השתקפות.....
האם אנו רואים את האמת? אולי את מה שבדמיוננו? אולי את מה שרוצים שנראה?
אחד הסיפורים היפים והמלמדים ביותר מתוך צ'ואנג צה (לפי ראותי כמובן
) :
במדינת קאנג היה מכשף מסתורי ששמו היה קי-הסיאן.
הוא ידע הכל בנוגע למוות ולחיי האדם- כיצד לשמר וכיצד להרוס אותם, הצער שבהם והשמחה שבהם, האם נותר זמן רב לחיים או שקיצם קרב.
הוא ידע לנבא את השנה, החודש, היום, השבוע והיום כמו רוח. כשאנשי קאנג ראוהו הם ברחו ממנו. ליאה-צה הלך לראותו ונדהם ממנו. כשחזר להו-צה הוא סיפר לו על הראיון ואמר לו ''מאסטר, אני מחשיב את הדוקטורינה שלך כמושלמת, אך מצאתי אחרת העולה עליה''. הו-צה ענה לו ''העברתי לך רק את המילים החיצוניות של הדוקטורינה שלי ולא את האמת הרוחנית שלה. האם אתה חושב כי היא באמתחתך? לא משנה כמה תרנגולות תהיינה, אם לא יהיה ולו תרנגול אחד בניהן, אף אחת מהן לא תטיל ביצים (התרנגולת משולה למילים, התרנגול לרוח והביצים לאמת). כשאתה מעמיד לפני העולם את הדוקטורינה שלך, אתה חושף את מה שבתודעתך, וכך בעצם אפשרת לאותו אדם לחדור את ארשת פניך. נסה לבוא אליי עמו ואני אראה את עצמי בפניו."
למחרת הגיע ליה-צה ועמו המכשף. כשיצאו מהביקור אצל הו-צה אמר המכשף ''אבוי! המאסטר שלך אדם מת הוא. הוא לא יחיה יותר מעשרה ימים מהיום! ראיתי אצלו משהו מוזר, ראיתי את אפר חייו, כולו מוצף מים.'' ליה-צה חזר בוכה, החלק הקדמי של הג'קט שלו היה רטוב מדמעותיו, הוא אמר להו-צה את שאמר המכשף. הו-צה ענה לו ''הראיתי לו עצמי כדמות צמחיה הצומחת מתחת לאדמה, אכן היו שורשים, אך ללא מראה הצמיחה החיצונית. הוא ראה אותי כשניצני הכוח החיוני שלי סגורים. נסה לבוא אליי עמו שוב''.
למחרת הגיע ליה-צה עם המכשף בשביל להביט על הו-צה. כשיצאו אמר המכשף ''זהו מזל גדול של המאסטר שלך שהוא פגש בי. הוא יבריא, יש לו את כל סימני החיים, ראיתי את איזון ניצני החיים שנעלמו''. ליה-צה נכנס פנימה ודיווח על כך למאסטר שאמר בתגובה ''הבאתי עצמי לפניו בדמות פני האדמה שתחת השמיים. לא מראה ולא מציאות היו בהצגה שלי, אלא ניצני החיים שמתחת לרגליי. הוא ראה אותי כשניצני כוח הפעולה במלוא תפקודם. נסה להגיע עמו שוב.''
למחרת היגיע ליה-צה והמכשף לראות את הוא-צה. כשיצאו אמר המכשף לליה-צה ''המאסטר שלך כל פעם משתנה אינני יכול להבין את רוחו. תן לו ללמוד עצמו ולאחר, אבוא לראותו שוב''. ליה צה נכנס פנימה ודיווח להו-צה על דברי המכשף. בתגובה אמר הוא-צה ''הפעם הראיתי לו עצמי כמו לאחר היווצרות ההרמוניה הגדולה של שני הכוחות היסודיים (יין-יאנג), בה אין יתרון לאף אחד מהכוחות. הוא ראה אותי עם ניצני הכוח החיוני באיזון שווה. היכן שהמים מסתובבים מתנועת הדג בעל פני האדם יש מצול, היכן שהם מסתובבים מעצירת מסלולם יש מצולה, היכן שהם עושים כך וממשיכים לזרום יש מצולה, יש תשע מצולות עם תשעה שמות ואני היצגתי רק שלושה מהם. נסה להגיע עמו שוב''.
