גלי של מאור ואופק
New member
"השעה 22:00 הגיעה בסוף.....
ירדתי לאט לאט מהמיטה הושיבו אותי חצי שעה בערך על כיסא , כי הרי לפני זה לא קמתי במשך שבועיים מהמיטה ופחדו שאקבל סחרחורת ושלא ארגיש טוב, אחרי חצי שעה קמתי והתחלתי ללכת עם אבא לכיוון הפגיה. כל הדרך הוא סיפר לי כמה אתם קטנים ושאני לא אבהל שאני אראה אותכם, אבל כל התיאורים שלו לא עזרו ובכל זאת נבהלתי. ראיתי בהתחלה את האחות הקטנה שלך, וקשה לתאר במילים כמה שהיא היתה קטנה, התחלתי לבכות. היה לי מאוד קשה להבין איך דבר קטן כזה יכול להחזיק מעמד בחיים , אבל הרפואה המתקדמת שלנו גורמת לניסים ונפלאות, חבל שלא ככה נגמר המקרה שלנו. אח"כ הלכתי לראות אותך , אפרוח של אמא , אחרי שראיתי את אחותך כבר לא נראת לי קטן במיוחד , למרות שאתה בעצמך היית כ"כ פצפון. ישבתי קצת לידכם ממש כמה דקות וחזרתי לחדר , היה לי קשה לראות אתכם. הכל קרה כ"כ מהר ועוד לא ממש הבנתי שאני אחרי לידה. הייתם שניכם מונשמים ומחוברים למליון צינורות ומכשירים, האחות ניסתה להסביר לי מה כל צינור וחוט שמחוברים אליכם אבל לא הייתי באיפוס רק הסתכלתי עליכם ולא עיכלתי....." לא זה לא פרק בסדרה E.R זה חלק קטן מהיומן שרשמתי למאור ועבור מאור במהלך כל יום מיום הלידה ועד ליום השחרור שלו. אחרי כ"כ הרבה זמן שלא נגעתי ביומן הזה , התחלתי לקרוא בו עכשיו ומשום מה החלטתי לשתף אתכם התחושות שלי שראיתי את הקטנטנים ברגע הראשון....
ירדתי לאט לאט מהמיטה הושיבו אותי חצי שעה בערך על כיסא , כי הרי לפני זה לא קמתי במשך שבועיים מהמיטה ופחדו שאקבל סחרחורת ושלא ארגיש טוב, אחרי חצי שעה קמתי והתחלתי ללכת עם אבא לכיוון הפגיה. כל הדרך הוא סיפר לי כמה אתם קטנים ושאני לא אבהל שאני אראה אותכם, אבל כל התיאורים שלו לא עזרו ובכל זאת נבהלתי. ראיתי בהתחלה את האחות הקטנה שלך, וקשה לתאר במילים כמה שהיא היתה קטנה, התחלתי לבכות. היה לי מאוד קשה להבין איך דבר קטן כזה יכול להחזיק מעמד בחיים , אבל הרפואה המתקדמת שלנו גורמת לניסים ונפלאות, חבל שלא ככה נגמר המקרה שלנו. אח"כ הלכתי לראות אותך , אפרוח של אמא , אחרי שראיתי את אחותך כבר לא נראת לי קטן במיוחד , למרות שאתה בעצמך היית כ"כ פצפון. ישבתי קצת לידכם ממש כמה דקות וחזרתי לחדר , היה לי קשה לראות אתכם. הכל קרה כ"כ מהר ועוד לא ממש הבנתי שאני אחרי לידה. הייתם שניכם מונשמים ומחוברים למליון צינורות ומכשירים, האחות ניסתה להסביר לי מה כל צינור וחוט שמחוברים אליכם אבל לא הייתי באיפוס רק הסתכלתי עליכם ולא עיכלתי....." לא זה לא פרק בסדרה E.R זה חלק קטן מהיומן שרשמתי למאור ועבור מאור במהלך כל יום מיום הלידה ועד ליום השחרור שלו. אחרי כ"כ הרבה זמן שלא נגעתי ביומן הזה , התחלתי לקרוא בו עכשיו ומשום מה החלטתי לשתף אתכם התחושות שלי שראיתי את הקטנטנים ברגע הראשון....
