התאהבות...
זה נזרע אצלך עמוק בפנים לא בלב לא בבטן קצת יותר פנימה אתה מרגיש את זה מתעורר מקפץ כמו גרעיני תירס ההופכים לפופ-קורן בהתחלה לאט ואחכ יותר גועש ואז מרגיש מין חום חום בכל הגוף מציף אותך ופתאום אתה מחסיר פעימה ועוד אחת והנשימה נעתקת ושוב פעימה נחסרת ואתה כאן אבל יותר שם ובעצם בשום מקום ומבפנים זה עולה ואז רואים עליך אתה מעורפל , מרחף לא שומע לא רואה כמעט מתאדה ואז זה פורץ החוצה וזה דמעות וסערת רוחות געגוע ובסוף לב פצוע.....
זה נזרע אצלך עמוק בפנים לא בלב לא בבטן קצת יותר פנימה אתה מרגיש את זה מתעורר מקפץ כמו גרעיני תירס ההופכים לפופ-קורן בהתחלה לאט ואחכ יותר גועש ואז מרגיש מין חום חום בכל הגוף מציף אותך ופתאום אתה מחסיר פעימה ועוד אחת והנשימה נעתקת ושוב פעימה נחסרת ואתה כאן אבל יותר שם ובעצם בשום מקום ומבפנים זה עולה ואז רואים עליך אתה מעורפל , מרחף לא שומע לא רואה כמעט מתאדה ואז זה פורץ החוצה וזה דמעות וסערת רוחות געגוע ובסוף לב פצוע.....
גועש - אם לא אז זו לא התאהבות חום - אכן מרכיב חשוב :] החסרת פעימה - אין כמו החסרת הפעימה...הרגשה של אצבע שנוגעת באמצע הלב. מרחף - הרגשת ריחוף של מטר לפחות ! דמעות סערות....רוחות געגוע... אבל הלב הפצוע ? זה לא תמיד יהיה כך מאי מאי. הלב נפצע בשביל להתחזק בעתיד. זו הכנה לדבר האמיתי שיגיע... וכשזה יגיע....כל מילה מיותרת.