התגעגעתי אז באתי

[סלסה מ]

התגעגעתי אז באתי

כבר כמה שנים טובות שאני לא פעילה בפורום.
האנדו בא והולך ובא והולך והיום לא ברור מצבו.
אז סוריאנו כועס על הזנחה, זיידמן אומר שאין במה לטפל.
כמה המחלה הזאת יכולה להיות מבלבלת???

למה כל כאב בטן הופך להיות כ"כ מחשיד.
כנראה שהגיע הזמן לקפוץ לבקר פה

 

[liats80]

ברוכה השבה!
אני בעד תמיד להיות במעקב. גם אם אין במה לטפל, לפחות שתהיה הערכת מצב מעודכנת.

ליאת.

 

[זואילי]

סלסה יפה, ברוך שובך

מה בעצם קורה?
את על דיכויים? טיפולים? גם וגם?

 

[סלסה מ]

ברוכה הנמצאת

יקירתי לא הצלחתי להשיג אותך...

נכון לעכשיו אני על כלום ועל זה סוריאנו כועס.
מבחינתו אני מקלקלת את כל הניתוח שהוא עבד עליו לפני 7 שנים, למרות שכל המקומות שכאבו בעבר, היום רגועים.

מבחינת זיידמן פעם-פעמיים של כאבים לא מצביעים על כלום.

האמת שמאז ההריון אין כאבים כמעט בכלל, רק ציסטות גדולות מאוד פה ושם.
לא בא לי על גלולות, לא עושות לי טוב.

 

[זואילי]

ומה עם דיכוי אחר?

ויזאבל?
מירנה?

 

[סלסה מ]

לא ניסיתי

לא ניסיתי מירנה,
לא נעים לי להגיד, רק אתמול שמעתי לראשונה על ויזאבל, נשמע טוב אבל.
אחרי התייעצות עם זיידמן הוא מציע לא לקחת כלום אם אין כאבים ספציפיים במחזור ובביוץ.
מבחינתו מספיק בינתיים מעקב אולטרסאונד בעוד 3 חודשים שוב.

 

[זואילי]

אבל אבל

למה זיידמן הוא רופא המעקב השיגרתי שלך?
נכון, הוא עזר לך להרות, אבל הוא הכי לא רופא אנדו.. וגישתו היא של רופא פריון/גניקולוג רגיל.
אני יכולה לנחש שהוא מקסים ונעים ואבהי וכל הדברים הידועים לגביו שמחזקים את החיבור איתו, עדיין.. הוא לא כתובת למעקבים שיגרתיים של אנדו וייעוץ.

 

[liats80]

גם לדעתי חשוב שהמעקב יעשה ע"י רופא מומחה לאנדו ולא לפריון. כל אחד והמומחיות שלו.

 

[פז08]

ברוכה השבה

מצטרפת לזואילי וליאת. אין ספק שפרופסור זיידמן מדהים, אבל הוא מומחה לפריון ולא לאנד'ו.
אני אישית חזרתי לויזאבל אחרי שימור פריון, בתקווה להשיג בהקדם תוצאות כמו בסבב הקודם על ויזאבל- ללא מחזור וללא מיחושים מעצבנים!!
אני בכל זאת הייתי מתייעצת שוב אם ד"ר סוריאנו על טיפול.
צריך לזכור שבאנדו' גם אם לא רואים כלום ב- US, אם לא מטפלים יכולים להווצר עם הזמן נזקים. אם כואב, למה לא לטפל?

 

[סלסה מ]

תודה לכולכן

תודה לכולכן, אתן מקסימות.
די נשבר לי מסוריאנו, אני מטופלת אצלו כ"כ הרבה שנים וכל פעם נמאס לי מחדש מההתנהגות שלו וממסע ההפחדה.
אני אפרט בקיצור: אחרי הניתוח אצלו הכאבים חזרו ועברתי לזיידמן לטיפולי פוריות.
אחרי ההריון הראשון לא היו כאבים ונקלטתי באופן ספונטני להריון שני ומאז אין כאבים מלבד התקף אחד שפילח את גופי ונשמתי.
אני זוכרת שבשיא המחלה אמרו לי שלפעמים אחרי הריון היא נעלמת וזה מאוד הצחיק אותי.