למחרת הם הגיעו שוב ופגשו את הו-צה, אך עוד לפני שהו-צה התיישב בכיסאו, המכשף איבד דעתו וברח. ''לך בדרכו'' אמר הו-צה וליה-צה רץ אחריו אך לא השיגו. הוא חזר להו-צה ואמר לו ''הוא הגיע לסופו, הוא אבוד, אני לא מוצא אותו.'' הו-צה אמר ''הראיתי לו עצמי בתבנית שלפני הגעתי מהיוצר שלי. עמדתי לפניו בריקות טהורה ובאדישות רגועה. הוא לא ידע מה אני מציג, רגע אחד הוא חשב כי אני מציג את הרעיון של הכוח הפועל וברגע השני הוא חשב שאני מציג זרימה לפנים, לכן הוא ברח''.
לאחר מקרה זה ליה-צה חשב לעצמו כי הוא עדיין לא התחיל ללמוד את הדוקטורינה של המאסטר שלו. הוא חזר לביתו ולא יצא ממנו אלא לאחר שלוש שנים. הוא בישל בשביל אישתו. הוא האכיל את החזירים כאילו היו בני אדם. הוא לא התעניין בדבר ולא לקח חלק בשום עניין. הוא הניח בצד את ההשתוקקות לעצב עצמו וחזר לפשטות הטהורה. כמו גוש אדמה הוא עמד שם בנוכחות הגופנית שלו. מתעלם מכל הפרעה, הוא היה שקט בתוך עצמו. כך המשיך עד סוף ימי חייו.
לילה טוב לכולם.
האם אנו רואים את האמת? אולי את מה שבדמיוננו? אולי את מה שרוצים שנראה?
אחד הסיפורים היפים והמלמדים ביותר מתוך צ'ואנג צה (לפי ראותי כמובן
במדינת קאנג היה מכשף מסתורי ששמו היה קי-הסיאן.
הוא ידע הכל בנוגע למוות ולחיי האדם- כיצד לשמר וכיצד להרוס אותם, הצער שבהם והשמחה שבהם, האם נותר זמן רב לחיים או שקיצם קרב.
הוא ידע לנבא את השנה, החודש, היום, השבוע והיום כמו רוח. כשאנשי קאנג ראוהו הם ברחו ממנו. ליאה-צה הלך לראותו ונדהם ממנו. כשחזר להו-צה הוא סיפר לו על הראיון ואמר לו ''מאסטר, אני מחשיב את הדוקטורינה שלך כמושלמת, אך מצאתי אחרת העולה עליה''. הו-צה ענה לו ''העברתי לך רק את המילים החיצוניות של הדוקטורינה שלי ולא את האמת הרוחנית שלה. האם אתה חושב כי היא באמתחתך? לא משנה כמה תרנגולות תהיינה, אם לא יהיה ולו תרנגול אחד בניהן, אף אחת מהן לא תטיל ביצים (התרנגולת משולה למילים, התרנגול לרוח והביצים לאמת). כשאתה מעמיד לפני העולם את הדוקטורינה שלך, אתה חושף את מה שבתודעתך, וכך בעצם אפשרת לאותו אדם לחדור את ארשת פניך. נסה לבוא אליי עמו ואני אראה את עצמי בפניו."
