איךעושיםרווח
New member
התאהבתי!
"אני טסה" שלחתי לה את הSMS המפתיע הזה. זאת הייתה התפעה גמורה בשבילה, אף פעם לא שיתפתי אותה ברצון הזה שלי, לטוס, לטייל, להתרחק. שברתי את ליבה באותה ההודעה, היא זאת שאהבה אותי,שרדפה אחרי, שפינקה אותי, שדאגה לי, שהייתה איתי תמיד, שנישקה אותי, שליטפה, שכל כך דאגה. אני הייתי בשבילה האחת והיחידה. היא הייתה בשבילי הקשר הכי ארוך, שנה ושלושה חודשים. לא אהבתי אותה, רק אהבתי את הנוכחות הזאת שלה, אהבתי את הראש הקליל שלה, אהבתי לבלות איתה. לא חסר לי כלום איתה, הסקס היה מעולה, המערכת יחסים תקינה, אף פעם לא אסרה עליי לעשן ג'וינטים מולה, אף פעם לא היה אכפת לה שאני שותה כמו בהמה. היא פשוט אהבה אותי ככה, ואני אהבתי את השקט שסיפקה לי. אורזת מזוודות, רוקנתי את הבית לא השארתי כלום חוץ מרהיטים וכמה כלי רחצה. תמיד הכיוון שלי היה הודו, התאים לי הודו אחרי צבא. אבל השותפה שלי לטיול כיוונה אותי לארה"ב. הסכמתי! הטיסה יוצאת בעוד 13 דק'. היא בוכה מתחננת שאשאר, ההורים מבקשים שאשמור את הראש על הכתפיים, ואחי לוחש לי שאנקה את הגוף מכל הכימיקלים שהכנסתי אליו ב7 חודשים האחרונים. דקה לפני שאנחנו עוברות את הביקורת. נישקתי אותה חזק, ניגבתי את הדמעות. הבטחתי לה שאני אחכה לה שם שתשתחרר מהצבא ונבלה שם ביחד. עמוק בלב ידעתי שזה היה סתם כדאי להרגיע אותה, אני טסה לשם לברוח ממנה. תמיד רציתי לקום וללכת אבל זכרתי את ההבטחה שלי לדורון, היה אסור לי אסור! אז בחרתי לברוח, לטוס. הייתי צריכה את הטיסה הזאתי לנקות את הראש ממנה, מהצבא שממנו השתחררתי רק 7 חודשים לפני הטיסה. ובעיקר רציתי לטייל. עלינו. מיכל הייתה החברה הראשונה שלי כשעוד היינו בנות 15. ומאז לא מצאה את עצמה בזהותה המינית. אף פעם לא הייתה לה מערכת יחסים רצינית. לא עם גבר ולא עם אישה. תמיד טענה שסקס עם אישה מושך אותה הרבה יותר,מטריף אותה, מענג אותה. סקס עם גבר היה כדאי להעביר את החרמנות אחרי תקופת בצורת. אנחנו כבר מתחילות לתחנן את החיים שלנו בארה"ב. החלטנו ניו-יורק. ההתלהבות, הלחץ, הפחד, העירפול, השמחה, ההתחלה החדשה נתנו לי סיבה טובה ללכת בעיינים עצומות אל הלא נודע. מיכל כבר נרדמה, ואני רואה סרט ששמו בהקרנה. סרט על אהבה. ופתאום תקפו אותי מחשבות רבות. אף פעם לא התאהבתי. תמיד הייתי נחשבת הזיינת. זאתי שמשחקת בכולן וזורקת. אף פעם לא חיפשתי אחר אהבה, תמיד אהבו אותי, אני לא רציתי להתאהב. לא הייתי מחזיקה קשר יותר מחודש. ואז שיר הגיעה, וגם בה לא התאהבתי. לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה משהו בי, או פשוט לא מצאתי את האדם הנכון. ואף פעם אין לי תשובה. את שיר הכרתי בצורה מטורפת. שיר היא האקסית של אחי. שיר הייתה באה אלינו בערבי חג ובשבתות. היא הייתה יפיפיה. הייתה באה תמיד עם ג'ינס שהחמיא לה וחולצה הכי אופנתית. בהתחלה לא חיבבתי אותה. אולי פשוט לא חיבבתי את