בטיס חוזרת לגדולות
אחרי 4 שנים עם בית"ר שבהם זכיתי ב-2 אליפויות, 3 גביעים וגביע טוטו אחד (כאשר בעונה ה-4 אני זוכה בכל השלושה) עזבתי לבטיס שהיתה מועמדת לירידה אחרי שניצלה בכל אחת מ-4 העונות הקודמות מירידת ליגה. הבאתי את בוז'ינוב ב-4.5 מיליון ואת פוסטיגה ב-20.5 מיליון שהצטרפו לחואקין, דויד ריבס, חואנלה, קאפי, דנילסון וקאמביאסו. בסיום אותה עונה הפתעתי את כולם וגם את עצמי עם מקום 2 כשבדרך אני מגלה כישרון ענק- ילד בן 18 בשם ראפא (שנוצר במשחק אחרי שנתיים) שעלה להרכה בשליש האחרון של העונה, כבש 25 שערים ב-19 משחקים והביא לי את הסגנות. בעונה השנייה קיוותי לאליפות כאשר אני מתחזק באנדראס הינקל, יעקובו, איימאר, איניאסטה, סבאסטיאן קהל ובאמצע העונה בג'ון טרי (ב-50 מיליון דולר שכמעט הביאו את המועדון לפשיטת רגל מטורפת) והתקווה היתה אליפות. את רוב השחקנים הבאתי בחינם והקבוצה רצה. כל העונה הובלתי את הטבלה עד ש-7 מחזורים לסטף הגיעו 2 הפסדים ותיקו ושמטתי את ההובלה לסראגוסה שלקחה את האליפות. באותה עונה הפסדתי לסביליה בגמר הגביע ועפתי בשמינית הגבר למונאקו. סגנות שנייה ברציפות. בעונה השלישית כבר הייתי הפייבורית לאליפות והרכש שבא היה נוצץ: פאבריסיו קשר ברזילאי שהיה הברומטר באליפות של סראגוסה הגיע אליי בחינם ביחד עם מארצ'נה, צ'אבי אלונסו והיטינחה כולם הגיעו בחינם. באמצע העונה עשיתי טרייד עם ברצלונה של רוביניו אליי תמורת פוסטיגה. העונה הזו הסתיימה גם באכזבה אדירה: מקום שני פעם שלישית ברציפות, הפסד בחצי גמר הגביע והדחה בשמינית הגמר בצ'אמפיונס הפעם למנצ'סטר. עכשיו אני בתחילת העונה הרביעית עם רכש מינימאלי: קווין קוראני כחלוץ רביעי ל: בוז'ינוב, יעקובו ורוביניו המלך. וכמה צעירים כשרוניים. כאשר המטרה היא לנער את תדמית הלוזר ולהביא סוף סוף אליפות לבטיס.