השלכת חפצים

10shosh

New member
השלכת חפצים

שחר כבר בן שנה ושלוש וההנאה הכי גדולה שלו היא לשליך חפצים, מזון, בגדים וכו'. הוא אפילו לא מסתכל לעברם לראות איך הם נופלים (לפעמים אפילו משליך מאחורי הכתף) הוא פשוט מרוקן את השולחנות,הלול, המיטה מדברים. בהתחלה התעלמנו כי ידענו שזה שלב חשוב בהתפתחות כשראינו שהוא חוקר את אופן הנפילה או הצליל, אבל עד מתי? היום זה סתם בשביל לנקות את השולחן ניסינו להסביר לו שיתן לנו במקום לזרוק, נסינו לכעוס, לקחת את הדברים, להתעלם, שום דבר לא עוזר הוא מסתכל עלינו במבט תמים ומקסים שכזה ובו בזמן זורק. מתי השלב הזה אמור להפסיק? האם להגיב? ואיך? האם להרשות צעצועים כן ואוכל לא? האם להרשות הכל או לא להרשות בכלל? אנחנו עייפים, הבית נראה כמו אחרי מלחמה, צעצועים נעלמים מתחת לספות ולשידות שלא לדבר על מזון שאלף חבל לנו עליו ובית מגיעה לכל מיני פינות....
 

Adi 2606

New member
זה ממשיך גם בחמישה לשלוש...../images/Emo8.gif

אני לא יכולה להציק לך כל יום עם קיטורים, אז לפחות כאן
 

10shosh

New member
מה כבר חמישה לשלוש../images/Emo12.gif

איך הזמן רץ אצל אחרים (ועד שהבנתי הסתכלתי על השעון שלוש פעמים
). חוץ מזה תציקי חופשי הטלפון 03 פתוח אצלך
 

אבא גאה

New member
אני הייתי נותן לו לזרוק

הכל על הרצפה...אבל לפני שהיינו עוברים לעשות משהו אחר הייתי מתעקש שגם יאסוף הכל!!! ובפעם הבאה כשהוא רק מתחיל לזרוק הייתי מיד מזכיר לו שמותר לזרוק אבל שיזכור שצריך גם לאסוף.... א. המהדרין היו מוסיפים שכדאי להגיע להחלטה יחד עם המשליך, יעני שהילד יבין שיש לאסוף ויחליט לבד שבסוף כל תשליך עליו לאסוף את הצעצעוים. ב. כל זה בתנאי שמה שבאמת מפריע לכם זה הצורך לנקות אחריו (אני מניח שלו הייתם נכנסים לחדר והילד סידר את הכל ב-ד-י-ו-ק כפי שהיה לפני אז לא היה איכפת לכם, נכון?)
 

10shosh

New member
איך אתה משכנע פעוט בן 1.3 לאסוף?

או איך אתה מגיע להחלטה יחד איתו כאשר מכלול המילים מגיע לבערך 20 שמתוכם 15 זה קולות של בעלי חיים
 
יש פתרון במשחק

גם לנו קרה דבר כזה בעבר. מה שעשינו ,פשוט התחלנו לשחק בקלע למתרה. לקחתי ארגז גדול והראתי לילד איך זורקים צעצועים לתוך הארגז. הילד שלי מאוד התעניין והתחלנו לקלוע. גם מפתח קשר עין יד, גם מעסיק את הילד וגם מסדר לך את הבית
 

לאה_מ

New member
אין חוקים - תלוי בדינמיקה ביניכם.

אני חושבת שבגיל 1.3 הזריקה היא בגדר משחק ומחקר. אני אישית נוטה לאפשר בגיל הזה לזרוק. אבל זה גם בגלל שאני לא חושבת שזה נורא הזריקות האלה, אני לא עייפה, לא מרגישה שהבית נראה כמו אחרי מלחמה, לא מרגישה שזה מחבל ברהיטים או בדברים אחרים... אז בטח שקל לי לקבל את זה בשלוות נפש. אם את מרגישה שלאפשר לו לזרוק יגרום לך לצבור בפנים כעסים ותסכולים, לדעתי צריך למצוא פתרון אחר. אז משחק הזריקות שהציעה לך עירית אמא של יאיר נשמע לי אחלה, וגם לשחק בזריקות של כדורים או כריות, אפשר לקחת את הצלחת כשהוא גומר לאכול ולפני שלב הזריקות המאסיביות, אפשר להגיד "אל תזרוק את המכונית, כי היא עלולה להשבר, אבל אתה יכול לזרוק את הכדור הזה", ואפשר פשוט להתחיל לזרוק משהו ש"מותר" והוא כבר יצטרף אליך. את יכולה לתת לו, למשל, לשבת בלול ולזרוק החוצה את כל בובות הפרווה, ואחר כך להוציא אותו מהלול ולזרוק יחד איתו את כל הבובות בחזרה פנימה.
 

