התגנבתי בשקט

התגנבתי בשקט

לכתה של בכורתי (טוב לא ממש התגנבתי ולא ממש בשקט, אבל לא משנה....) ותפסתי אותה בשיעור עברית (זו לא הכתה הרגילה שלה, הם נודדים לכיתה מקצועית בזמן שיעורי עברית/ יהדות) . בדרך כלל היא יושבת מקדימה, אבל מכיוון שבעברית היא לא זקוקה לעזרה היא יושבת מאחור ונותנת לתלמידים החלשים יותר לקבל את תשומת הלב של המורה. ה"קיר" הפנימי של הכתה תמיד עשוי זכוכית כך שניתן להסתכל מהמסדרון מה קורה בכל כתה וכתה, מה שנקרא "שקיפות מלאה"
אז צילמתי אותה בלי שהיא שמה לב, הנה הגברת, מרוכזת כראוי
 
ואני חשבתי שאני המתגנבת היחידה ../images/Emo6.gif

תמונה מקסימה... איזה כיף זה לראות אותם כשהם לא רואים, לראות איך הם באמת בלעדינו. חבל לי לפעמים שאין לי אפשרות לעשות את זה יותר. עניין קירות הזכוכית מעניין אותי, זה לא מפריע לילדים להתרכז, ולהסתכל החוצה? (או שככה הם רגילים, או שהשיעורים עד כדי כך מעניינים שהם לא מתיקים את מבטם מהמורה?)
 
אני מניחה שהם מסתכלים החוצה

אבל עדיין מספיק מרוכזים כדי ללמוד. מתרגלים להכל, זה בדיוק כמו להכין שיעורים מול הטלויזיה או עם מוסיקה ברקע.
 

מחשבות

New member
הייתי רוצה להיות זבוב באחת הכיתות של שנותיי..

אני באמת לא יודע מה קורה שם, רק שמהסיפורים עולה שזה לא פיקניק.
 
איך רואים שזה לא בארץ...

איזה יופי של תמונה! ואני התמקדתי על הספרים בספרייה, ממש מתחשק לשלוף מהמדף ולקרוא. את יכולה לבדוק לי איזו סידרה זו? באיזו הוצאה?
 
למעלה