השעון במדיטציה*
הוא לא נועד, בדיוק, למדוד את המדיטציה.
או להקצות, זמן מסויים לביצועה.
הוא נועד לעצור, לבלום את ההתרחשויות מסביב (או מעורבותנו בהן).
לספק לנו הפסקה, מעין מרחב החופשי מפעילויות חיצוניות לזמן מה.
או בניסוח אחר, לבלום את ההתרחשויות הפנימיות הסוחפות, כדי לתת בידינו סיפק לבחור.
אז המדיטציה לא נועדה להתחיל עם ההתיישבות על כרית המדיטציה (או איך שעושים אותה) ולהסתיים עם איתות השעון על תום הזמן שהוקצה לסשן הזה, אלא היא נועדה להעמיק ולהתקיים כל הזמן, ככל שביכולתה.
השעון מסייע לפנות זמן, ליצור מרחב, מעין גומה בזמן או מקדש זמני החופשי מלחצי היומיום ותביעותיו/משיכותיו, שבתוכו אפשר להתרווח ולהעמיק את המדיטציה או לאתחל אותה, לפי הצורך.
מנהל-הזמן שלנו, המודע לכל התחייבויותינו והעניינים השונים בהם אנחנו מעורבים, אומר "אוקיי, הגיע הזמן של סשן ההעמקה, זמן ההפסקה מפעילויות אחרות: בבקשה, קבלו 5 דקות..." וכך אנחנו יכולים למדוט בתוך בועת-זמן יפהפיה, עליה אנחנו שומרים מכל משמר. נכנסים מבעד לזמן אל הנצח.
לחלופין, אפשר שהמעורבויות החיצוניות השונות שלנו הן יותר בעניינים סוחפים כאלה ואחרים, עצלנויות/הימרחויות/היזרקויות למיניהן, או-אז "מנהל הזמן" שלנו לובש יותר צורה של "אוקיי, הגיע הזמן להפסיק לרגע את פעילות X או פעילות Y שבה אנחנו סחופים עכשיו... נזדקף, ניגש למדוט, חלאס עם השטויות. הגיע הזמן להעמיק את המדיטציה". ושוב, אנחנו נכנסים מבעד לכאוס אל הסדר, מבעד לרעש אל השקט.
* ההודעה הזאת מתייחסת רק לסוגי מדיטציה שנועדו/מותאמים להתבצע "כל הזמן" (כגון להיות מאושרים) ולא לסוגי מדיטציה שנועדו/מותאמים להתבצע רק בזמנים מסויימים (כגון להשמיע צליל מסויים)
הוא לא נועד, בדיוק, למדוד את המדיטציה.
או להקצות, זמן מסויים לביצועה.
הוא נועד לעצור, לבלום את ההתרחשויות מסביב (או מעורבותנו בהן).
לספק לנו הפסקה, מעין מרחב החופשי מפעילויות חיצוניות לזמן מה.
או בניסוח אחר, לבלום את ההתרחשויות הפנימיות הסוחפות, כדי לתת בידינו סיפק לבחור.
אז המדיטציה לא נועדה להתחיל עם ההתיישבות על כרית המדיטציה (או איך שעושים אותה) ולהסתיים עם איתות השעון על תום הזמן שהוקצה לסשן הזה, אלא היא נועדה להעמיק ולהתקיים כל הזמן, ככל שביכולתה.
השעון מסייע לפנות זמן, ליצור מרחב, מעין גומה בזמן או מקדש זמני החופשי מלחצי היומיום ותביעותיו/משיכותיו, שבתוכו אפשר להתרווח ולהעמיק את המדיטציה או לאתחל אותה, לפי הצורך.
מנהל-הזמן שלנו, המודע לכל התחייבויותינו והעניינים השונים בהם אנחנו מעורבים, אומר "אוקיי, הגיע הזמן של סשן ההעמקה, זמן ההפסקה מפעילויות אחרות: בבקשה, קבלו 5 דקות..." וכך אנחנו יכולים למדוט בתוך בועת-זמן יפהפיה, עליה אנחנו שומרים מכל משמר. נכנסים מבעד לזמן אל הנצח.
לחלופין, אפשר שהמעורבויות החיצוניות השונות שלנו הן יותר בעניינים סוחפים כאלה ואחרים, עצלנויות/הימרחויות/היזרקויות למיניהן, או-אז "מנהל הזמן" שלנו לובש יותר צורה של "אוקיי, הגיע הזמן להפסיק לרגע את פעילות X או פעילות Y שבה אנחנו סחופים עכשיו... נזדקף, ניגש למדוט, חלאס עם השטויות. הגיע הזמן להעמיק את המדיטציה". ושוב, אנחנו נכנסים מבעד לכאוס אל הסדר, מבעד לרעש אל השקט.
* ההודעה הזאת מתייחסת רק לסוגי מדיטציה שנועדו/מותאמים להתבצע "כל הזמן" (כגון להיות מאושרים) ולא לסוגי מדיטציה שנועדו/מותאמים להתבצע רק בזמנים מסויימים (כגון להשמיע צליל מסויים)