assy

New member
גם לנו זה קורה

זיו בן שנה וחודשיים. פעם היינו אצל אבי שגר בקומה רביעית. זיו שיחק עם המפתחות של האוטו שהיו על השולחן ליד חלון המרפסת. הוא גם אוהב לזרוק דברים אחורה. כשרצינו ללכת הביתה חיפשנו את המפתחות היינו בטוחים שהוא זרק אותם למטה. בעלי ואבי ירדו לחפש בחושך. תוך כדי אני הרמתי את זיו לינוק ומרגישה במשהו מרשרש. מצאתי את המפתחות בקובע של החולצה שלו.
לשעלתך. אנחנו ממש לא עושים מזה עניין. והוא לא עושה את זה כימעט. עוד משהו נזכרתי. הוא למד לזרוק לכלבה שלנו אבנים והיא אוהבת לרוץ אחריהם ולקרסם אותם. אז הוא נהנה וגם היא וגם אני. אז אולי אפשר לתעל לו את זה למשהו חיובי.שלא ירגיז אתכם.
 
זה עובר עם הזמן (אבל עדיין נשאר קצת

מה לעשות? כמו שלאה כתבה לך - מאד תלוי בהרגשה שלך. יש פעמים שאני מתעלמת, יש פעמים שאני אוסרת, ויש פעמים שאני הופכת את זה למשחק ביחד. לפני מספר ימים, עמדתי בערב במטבח ושטפתי את הכלים של ארוחת הערב. הבן שלי נורא רצה לשחק איתי וניסה למשוך אותי. סירבתי והסברתי לו שעכשיו אני צריכה לשטוף את הכלים ושכאסיים אתפנה לשחק איתו. הוא מאד כעס והתחיל להשליך את כל המגנטים שעל המקרר (שנמצאים שם עבורו). בהתחלה שתקתי ולא הגבתי בכלל. ואז חשבתי לעצמי שזו טעות לא להגיב בכלל. השתיקה הזו לא היתה ממקום של שלווה. ואז התחלתי לדבר אליו. אמרתי לו שהוא בוודאי מאד כועס עלי שאני לא הסכמתי לשחק איתו כי אני צריכה לשטוף את הכלים ושאני מבינה אותו. הוספתי שכנראה בגלל זה הוא זורק את כל המגנטים, אבל שאני יודעת שהוא ילד מקסים ומסודר ושהוא יודע אחרי זה לאסוף את המגנטים ולהחזיר אותם למקום. את כל הדברים הללו אמרתי בטון שלו מאד (באמת). כשהתחלתי בדיבור, הוא נעצר והסתכל עלי ברוב קשב. עד סוף הנאום שלי הוא כבר התחיל לאסוף את המגנטים ולהדביק אותם בחזרה על המקרר, כך שהנאום הסתיים בדברי שבח לאיסוף המופלא.
לפעמים הזריקה נעשית גם כדי למשוך תשומת לב, ואם תסיחי את דעתו למשחק אחר, הוא יעזוב את הפעילות הזו. מה שכן, אני לא מסכימה בכלל לזריקת חפצים על אנשים או על רהיטים שבירים. ואז התגובה שלי היא מאד תקיפה ונחושה, כולל הרחקה פיזית.
 

טלי12345

New member
אמרו לך דברים מקסימים

רק לתת דוגמא נוספת: כשהבן שלי מתחיל לזרוק אוכל אני מבינה שהוא לא רעב ומורידה אותו מהכסא. אני נותנת לו ומעודדת אותו לזרוק דברים אחרים כמו : כריות, כדורים רכים וכולי.
 
למעלה