קחי אותי לסופר. השכונה הכי מזוהמת בעיר...
בתיה הראשונים של שכונת נווה שאנן הוקמו בימי העלייה הרביעית. לאחר קום המדינה התפתחה השכונה במהירות. כיום נווה שאנן היא השכונה הצפופה ביותר בחיפה. אוכלוסיית השכונה מורכבת מתושבים המשתייכים לכל סוגי הסקטורים באוכלוסייה הישראלית. נווה שאנן מונה (נכון לשנת 2004 [1]) 37,400 תושבים, והיא השכונה הגדולה ביותר בישראל. בנווה שאנן נמצא הקניון 'גרנד קניון' ובסמוך לנווה שאנן נמצא הטכניון - מהמוסדות האקדמיים החשובים בישראל. בשל קרבתה של נווה שאנן לטכניון מתגוררים בה סטודנטים רבים. בנווה שאנן ישנה אוכלוסייה דתית ענפה. לאוכלוסייה הדתית קיים מרכז בו ממוקמים כ־8 בתי כנסת, בית הספר ממלכתי־דתי, מתנ"ס דתי וסניף תנועת בני עקיבא. בנווה שאנן מתגוררות כ־200 משפחות צעירות המשתייכות לזרם החרדי. הקהילה החרדית גדלה מידי שנה בכ־30 משפחות הבאות להתגורר במקום בסמוך לישיבת נחלת הלויים. כמו כן, בנווה שאנן יש אוכלוסייה גדולה של עולים מחבר העמים, המהווים חלק גדול מאוכלוסיית השכונה. בנוסף, בשכונה זו מתקיימת פעילות בולטת של תנועות נוער. תנועת "השומר - הצעיר", תנועת "המחנות - העולים" ותנועת "הנוער העובד והלומד". רבים מתושבי חיפה מכנים את השכונה בראשי התיבות נו"ש, אשר נהגים "נוֹש".נווה שאנן נוסדה בשנת 1922 על כתף הר הכרמל. מיקומה נבחר בשל המבנה הטופוגראפי הנוח במרכז ההר, ומשום שכאן ניתן היה להשיג קרקע. המקום נקנה בשנת 1920 על ידי יהושוע חנקין עבור חברת "הכשרת הישוב", לפי המלצתו של פטריק גדס. ב - 7.1.1922 נערכה הגרלה של מגרשים בנווה שאנן. נעמדו למכירה 215 מגרשים על שטח של 430 דונם. כולם נמכרו. מכירו של מגרש היתה 27 לירות מצריות אך המגרשים מהם נשקף הים והמפרץ עלו 37 לירות מצריות. הקניה בוצעה לאחר כישלון מו"מ על רכישת אדמת "שדליה" בהדר הכרמל. המקום נחשב באותם ימים כמרוחק מהעיר, ובחוות הדעת הרפואית נקבע, שהוא אינו מתאים להתישבות בגלל קרבתו לביצות המפרץ. גם הקשר לעיר לא היה נוח (דרך נווה שאנן נסללה רק ב 1926). בשנים הראשונות הביאו המתישבים את האספקה ברגל מהעיר ומהכפרים הערביים חווסה ובלד א שייח' (בן דור ונשר דהיום). נוסף לריחוקה עברה הדרך מנווה שאנן לעיר באזורים ערביים. אספקת מים סדירה הותקנה ב - 1925, עד אז הובאו המים בפחים. גורמים אלה הצרו את התפתחותה של נווה שאנן בשנות העשרים, על אף יתרונותיה הפיזיים (שטח מישורי) והאקלימיים (במדרון המזרחי של הר הכרמל המוסתר מרוח הים). עם יסוד אגודת נווה שאנן ב - 1921, היו בה 230 חברים, אך בתחילת ההתישבות מנתה האוכלוסיה רק כ - 100 נפש. בשנת 1926 היו בה כ - 600 נפש. בשנת 1929 הוקמו בה מספר בתים לעובדי חברת החשמל. בשנות ה - 30 כבר התווספו לה מוסדות ציבור (בית העם נחנך ב - 1931 וביה"כ בשנת 1936), ורחובותיה הוארו בחשמל. אולם במפקד 1934 היא מנתה רק 800 נפש. כמרבית השכונות היהודיות תוכננה גם נווה שאנן ע"י ריכארד קאופמן, עובדה ששוותה לה אופי של שכונה מסודרת, גם אם התכנון המקורי לא תמיד תאם את הצרכים בהמשך. בקרבת נווה שאנן נקנו אדמות נוספות על ידי גורמים יהודיים. ביניהם היתה יזרעאליה, שקרקעותיה נמכרו ליהודים ברומניה, אך לא נבנו בה בתים באותה תקופה. מזרחה לנווה שאנן קנתה חברת "משק" שטח קרקע שנמכר ב 1935 ליהודי בשם זיו, והשכונה שנבנתה במקום נושאת את שמו. גם המדרון בין נווה שאנן למפרץ נועד לבנייה, אך זו הוצעה לפועל רק אחרי מלמת העולם השניה. ב 1935 החלו בבניית קרית הטכניון, שתרמה רבות להתפתחותה של נווה שאנן. הסגל האקדמי וסטודנטים באו להתגורר במקום, דבר שעודד הקמת מגוון עסקים ושרותים. מאז לא פסקה תנופת הבניין והפיתוח וכיום זוהי אחת השכונות הגדולות והמשגשגות בחיפה.
