התבודדות

[ברסלברית]

התבודדות

´בעזרתו´ עמיתי היקרים שלום! רציתי לשאול אודות ההתבודדות, האם ד´ יתברך לא יודע את אשר על ליבנו? האין ההתבודדות היא להיטיב עימנו יותר, מאשר הצורך של ד´ יתברך שיחתנו עמו? מקווה שתוכלו לענות לשאלתי הדורשת לשלומכם.

 

[ה י ה ו ד י]

התבודדות....

ראי , אני חושב שיש לך טעות קטנה . אמנם ישנה בחינה בהתבודדות שהדיבור בא לעזור לנו , כפי שאומר רבנו בהשתפכות הנפש אות ז : עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות, כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף-על-פי שנדמה להאדם שאין לו לב, אף-על-פי-כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך, בבחינת נפשי יצאה בדברו שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על-ידי שידבר הרבה אף-על-פי שיהיה בלא לב כלל אף-על- פי-כן יבוא אחר-כך על-ידי-זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו יש לו כח גדול. עד כאן . ובכן , אנו רואים שהדיבור , לפעמים הוא בשביל לעורר את הלב , אולם אך ורק למטרה הנכספת : שבסופו של דבר נזכה לדבר את הדיבורים בהתעוררות גדולה , מעומק הלב , בהשתפכות הנפש ואם נזכה , גם בבכיות גדולות .

 

[פראזניק]

אין סתירה...

אמנם ההתבודדות היא טובה נצחית עבורינו, אך גם הבורא רוצה (לא "צריך", "רוצה") שנתבודד עימו, שנשוחח עימו "כפי שמשוחחים עם חבר". בורא העולם הוא כל יכול, הוא אינו סובל מבדידות ח"ו, מדוע אם כן ברא עולם? מדוע מילאו באנשים? "אין מלך בלא עם", בורא עולם ברא יצורים כדי להעניק להם מטובו, בורא העולם רוצה ומבקש שנדבר עמו, שנשוחח עימו, שנשפוך לפניו תפילותינו וליבנו, שנספר לו על שמחתינו ועל עצבונינו, הכל! הדברים עדינים, משום שהבורא אינו "צריך" להעניק אלא "רוצה להעניק". רבינו אומר, שאדם שאינו מבקש מהבורא, הוא כמו בהמה מהבחינה הזו ששניהם חיים, בהמה אינה מבקשת מהבורא את מזונותיה, אלא מקבלת אותם בלא בקשה, אבל כמו בהמה, אין לה את הקשר הזה עם הבורא, הקשר המייחד אותנו - כאנשים. סיכומו של דבר, הבורא אינו צריך את תפילותינו, אלא רוצה את תפילותינו. ההתבודדות היא טובתינו כמובן, אך הבורא חפץ בה. ו... ברוכה בהאה)))