השתפכות חזירית...

[חזירע]

השתפכות חזירית...

יום שישי היה לי בולמוס אדיר ועוצמתי אחרי תקופה של 16 יום ללא בולמוס...
עד שסוף סוף ירדתי קצת במשקל, עד שסוף סוף הנפיחות ההסטרית בבטן החלה טיפה יורדת...עד שקצת עלה המצב רוח...עד שכבר הרשיתי לעצמי ללבוש משהו קצת פחות רחב...עד שיצאתי מהסווטשרט השחור הקבוע שלי...

הרגשתי זוועה...שוב מלא מלא עטיפות פזורות בחדר..כל החדר מריח שאריות אוכל...שוב הריצה המטורפת הזו להשלים את תכולת המקרר לפני שמישהו מבני הבית יבחין...ואז שוב בולמוס על מה שנקנה ושוב למכולת ומידי פעם לאסלה...היה נורא...
יום שבת...כ``כ ניסיתי לשבור את הבולמוס ויצאתי להליכה של שעה ואח``כ התנחלתי אצל חברה...אבל בלילה גברת בולימיה שוב דפקה על הדלת ואני כמו פתי פתחתי...כששאלתי ``מי זה?`` היא ענתה בקול מתקתק ``אני...אני`` ואני הדפוקה שוב האמנתי...שוב נפלתי...
הפעם היא הסתפקה בחצי הכמות אבל לא הסכימה שתהיה הקאה (יצאתי כביכול בזול... 4500 קלוריות שהתישבו, איך לא, בבטן הגדולה שלי...)

ואז נחתה עלי ההפתעה הגדולה מכל...
אני, מעופפת לא קטנה, הייתי בטוחה (משום מה) שאת העבודה החדשה אני מתחילה ביום שני....
``!wrong``, ``טעיתי!``...
הסתכלתי שוב ביומן....``תחילת עבודה- יום ראשון``...
אז איך שאני שמנה ונפוחה, מלווה בסווטשרט שחור וגדול, הלכתי לעבודה...
כ``כ מביך...כל היום הייתי ``בהכנס`` מטורף כדי שהבטן לא תבלוט יותר מידי דרך הסווטשרט...לא העירו לי על הלבוש אבל ראיתי מבטים משתהים של ``בואנה, זאתי יום ראשון פה וכבר היגיעה מסמורטטת ...פחחחח...``
בסוף, איכשהו שרדתי את היום בעבודה...אבל יותר חשוב, הצלחתי לא להתבלמס...הצלחתי לאכול נורמאלי...
אז זהו, היום אני יודעת שאני חייבת, אבל חייבת, לאכול מסודר..וזה יהיה קשה ומאד מתסכל כי הנפיחות של הבולמוס ההוא עוד תשאיר את חותמה כמה ימים טובים..אבל הנפיחות תרד ככל שהבולמוסים יתמעטו...
לשרוד היום ולשרוד מחר..להיאבק בזה מוחרתיים ואז לאט לאט התחושה קצת תשתפר...הבטן קצת תרד ויהיה יותר קל להמשיך ולאכול נכון....
רק להיות חזקה ולא להישבר...אני חייבת!!!


זהו (נראה לי)...יצא קצת ארוך- מצטערת...
אני זזה עכשיו לעבודה...שוב מרושלת...
שיהיה לכולם יום נפלא...
אוהבת,
חזירע

 

[הדבורה מאיה]

מרושלת או לא..

אבל הכי חשוב שאת יודעת מה את רוצה.
ואם תרצי - אין זו אגדה!
לפי מה שאת כותבת, העבודה עוזרת לך לא מעט כדי להגיע לשליטה אליה את שואפת.
אז דבר ראשון - המון המון הצלחה בעבודה החדשה.
אני בטוחה שאם תוכיחי את עצמך, לאף אחד לא יהיה אכפת מה את לובשת ואיך את ניראת. והכי חשוב - לפחות בעבודה אין לך את האפשרות להתבלמס...וזה כבר לא מעט.
הנפיחות, כמו שאמרת, תרד לה...
ואת תמשיכי לשרוד יום אחר יום.
כולנו עושים כך.
ואל תשכחי שיש עליות וירידות..וגם אם יש נפילה - זה לצורך עליה חזרה.
אז לא להישבר, ולהמשיך במלוא הכוח קדימה.
כי את יכולה להצליח בכל!
ולא לתת להפרעה להשתלט על חייך.

שיהיה לך יום ניפלא...וגם המשך שבוע כזה.
הערב ומחר אני לא אהיה - אבל אני אחזור ביום רביעי,
ואשמח לשמוע מה קורה ואם הצלחת לעמוד בפיתוי ונאחזת בהחלטה.

אוהבת אותך
חזירטוב שלי
המון המון הצלחה
שלך, מאיה

 

[A-naT]

תגובה מהירה..

היי מתוקה..
תראי, בעיקרון אני והבעיה שלי מנוגדות אלייך.. אבל עדיין ההרגשות אותן הרגשות, שתיהן בעיות אכילה אחרי הכל, אז כמה מילים.

בשבוע שעבר הייתי על הפנים, אבל ממש. אולי השבוע הכי מסריח שהיה לי בחיים. נעלמתי מהכל, אפילו מהפורום. ותראי אותי השבוע.. פתאום העולם כמעט מחייך לי
והנקודה פה היא, שהמחלה הזאת זה זבל שגורם לנו לעליות ולירידות במצב הגופני והנפשי. ואני מאוד גאה לראות איך שאת מספרת ומשתפת בכזאת פתיחות, גם כשבירידה. בסוף הרי זה הכי משנה...

אז לסיכום, במשפט אחד, שאמרתי פה פעם וקיבלתי פירוש מקסים מתגלי :

יום אעסל- יום באסל!!

באחריות!
עינת

 

[ניב-עקרב]

הי מקסימה שלי..

אז ככה, הבנתי כמה את מרגישה רע וגועל, אבל אני רוצה להדגיש את מה שכתוב בהתחלה.. 16 יום בלי בולמוס..
לדעתי זה המון.. זה גם מוכיח שאת יכולה..
אז קורה, אין מה לעשות, זה הולך לאט, היתה נפילה, אבל את ממש בדרך הנכונה..
תהיי חזקה, תבואי לכאן לקבל עידוד ותמשיכי בדרך הזאת..
את ממש בדרך הנכונה ואני מאמינה בך וביכולות שלך.
בהצלחה בעבודה החדשה.
ניב