התגעגעתם.

[Ricca]

התגעגעתם.

זה בסדר, אפשר להפסיק. לבנתיים.. עד שאסע שוב. שבוע לא הייתי וכלום לא השתנה, קיוויתי לשינויים משמעותיים בהנהלת הפורום, אבל כלום. האנשים אותם אנשים, האגו אותו האגו, ונראה שסיטרא נכנס לי למוח. "ספרים לא נשרפים" הוא אמר בעודו ממולל פיסת טישיו ומפסל בה צורות גרוטסקיות. ועכשיו משהו שלמדתי. גרוטסקי זה מהמילה grotta - מערה. ברומא- נירון בנה ארמון מפואר במיוחד, מקושט בזהב ופרסקאות. במשך השנים הארמון נקבר תחת ערימות עפר (מישהו החליט לבנות מעליו מרחצאות), אך סקרנים ובוזזים היו נכנסים פנימה דרך חור בתקרה. הם היו זוחלים לתוך מין מנהרה שנוצרה ופוגשים בציורי התקרה שתיארו דמויות מיתיות מכוערות במיוחד. ומכאן הביטוי גרוטסקי- מה שהיה בתוך המערה. ושלא תדעו איזה ספר קראתי כשחיכיתי שם בתור לכניסה. יום טוב!

 

[Le Fay]

איזו שאלה. נפשנו יצאה

היה טיול אסטראלי מהסרטים. עכשיו תחזירי אותה, למה אולי נצטרך אחת לדילים של האלווין. איזה ספר?

 

[Ricca]

האמן ומרגריטה כמובן.

לא באמת קראתי את כל הספר, בשלב ההקדמה, כשאמרו שספרים לא נשרפים החלטתי שהספיק לי, וחזרתי לקרוא את האריפוטר 2.

 

[סיטרא]

שמעתי

שהוציאו גירסה מעובדת של האמן ומרגריטה לגיל הרך. לא נוסה על בעלי חיים, אני מזהיר מראש.

 

[Le Fay]

לונורא. התקזזנו כנגד "השטן במוסקבה"

 

[בוגונביליה]

התגעגענו?

אולי. מה שכן, בעקבות ה-פרסקאות יכוליות שזה יקרה לנו. בלומר לי. זותומרת, לי ולרבבות הבקטריות שחולקות איתי את ארוחות החג. לא, אני לא אשאל איזה ספר קראת בפתח המערה. הבקטריות מהאגף העליון של המעי הדק מלחשות-מנחשות שזה בטח היה משל המערה של אפלטון. (ולמי שלא שם לב, זה היה השי שלי לחג - הרמה לוולה' לכל אלה שאיזכור שמו של היווני הקשיש פותח להם פתח להפגנת ידע מפולפל בפילוסופיה יוונית). חג"ש ושנ"ט.

 

[Ricca]

זאת כבר לא מערה

הם חפרו אותה כמעט לגמריץ

 

[פטר חמור]

אני מאד התגעגעתי.

נורא אפילו. מזל שמהנדס הבטיחות שפסל לי את המטף לא לקח אותו, וכך יכולתי לכבות את ליבי הבוער מגעגוע. ובקשר לנירון שלך ולארמון שלו המפואר - כמה מפואר יכול להיות ארמון בלי מזגנים? שלא לדבר על ג'קוזי או על ביג סקרין טי וי בטרקלין.

 

[Ricca]

קשה לומר

כי הכל נבזז שם, ומה שלא נבזז יושב במוזיאון הוואתיקן, שזה סתם סוג של מחסן גדול עד כמה שראיתי. אפילו את הלאוקון הם דחפו שם בפינה, בלי ג'קוזי או די.וי.די..

 

[opoli]

געגועים עזים כרימון

תמה אני כי לא הבחנת בגעגועי העזים כרימון שובי במהרה והיי לי אם ואחות

 

[סיטרא]

קפת, אנחנו מכירים אותו?

 

[opoli]

מכירים, בטח מכירים!

 

[קפת]

עשה לי פיפי על השטיח, זה

 

[סיטרא]

התגעגעתי? ערגתי!

ערגתי לעידנים מעודנים שהיו ואינם, לתקופת התום והזוהר. איך כוכבך הבליח בשמי הליל שלי, לריסה, איך? וכרגיל, השלמת פערים, מקורה של המילה 'גרוטסקי' בנזיר פרבוסלבי, הנושא שם משפחה זה, נצר למשפחה גאה של קולקים בערבות הדנייפר שלא הצטרפו לקולחוז אלא העדיפו לעסוק במלאכת הפיסול והגילוף, בגילופין. אנטון רומנוביץ' גרוטסקי התחנך וגדל על ובין ברכי סבו, ששמו הלך לפניו כחובב ילדים ידוע. אמו, שלא יכלה לשאת את ההשפלה הנעשית יום אחר יום על כסא הנדנדה שבוורנדה שעבר בירושה מאב לבן, שלחה אותו לעסוק במגיה שחורה על גדות הים השחור, בואכה קרים. שם הוא העביר חורפים קשים מנשוא בתוך צריף קלקר נטול קפאין ואלכוהול, הצטרף אל בין שורותיו של אירגון קיצוני, שהיה ידוע בעסקי האלכימיה, ואף נהג להסניף שורות-שורות של אבקת כביסה כתית זכה מן המובחר ולקנח בשוט של מרכך כביסה. כשהתפכח, החליט לגלות לסיביר ולעסוק משם בפעילות אנרכיסטית-מחתרתית כמחאה על פרוייקט ממשלתי זניח שנקרא בעבר "הרכבת הטראנס-סיבירית". כשנתפס, הוגלה חזרה לקייב, אל בין כותליה של שלוחת אוניברסיטת וורשה שמנהלתה נהגה לחלק תארים מזוייפים כתחליף לתלושי מזון. וכל זה בטרם מלאו לו 16 שנים. מטעמי מצפון הוא בחר שלא להצטרף לשורות הצבא האדום, שורותיו של הצבא הלבן ערבו לחיכו יותר. בין היתר, היה ידוע כממציא הכספית (ויש אומרים - מגלה הכספית). וכך היה אנטונושקה נע ונד ברחבי רוסיה הגדולה בספינת אוויר, מחפש מנוח לכפות רגליו. סופו שמצא מבנה טטרי עתיק באחד מנקיקי האורל, נטע שם אשל, הצטרף אל שורותיה של הכנסיה האורתודוכסית-פרבוסלבית, צימח את זקנו פרא ועסק בדברים של מה בכך עד ליומו האחרון, רגעים ספורים לפני מותו זעק - שנית מצדה לא תיפול! באותו רגע נפלו התאומים ונוסטרדמוס הוחזר למיינסטרים בעל כורחו. זה משם, לריסה, לגזור ולשמור. (ביבליוגרפיה - "סוף שנות השבעים בתל אביב", יהונתן גפן. "הצד הגרוטסקי של הגרפיקה", מ. ק. אֵשר. "פרקים בפרובלמטיקה של המונותאיזם", קרל סייגן, "התאוקרטיה החדשה - מרצח רבין ועד שניטשה בכה", אנונימי)