למחרת הגיע ליה-צה ועמו המכשף. כשיצאו מהביקור אצל הו-צה אמר המכשף ''אבוי! המאסטר שלך אדם מת הוא. הוא לא יחיה יותר מעשרה ימים מהיום! ראיתי אצלו משהו מוזר, ראיתי את אפר חייו, כולו מוצף מים.'' ליה-צה חזר בוכה, החלק הקדמי של הג'קט שלו היה רטוב מדמעותיו, הוא אמר להו-צה את שאמר המכשף. הו-צה ענה לו ''הראיתי לו עצמי כדמות צמחיה הצומחת מתחת לאדמה, אכן היו שורשים, אך ללא מראה הצמיחה החיצונית. הוא ראה אותי כשניצני הכוח החיוני שלי סגורים. נסה לבוא אליי עמו שוב''.
למחרת הגיע ליה-צה עם המכשף בשביל להביט על הו-צה. כשיצאו אמר המכשף ''זהו מזל גדול של המאסטר שלך שהוא פגש בי. הוא יבריא, יש לו את כל סימני החיים, ראיתי את איזון ניצני החיים שנעלמו''. ליה-צה נכנס פנימה ודיווח על כך למאסטר שאמר בתגובה ''הבאתי עצמי לפניו בדמות פני האדמה שתחת השמיים. לא מראה ולא מציאות היו בהצגה שלי, אלא ניצני החיים שמתחת לרגליי. הוא ראה אותי כשניצני כוח הפעולה במלוא תפקודם. נסה להגיע עמו שוב.''
למחרת היגיע ליה-צה והמכשף לראות את הוא-צה. כשיצאו אמר המכשף לליה-צה ''המאסטר שלך כל פעם משתנה אינני יכול להבין את רוחו. תן לו ללמוד עצמו ולאחר, אבוא לראותו שוב''. ליה צה נכנס פנימה ודיווח להו-צה על דברי המכשף. בתגובה אמר הוא-צה ''הפעם הראיתי לו עצמי כמו לאחר היווצרות ההרמוניה הגדולה של שני הכוחות היסודיים (יין-יאנג), בה אין יתרון לאף אחד מהכוחות. הוא ראה אותי עם ניצני הכוח החיוני באיזון שווה. היכן שהמים מסתובבים מתנועת הדג בעל פני האדם יש מצול, היכן שהם מסתובבים מעצירת מסלולם יש מצולה, היכן שהם עושים כך וממשיכים לזרום יש מצולה, יש תשע מצולות עם תשעה שמות ואני היצגתי רק שלושה מהם. נסה להגיע עמו שוב''.
למחרת הם הגיעו שוב ופגשו את הו-צה, אך עוד לפני שהו-צה התיישב בכיסאו, המכשף איבד דעתו וברח. ''לך בדרכו'' אמר הו-צה וליה-צה רץ אחריו אך לא השיגו. הוא חזר להו-צה ואמר לו ''הוא הגיע לסופו, הוא אבוד, אני לא מוצא אותו.'' הו-צה אמר ''הראיתי לו עצמי בתבנית שלפני הגעתי מהיוצר שלי. עמדתי לפניו בריקות טהורה ובאדישות רגועה. הוא לא ידע מה אני מציג, רגע אחד הוא חשב כי אני מציג את הרעיון של הכוח הפועל וברגע השני הוא חשב שאני מציג זרימה לפנים, לכן הוא ברח''.
לאחר מקרה זה ליה-צה חשב לעצמו כי הוא עדיין לא התחיל ללמוד את הדוקטורינה של המאסטר שלו. הוא חזר לביתו ולא יצא ממנו אלא לאחר שלוש שנים. הוא בישל בשביל אישתו. הוא האכיל את החזירים כאילו היו בני אדם. הוא לא התעניין בדבר ולא לקח חלק בשום עניין. הוא הניח בצד את ההשתוקקות לעצב עצמו וחזר לפשטות הטהורה. כמו גוש אדמה הוא עמד שם בנוכחות הגופנית שלו. מתעלם מכל הפרעה, הוא היה שקט בתוך עצמו. כך המשיך עד סוף ימי חייו.
לילה טוב לכולם.
