נושמת אוויר
New member
השתפכות רגעית
יש ימים בהם אני שונאת את העולם. שונאת את כל מה שמסביבי ואת האופי החלש שלי ואת איך שאני נראית ואת העציצים במרפסת שלי ואת הועד בית והדוור שמביא רק חשבונות. והכי אני שונאת את ההרגשה של הלבד. למה לעזאזל אני זקוקה לגבר כדי להרגיש טוב עם עצמי?מה זה? המחמאות?החיבוק? המבט בעיניים של מישהו שמעריך אותך ואז את אומרת לעצמך: נכון, אני שווה משהו ואולי אפילו הרבה. למה אני לא יכולה להרגיש ככה כשאני רווקה? התלות הזו בבן זוג מעצבנת אותי. אבל אני לא יכולה לשקר לעצמי ולהגיד שטוב לי לבד.הרבה פעמים אני מסתכלת בראי וחושבת - אם רק האף שלי היה יותר קטן, אם רק לא הייתה לי בטן, אם רק היה לי חזה יותר גדול. ואז אני חושבת שזה טיפשי לחשוב ככה. ואז אני שוב משנה את דעתי ואומרת- יאללה תגרמי לעצמך להראות טוב יותר ותרגישי טוב יותר, כמה חברות שלך את מכירה שעשו איזה ניתוחונצ'יק והם באמת נראות יותר טוב? אני לא שטחית אבל זקוקה לדברים האלה כמו חום ואהבה ושמישהו שהוא לא אני (או אמא שלי או אבא שלי או אחי) יעריכו אותי. זהו, הוצאתי את מנת הקיטורים שלי להיום. בטח מחר יהיה יום שבו אני כן אוהב את העולם, את כל מה שמסביבי, את האופי המגניב שלי ,את איך שאני נראית, את העציצים המטופחים במרפסת (מרפסת זה בכלל ראוי להערכה), את זה שלא נתקלתי ביוסי מועד הבית אבל כן בדוור שהוא בעצם די נחמד וזה לא אשמתו שיש לי מינוס ססנק. דונט קיל דה מסנג'ר
תודה שהאזנתם
יש ימים בהם אני שונאת את העולם. שונאת את כל מה שמסביבי ואת האופי החלש שלי ואת איך שאני נראית ואת העציצים במרפסת שלי ואת הועד בית והדוור שמביא רק חשבונות. והכי אני שונאת את ההרגשה של הלבד. למה לעזאזל אני זקוקה לגבר כדי להרגיש טוב עם עצמי?מה זה? המחמאות?החיבוק? המבט בעיניים של מישהו שמעריך אותך ואז את אומרת לעצמך: נכון, אני שווה משהו ואולי אפילו הרבה. למה אני לא יכולה להרגיש ככה כשאני רווקה? התלות הזו בבן זוג מעצבנת אותי. אבל אני לא יכולה לשקר לעצמי ולהגיד שטוב לי לבד.הרבה פעמים אני מסתכלת בראי וחושבת - אם רק האף שלי היה יותר קטן, אם רק לא הייתה לי בטן, אם רק היה לי חזה יותר גדול. ואז אני חושבת שזה טיפשי לחשוב ככה. ואז אני שוב משנה את דעתי ואומרת- יאללה תגרמי לעצמך להראות טוב יותר ותרגישי טוב יותר, כמה חברות שלך את מכירה שעשו איזה ניתוחונצ'יק והם באמת נראות יותר טוב? אני לא שטחית אבל זקוקה לדברים האלה כמו חום ואהבה ושמישהו שהוא לא אני (או אמא שלי או אבא שלי או אחי) יעריכו אותי. זהו, הוצאתי את מנת הקיטורים שלי להיום. בטח מחר יהיה יום שבו אני כן אוהב את העולם, את כל מה שמסביבי, את האופי המגניב שלי ,את איך שאני נראית, את העציצים המטופחים במרפסת (מרפסת זה בכלל ראוי להערכה), את זה שלא נתקלתי ביוסי מועד הבית אבל כן בדוור שהוא בעצם די נחמד וזה לא אשמתו שיש לי מינוס ססנק. דונט קיל דה מסנג'ר