העניין שהיא יוצאת עם אחי. לאט לאט הקשר בינינו התחזק. אהבנו לשבת לבד בחדר לשתות בירה לנגן בגיטרה ולשיר, לשיר עד אור הבוקר. אהבנו להתכתב בSMSים עד השעות הקטנות של הלילה. אהבתי שאחי היה דופק לי בדלת ושואל אם זה בסדר שהוא נכנס להגיד לה לילה טוב. הוא לא הסכים שאני אספר לה עליי, הוא פחד, הוא ראה ת'כימיה הזאת שהייתה בינינו. אני כיבדתי אותו. ראו לה בעיינים שהיא לא אוהבת אותו. והוא, היה מטורף עליה. אני באוטובוס מהבסיס הבייתה, אחרי שסגרתי שבועיים בבסיס. והיא שולחת SMS אם בא לי לבוא אליה היום לשתות, לשיר, לנגן. היססתי קצת. עניתי לה בחיוב. וביקשתי שלא תספר על-כך לדורון. באותו יום השתכרנו, שרנו, צחקנו, הלכנו מכות, התחבקנו, אכלנו, התקלחנו יחד, התנשקנו ושכבנו. זה היה ערב בלתי נשכח לשתינו. אני לא זוכרת אותי שהייתי מאושרת מתישהו כמו באותו הערב. לא זוכרת שהיה לי טוב ככה עם מישהי אי פעם. היה באותו יום קסם באוויר. ככה עברו חודשיים, אף אחד לא ידע מה הולך בינינו. כולם חשדו. אף אחד לא העז לשאול, או לעלות את הנושא. כולם פחדו. דורון ושיר המשיכו להיות ביחד, וגם אנחנו. היינו כבר חודשיים ביחד באותו ערב, דורון ושיר היו 9 חודשים. אני חזרתי מהבסיס אחרי 10 ימים לשבוע שלם בבית. היא באה אלי. דורון וההורים נסעו לים המלח והיו אמורים לחזור יום למחרת. נכנסתי לבית, הבית היה מלא בנרות, עלי כותרת, ארוחה רומנטית, ודובי ענקי. התקלחנו ביחד,שמנו מוזיקה רומנטית בווליום די גבוהה שגרם לנו להתרכז רק אחת בשניה. ניגבנו אחת ת'שניה לאט לאט בעדינות רבה, היה לנו את כל הזמן והוא היה רק שלנו. היא התלבשה, ואני ביחד איתה. נשכבנו במיטה, לנוח קצת לפני הארוחה. היא שכבה עליי, ואני חיבקתי אותה. הפתעה! דורון, אמא ואבא עומדים ובוהים בנו. המומים לגמריי. באותו היום היה פיצוץ בבית.סיפרתי להם הכל. על החודשיים הנפלאים שהיו לי איתה. על הכימיה המטורפת שלנו. על כמה שאנחנו משלימות אחת את השניה. נשבעתי לדורון שאני לא אתקרב אליה יותר. הוא לא רצה לראות אותי. הוא אמר לי שאני כבר לא אחותו מבחינתו. בכינו, בכינו המון. אמא שתקה לא דיברה הרבה, רק אמרה שנפתור את זה בנינו. אבא אמר שזאת הייתה הבגידה הכי גדולה שיכולתי לעשות לאח שלי. 4 ימים אף אחד לא דיבר איתי. אף אחד לא רצה לשמוע ממני, את אף אחד לא עניין מה קורה איתי. 4 ימים ששיר הייתה מנודת מהחיים שלי, לא עניתי לה לטלפונים לא להודעות. מהSMSים שהיא שלחה לי הבנתי שדורון התקשר אלייה כמה פעמים בודדות אבל לא רצה לראות אותה. 4 ימים קשים הגיעו לסופם שדורון שם את האגו בצד את הכאב קבר עמוק בתוכו, וניגש לדבר איתי. היא אוהבת אותך, היא אהבה אותך עוד לפני שנהייתן ביחד. היא לא מוכנה לוותר עלייך. היא רוצה אותך. אותי במילא היא לא אהבה אף פעם. לכי אליה. נשקי אותה, חבקי אותה, ותבטיחי לי שאהבי אותה, שלא תפגעי בה לעולם. תשמרי לי עליה. הבטחתי לו. זו הסיבה