אני די סומכת על זיידמן, אבל אין ספק שאין לו את הידע של סוריאנו.

ולגבי גלולות, יכול להיות שאני פרנואידית, אבל אני מפחדת מכל תופעות הלוואי בטווח הרחוק.

 

[זואילי]

אז תחליפי...

בשביל ביקורת פעם בשלושה חודשים/חצי שנה - לפחות תלכי לרופא אנדו אחר.
יש מרפאת אנדו בבי"ח מאיר.
יש את שטוקהיים וזולטי שמקבלים בקופה. (אולי מכבי?)
אבל תשימי לב אם ה"נמאס לי" שייך להזנחה שלך.. ולדברים שלא כיף לשמוע.
כי אז מן הסתם גם רופא אנדו אחר יכול להפחיד וכו'

יש עוד דרכי דיכוי מלבד גלולות (מאילו תופעות לוואי בטווח הרחוק את מפחדת?)
השאלה היא, האם את מנסה שוב להרות, אז אם בכלל דיכוי רלוונטי...

 

[סלסה מ]

אכן אחליף

אה ברור שהנמאס לי קשור להרבה דברים, נמאס לי שהגוף בוגד

, נמאס לי שאין התמודדות הולמת

ונמאס לי מכל הדברים שלא כיף לשמוע

בכל אופן, כולנו יודעות שלפעמים סוריאנו לא נעים, במיוחד כשלא זורמים איתו כמו שהוא רוצה, אין לי בעיה עם ההפחדה שלו כמו שיש לי בעיה עם הגישה שלו.
בביקור האחרון אצלו יצאתי ממררת בבכי ושוב לא בגלל ההפחדה כמו הגישה.

אני אלך לרופא אנדו אחר, בזמן שהייתי בשיא המחלה לא זוכרת שדיברנו בכלל על רופאים במאיר.

אני לא מנסה להרות בקרוב, אז חשבתי על התקן.
ולגבי תופעות הלוואי, זואילי זוכרת את אחי...

 

[זואילי]

צר לי לשמוע שיצאת בוכה

אז זו לא חתונה קתולית. לא צריך בכוח.
חח, הרבה השתנה מאז שיא המחלה שלך. נפתחו עוד מרפאות, צצו עוד 2.5 רופאים, ממש פריחה!
ומאודדד שמחתי לקרוא על הרחבת משפחתך! ועוד ספונטני..!!! את יודעת שכאן הריונות טבעיים זוכים לכבוד גדול.

כיף לשמוע

לגבי ההתקן - אני מאוד ממליצה מנסיוני.
נכון שזה כרגיל מאוד אינדיבידואלי ולא כולן מסתגלות.
אבל יכולה לספר לך שאחרי חודש ראשון קשה מאוד, רצוף דימום בלתי פוסק וכאבים למות שהזכירו לי נשכחות, הכל חלף. וכיום זה אחד הדברים היותר טובים שעשיתי לגוף שלי. קשה לי לחשוב בכלל על הוצאה של ההתקן בבוא הזמן.
כבר חצי שנה (או יותר?? לא זוכרת...) שאני לא רושמת ביומן מתי אני מרגישה "ביוץ" או את הנבלה. הדבר היחיד שמזכיר לי זה כאבי ראש שכנראה מציינים את המועדים המשוערים. חוץ מזה - אין בכלל כאבים טפו טפו. אין מחשבה על המכשפה. אין מחשבה על האנדו המקולל. יש פעם בכמה זמן דימום. זה מגיע בלי התרעת בטן. אבל זה כזה עלוב שזה הדבר הכי מיותר שיש. אף פעם לא הייתי ככה "רגילה" לגמרי בזמן דימום מאוס.
מקווה בשבילך ומאחלת לך שהתקן יתן כאן עבודה.

