SLE שמתבטא ב-RA ארוזיבי שגורם לנכות קשה ובלתי הפיכה, לא מגיב לשום טיפול (פלקוניל, מטוטרקסט, אימורן, פרדניזון, סלזופירין, מבטרה). המחלה כרגע לא מסכנת חיים "רק" הופכת אותם לבלתי נסבלים. האם לדעתך יש מקום לשקול השתלת מח עצם עצמית?
את מעלה שאלה קשה - אני לא חושבת שהמצב המתואר בצדיק השתלת מח עצם, במיוחד לאור העובדה שהתוצאות אינן חד משמעיות יש עוד כמה אופציות שבאות בחשבון : אפשר לנסות תכשיר אחר המשתייך למשפחת האנטי מלריאל כגון מפקרין או כלורוקין- ניתן לשקול טיפול בARAVA -ואם המחלה המפרקית מאד דומה לRA ואין מעורבות קשה של איברים פנימים , היתי שוקלת טיפול בANTI TNF על אף שעלולים להיות חלוקי דעות בין הראומטולוגים לגבי אופציה זאת. אכן החלטה לא פשוטה !
פרופסור נפרסטק לא חושב שערבה תעזור במקרה זה. סיכויי ההצלחה של אנברל עומדים על 50% לעומת תופעות לוואי קשות. סיכויים של השתלה עצמית עומדים על קרוב ל-70%, גם אם המחלה חוזרת, החולה מגיב טוב יותר לטיפולים שלא עזרו בעבר. מחקר שקראתי הצביע על כך שדיכוי חיסוני זמני (כימוטרפיה), ממתן את הארוזיביות של המפרקים, במידה ולאחר השתלה עצמית המחלה חוזרת, זה נכון? למה המטולוגים (שהציעו לי לעבור השתלה) וראומטולוגים מסתכלים אחרת על העניין? בתודה ובתקווה שתשנו (ראומטולוגים) את דעתכם.