שהייתי איתה שנה ושלושה חודשים. לא יכולתי לקום וללכת, היא הייתה נשברת לרסיסים. אבל בסה"כ היה לי טוב איתה. עכשיו זה נגמר, היא עבר בשבילי. נחתנו בארה"ב. שנה וחודש הטיול נמשך. הכרתי אנשים נפלאים. עבדרתי המון. הכרתי נופים מדהימים. יצאנו למסיבות מגניבות. עשינו המון שטויות. קנינו המון. גרנו בהמון מקומות. שכבנו עם המון אנשים. עישנו המון סמים. שתינו. צחקנו. בכינו. היינו חופשיות!! יום ראשון, השעה 8:26 בבוקר. אני מעירה את מיכל. היא מתחננת לעוד שעה לישון. אני רבה איתה עד שהיא קמה. אני מודיעה לי שאני חוזרת לארץ. היא לא מנסה לשכנע אותי, והצליחה לסחוט ממני עוד יומיים כדאי שתחשוב עם עצמה עם היא נשארת או חוזרת איתי. יום שלישי, השעה 14:57. אני נפרדת ממיכל ומארה"ב. ועולה על המטוס. פאקינג 12 שעות שינה השלמתי מהלילה של אתמול. נחתתי! כמה בלאגן יש בארץ הזו. כולם צועקים מחפשים את התיקים שלהם. ורק אני רגועה. נשארתי שם בין האחרונים. זה לא צחוק שנה וחודש בארה"ב, 5 מזוודות ענקיות. יוצאת אני אל אולם הנחיתות ועומדת מולי יפיפיה, שחומה עם עיינים כחולות. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. גם אני התאהבתי! היא לא הורידה ממני את העיינים. הרגשתי שיש שם משהו. ניגשתי אליה, כל הביטחון העצמי שלי עלה פתאום ודיבר במקומי. "תגידי, את מאמינה באהבה ממבט ראשון? או שאני אעשה עוד סיבוב?!" היא ציחקקה. החלפנו מספרים. לא עברה שעה והתקבל SMS ממנה. "התאהבתי"
"אני טסה" שלחתי לה את הSMS המפתיע הזה. זאת הייתה התפעה גמורה בשבילה, אף פעם לא שיתפתי אותה ברצון הזה שלי, לטוס, לטייל, להתרחק. שברתי את ליבה באותה ההודעה, היא זאת שאהבה אותי,שרדפה אחרי, שפינקה אותי, שדאגה לי, שהייתה איתי תמיד, שנישקה אותי, שליטפה, שכל כך דאגה. אני הייתי בשבילה האחת והיחידה. היא הייתה בשבילי הקשר הכי ארוך, שנה ושלושה חודשים. לא אהבתי אותה, רק אהבתי את הנוכחות הזאת שלה, אהבתי את הראש הקליל שלה, אהבתי לבלות איתה. לא חסר לי כלום איתה, הסקס היה מעולה, המערכת יחסים תקינה, אף פעם לא אסרה עליי לעשן ג'וינטים מולה, אף פעם לא היה אכפת לה שאני שותה כמו בהמה. היא פשוט אהבה אותי ככה, ואני אהבתי את השקט שסיפקה לי. אורזת מזוודות, רוקנתי את הבית לא השארתי כלום חוץ מרהיטים וכמה כלי רחצה. תמיד הכיוון שלי היה הודו, התאים לי הודו אחרי צבא. אבל השותפה שלי לטיול כיוונה אותי לארה"ב. הסכמתי! הטיסה יוצאת בעוד 13 דק'. היא בוכה מתחננת שאשאר, ההורים מבקשים שאשמור את הראש על הכתפיים, ואחי לוחש לי שאנקה את הגוף מכל הכימיקלים שהכנסתי אליו ב7 חודשים האחרונים. דקה לפני שאנחנו עוברות את הביקורת. נישקתי אותה חזק, ניגבתי את הדמעות. הבטחתי לה שאני אחכה לה שם שתשתחרר מהצבא ונבלה שם ביחד. עמוק בלב ידעתי שזה היה סתם כדאי להרגיע אותה, אני טסה לשם לברוח ממנה. תמיד רציתי לקום וללכת אבל זכרתי את ההבטחה שלי לדורון, היה