 

[סלסה מ]

וואו, נשמע מעולה!
אני זוכרת כמה סבלת.
איזה התקן זה? רק פרוגסטרון? או גם אסטרוגן?

מאוד משכנע!
טוב, נראה לי שהגיע הזמן לעבוד בנושא.

 

[זואילי]

מירנה. רק פרוגסטרון

ומכיוון שבטיפולים הגבתי טוב לפרוג' וזה הרגיע לי את הבטן, אז הפיתרון הזה באמת עוזר לי לאיכות חיים.

שוב, מסייגת שזה מאוד אינדיבידואלי וצריך לקוות לטוב.
ולהיות מוכנה לתקופת הסתגלות לא קלה והרבה מתסכלת.
אבל כשזה מסתדר ועושה פעולתו - זה באמת מעולה.

 

[שירה2221]

סלסה, אני בדיוק במצב שלך!

ניתוח, הריון מהפריה ואחריו ספונטני.
מאז אני ללא דיכוי. סובלת יומיים במחזור וזהו.
מסוריאנו יצאתי, כמוך, בתחושה נוראית שלא יצאתי ממנה שבוע, הוא אמר לי שהמצב שלי הכי גרוע שיכול להיות.
עדיין מתלבטת מה לעשות- רוצה עוד ילד אבל לא רוצה טיפולים...
אין כאבים חזקים אז אין הצדקה לניתוח....
ממש מבולבלת!
בשרשור הזה שמעתי לראשונה על התקן- איך הוא מקל על האנדו? זה לא בעיה לשים אותו עם כל ההידבקויות?

 

[זואילי]

כשאת מדברת על הידבקויות של אנדו

זה בד"כ מחוץ לרחם..

אם הרחם תקין אז אין שום בעייה להכניס אליו התקן.

אבל השאלה היא מה מצב הרחם שלך.

 

[שירה2221]

הרחם נקי, ההידבקויות הן מסביב ומאחורי הרחם

כולל מוקד רקטוואגינלי גדול.
ההתקן יושב בתוך הרחם?

 

[זואילי]

כן. בפנוכו.

תעשי גוגל על - התקן מירנה ותקראי את המידע ואז תדסקסי עם רופאך.
מכניסים אותו מצוואר הרחם פנימה.
אני בחרתי לעשות את זה בהרדמה... ולפני כן על הדרך גם עשו לי היסטרוסקופיה לראות שהרחם בסדר.

 

[זואילי]

ולגבי איך מקל על אנדו

מכיוון שהוא מפריש כמויות נמוכות של פרוגסטרון ישירות לרחם, זה בעצם מעכב את הצמיחה של רירית הרחם. ולכן אין כ"כ מה שינשור... אז יש בנות מזל שעם ההתקן - אין להן בכלל ווסת!
למי שכן יש דימום עם ההתקן, זה דימום מועט. (אני למשל ממש לא יכולה לקרוא לזה ווסת לעומת מה שהיה לי פעם. זה דימום ברמת תחתונית מספיקה ליום שלם...חחח לא שאני לא מחליפה יו נואו...)

למי שלא הסתגלו להתקן, או סובלות מדימום כבד איתו וממושך, כנראה זה לא מתאים ואפשר להוציאו.

אז הדרך שלו להקל על האנדו, היא פשוט בזה שכמעט אין ווסת. ובלי ווסת המחלה לא משגשגת. כמובן זה גם תלוי במצב ההתחלתי בו את נמצאת.
מאז ניתוח האנדו האחרון שלי, ב 2010 אני חושבת שהיו לי בערך 10 ווסתות "אמיתיות" עד היום... כי רוב הזמן שמרתי על דיכוי בגלולות עד שעברתי להתקן. אז הוא הוכנס לרחמי כשאני בנקודת פתיחה סבבה. ואני מאמינה שגם בגלל סיבה זו הסתגלתי אליו היטב.

בקיצור, צריך לדבר עם הרופא.
וכמובן, להשתמש בזה אם לא מנסים להרות.
אפשר להיות עם המירנה 5 שנים (שזה נראה לי חלומי ומפתה עד מאוד).