלו. בזמן שאת מגדירה את עצמך (אדם אופטימי) את מחייה את הפסימי שבך בין אם מודעת לכך או לו. בזמן שאת מגדירה את אישיותך (אדם מוחצן) את מגדירה את התבנית בה את נמצאת בין אם את מודעת לך או שלו. בזמן שאת עונה לכתבתי את לא מאפשרת זרימה, את דנה ודשה בנושא מהעבר, ומנסה לתת לו פירושים או למסגר אותו עפ"י התבנית שלך, אך תגובתי היא לא תבניתך. בזמן שקיים בך חיפוש ורצון להיפתח ולדעת, למקסם את הפוטנציאלים שלך את לא מאפשרת זרימה חופשית של המידע, את מאפשרת זרימה עפ"י התבנית שלך שאת שואפת להיות, כל מה שהגדרת במודע כרגע (בתגובתך אלי). נכון הוא שאת האמת לא ניתן להגדיר במילים. מכיוון שלאמת אין מילים הניתנות להגדרה, מכיוון שהאמת היא אינדיבדואלית, לכל אחד ואחד. וכל אחד ואחד המחפש את האמת בדרכו יצאה אותה למרות שהאמת היא אחת, ומאחדת היא את האחד, השלם. כאשר נבין כי כל חלק בפזל יש תפקיד, פירוש ונחיצות, ללא החלק היחיד בפזל לא ניראה את מלאו התמונה, לא ניראה את מלאו התמונה לא נדע את האמת. ותתארו לעצמכם כמה תמונות כאלה יש? לכל נשמה יש את התמונה שלה, וכל התמונות מרכיבות את השלם האחד. ואני רק יוצאה מתוך נקודת הנחה שרק לנו יש נשמות, אחרת המצב הרבה יותר מורכב ומסובך. סיגל - כתב על חווית הגילוי, אכן, זו חוויה אדירה ובעוצמה מאוד גבוה, אך אין בחוויה זו את האמת, מכיוון שאם היה בחוויה זו תאמת, לא היית מחפשת לחקור וללמוד, להתנסות ולהגיע למקור, לאמת, מכיוון שחוויה זו היית מספקת לך את כל האמת. לדעתי (לכולנו) אנו חווים עשרות חוויות ביום, בשעה, בשניה אך אין אנו שמים לב אליהן, הרגלנו את עצמנו לחוות חוויות בעוצמה, הרגלנו כי חוויות בעלות עוצמה יש בהן את הסימן, הסימן שדורש את התיחסותינו, תשומת ליבנו ואת כל המיקוד שבנו, הפיזי, הנפשי והאנרגטי ע"מ לכוונן אותנו להיות קשובים גם לחוויות הקטנות שעוצמתן פחותה, האם אנו שמים לב איליהם? האם גם אותם חוויות קטנות ובעוצה פחותה אנו מקבלים כאמת? לא, אין אנו מקבלים את החוויות שלנו כאמת, ולא חשוב מה היא עוצמתן, אנו ממשיכים לחפש אחר האמת. אומר לכם זאת, גם אני בחיפוש, אך אני יודע כי כאשר מוצאים את האמת, החיפוש נפסק!!!, הזרימה נעצרת!!!, האדם מאוזן. כל פעולה בין אם היא, מחשבתית, רגשית, פיזית או אנרגטית יוצרת תנועה, האמת נמצאת רק במצב סטטי, חוסר תנועה, אם האחד מהמצבים מתקיימת פעולה, התנועה תסיט אותנו מהאמת. אוסיף ואומר, שאת התנועה לעולם לא נוכל לעצור, מכיוון שהיא לא תלויה רק בנו, אך ביום ובזמן שהאדם הגשמי יכיר באמת שלו, לכל מקום בואו הוא ישליך את האמת שלו התנועה תיעצר. מחייך אוהב תמיר