אסור לי אסור! אז בחרתי לברוח, לטוס. הייתי צריכה את הטיסה הזאתי לנקות את הראש ממנה, מהצבא שממנו השתחררתי רק 7 חודשים לפני הטיסה. ובעיקר רציתי לטייל. עלינו. מיכל הייתה החברה הראשונה שלי כשעוד היינו בנות 15. ומאז לא מצאה את עצמה בזהותה המינית. אף פעם לא הייתה לה מערכת יחסים רצינית. לא עם גבר ולא עם אישה. תמיד טענה שסקס עם אישה מושך אותה הרבה יותר,מטריף אותה, מענג אותה. סקס עם גבר היה כדאי להעביר את החרמנות אחרי תקופת בצורת. אנחנו כבר מתחילות לתחנן את החיים שלנו בארה"ב. החלטנו ניו-יורק. ההתלהבות, הלחץ, הפחד, העירפול, השמחה, ההתחלה החדשה נתנו לי סיבה טובה ללכת בעיינים עצומות אל הלא נודע. מיכל כבר נרדמה, ואני רואה סרט ששמו בהקרנה. סרט על אהבה. ופתאום תקפו אותי מחשבות רבות. אף פעם לא התאהבתי. תמיד הייתי נחשבת הזיינת. זאתי שמשחקת בכולן וזורקת. אף פעם לא חיפשתי אחר אהבה, תמיד אהבו אותי, אני לא רציתי להתאהב. לא הייתי מחזיקה קשר יותר מחודש. ואז שיר הגיעה, וגם בה לא התאהבתי. לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה משהו בי, או פשוט לא מצאתי את האדם הנכון. ואף פעם אין לי תשובה. את שיר הכרתי בצורה מטורפת. שיר היא האקסית של אחי. שיר הייתה באה אלינו בערבי חג ובשבתות. היא הייתה יפיפיה. הייתה באה תמיד עם ג'ינס שהחמיא לה וחולצה הכי אופנתית. בהתחלה לא חיבבתי אותה. אולי פשוט לא חיבבתי את העניין שהיא יוצאת עם אחי. לאט לאט הקשר בינינו התחזק. אהבנו לשבת לבד בחדר לשתות בירה לנגן בגיטרה ולשיר, לשיר עד אור הבוקר. אהבנו להתכתב בSMSים עד השעות הקטנות של הלילה. אהבתי שאחי היה דופק לי בדלת ושואל אם זה בסדר שהוא נכנס להגיד לה לילה טוב. הוא לא הסכים שאני אספר לה עליי, הוא פחד, הוא ראה ת'כימיה הזאת שהייתה בינינו. אני כיבדתי אותו. ראו לה בעיינים שהיא לא אוהבת אותו. והוא, היה מטורף עליה. אני באוטובוס מהבסיס הבייתה, אחרי שסגרתי שבועיים בבסיס. והיא שולחת SMS אם בא לי לבוא אליה היום לשתות, לשיר, לנגן. היססתי קצת. עניתי לה בחיוב. וביקשתי שלא תספר על-כך לדורון. באותו יום השתכרנו, שרנו, צחקנו, הלכנו מכות, התחבקנו, אכלנו, התקלחנו יחד, התנשקנו ושכבנו. זה היה ערב בלתי נשכח לשתינו. אני לא זוכרת אותי שהייתי מאושרת מתישהו כמו באותו הערב. לא זוכרת שהיה לי טוב ככה עם מישהי אי פעם. היה באותו יום קסם באוויר. ככה עברו חודשיים, אף אחד לא ידע מה הולך בינינו. כולם חשדו. אף אחד לא העז לשאול, או לעלות את הנושא. כולם פחדו. דורון ושיר המשיכו להיות ביחד, וגם אנחנו. היינו כבר חודשיים ביחד באותו ערב, דורון ושיר היו 9 חודשים. אני חזרתי מהבסיס אחרי 10 ימים לשבוע שלם בבית. היא באה אלי. דורון וההורים נסעו לים המלח והיו אמורים לחזור יום למחרת. נכנסתי לבית, הבית היה מלא בנרות, עלי כותרת, ארוחה רומנטית, ודובי ענקי. התקלחנו ביחד,שמנו מוזיקה רומנטית בווליום די גבוהה שגרם לנו להתרכז רק אחת בשניה. ניגבנו אחת ת'שניה לאט לאט בעדינות רבה, היה לנו את כל הזמן והוא היה רק שלנו. היא התלבשה, ואני ביחד איתה. נשכבנו במיטה, לנוח קצת לפני הארוחה. היא שכבה עליי, ואני חיבקתי אותה. הפתעה! דורון, אמא ואבא עומדים ובוהים בנו. המומים לגמריי. באותו היום היה פיצוץ בבית.סיפרתי להם הכל. על החודשיים הנפלאים שהיו לי איתה. על הכימיה המטורפת שלנו. על כמה שאנחנו משלימות אחת את השניה. נשבעתי לדורון שאני לא אתקרב אליה יותר. הוא לא רצה לראות אותי. הוא אמר לי שאני כבר לא אחותו מבחינתו. בכינו, בכינו המון. אמא שתקה לא דיברה הרבה, רק אמרה שנפתור את זה בנינו. אבא אמר שזאת הייתה הבגידה הכי גדולה שיכולתי לעשות לאח שלי. 4 ימים אף אחד לא דיבר איתי. אף אחד לא רצה לשמוע ממני, את אף אחד לא עניין מה קורה איתי. 4 ימים ששיר הייתה מנודת מהחיים שלי, לא עניתי לה לטלפונים לא להודעות. מהSMSים שהיא שלחה לי הבנתי שדורון התקשר אלייה כמה פעמים בודדות אבל לא רצה לראות אותה. 4 ימים קשים הגיעו לסופם שדורון שם את האגו בצד את הכאב קבר עמוק בתוכו, וניגש לדבר איתי. היא אוהבת אותך, היא אהבה אותך עוד לפני שנהייתן ביחד. היא לא מוכנה לוותר עלייך. היא רוצה אותך. אותי במילא היא לא אהבה אף פעם. לכי אליה. נשקי אותה, חבקי אותה, ותבטיחי לי שאהבי אותה, שלא תפגעי בה לעולם. תשמרי לי עליה. הבטחתי לו. זו הסיבה שהייתי איתה שנה ושלושה חודשים. לא יכולתי לקום וללכת, היא הייתה נשברת לרסיסים. אבל בסה"כ היה לי טוב איתה. עכשיו זה נגמר, היא עבר בשבילי. נחתנו בארה"ב. שנה וחודש הטיול נמשך. הכרתי אנשים נפלאים. עבדרתי המון. הכרתי נופים מדהימים. יצאנו למסיבות מגניבות. עשינו המון שטויות. קנינו המון. גרנו בהמון מקומות. שכבנו עם המון אנשים. עישנו המון סמים. שתינו. צחקנו. בכינו. היינו חופשיות!! יום ראשון, השעה 8:26 בבוקר. אני מעירה את מיכל. היא מתחננת לעוד שעה לישון. אני רבה איתה עד שהיא קמה. אני מודיעה לי שאני חוזרת לארץ. היא לא מנסה לשכנע אותי, והצליחה לסחוט ממני עוד יומיים כדאי שתחשוב עם עצמה עם היא נשארת או חוזרת איתי. יום שלישי, השעה 14:57. אני נפרדת ממיכל ומארה"ב. ועולה על המטוס. פאקינג 12 שעות שינה השלמתי מהלילה של אתמול. נחתתי! כמה בלאגן יש בארץ הזו. כולם צועקים מחפשים את התיקים שלהם. ורק אני רגועה. נשארתי שם בין האחרונים. זה לא צחוק שנה וחודש בארה"ב, 5 מזוודות ענקיות. יוצאת אני אל אולם הנחיתות ועומדת מולי יפיפיה, שחומה עם עיינים כחולות. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. גם אני התאהבתי! היא לא הורידה ממני את העיינים. הרגשתי שיש שם משהו. ניגשתי אליה, כל הביטחון העצמי שלי עלה פתאום ודיבר במקומי. "תגידי, את מאמינה באהבה ממבט ראשון? או שאני אעשה עוד סיבוב?!" היא ציחקקה. החלפנו מספרים. לא עברה שעה והתקבל SMS ממנה. "התאהבתי"