השכנת שלום

[מ נ ג ו 1]

השכנת שלום

שלום לכולם, הבעיה קצת מורכבת. אחי בן ה-30 (נשוי עם ילדה), כבר במשך שנים אוגר בתוכו כעס על אמא, שלא תפקדה כמו אם מעולם. כעס זה הולך ומתעצם עם הזמן שעובר. הוא שונא אותה ואשתו רק מתסיסה יותר את השנאה. יש צדק בטיעוניו כלפי אמא אבל אני חושבת שכעס ושנאה לא יובילו לשום דבר טוב. מידי פעם הם נפגשים בעיקר כשאחי רוצה לפגוש את אבא. היחס של אחי לאמא הוא קריר אך מאופק. הבת הקטנה של אחי מורחקת מהסבתא (אמא שלי) בשיטתיות. אמא מרגישה את רגשותיו של אחי אבל לא מתארת לעצמה עד כמה הוא כועס ושונא אותה. בשיחות עם אחי אני לא מצליחה בשום אופן למתן את רגשותיו הגועים. ניסיתי לומר לו שאולי הציפיות שלו מאמא היו גבוהות מידיי, ועוד טיעונים דומים. הוא נעשה יותר ויותר אטום, לא מוכן להקשיב בכלל. בנוסף, בזמן האחרון, אבא חולה וחייו נתונים בסכנה, ברור לי שבשלב מסוים היחסים בין אחי ואמא יתפוצצו ואחי לא יסכים להיות בקשר איתה יותר. ויש לי הרגשה שזה יקרה אם אבא ימות. וכמובן שאחי יאשים את אמא במותו של אבא. אשמח לכל עצה ועזרה. בעצם הייתי רוצה שאחי לא יכעס כל כך ויקבל את אמא כמו שהיא, על אף שהיא היתה אמא גרועה ומזניחה.

 

[pf26]

אני מבינה שקשה לך, אבל אין לך הרבה

מה לעשות בענין. אחיך אדם מבוגר שכועס ומרגיש רגשות שונים שאינם בשליטתך ואין לך יכולת לשנות אותם. במקומך לא הייתי מתערבת ביניהם. את כותבת שאמרת לו דברים שונים ושכלום לא עזר, אם חשוב לך לשמור על קשרים עם אחיך ומשפחתו, אני מציעה לך להפסיק להתעסק ביחסים בינו לבין אימך ולהפסיק "לחנך" אותו. כל זה נאמר מנסיון אישי כואב. הקשר בין אימי לביני נותק לפני שנים, עם זאת אני שומרת על קשר מצוין עם אחי ועם רעייתו. אנחנו משוחחים בטלפון ונפגשים ומקפידים שלא לשוחח על אמא שלנו למרות שהוא בקשר כמעט יומיומי איתה. תזהרי - כל מעורבות שלך היא מתכון בטוח לניתוק הקשר עם אחד משני הצדדים. תנסי לשמור על נטרליות ככל האפשר.

 

[מ נ ג ו 1]

אחי מעלה את הנושא בכל הזדמנות

הוא מתקשר אליי במיוחד כדי לשתף אותי בכעסיו. אפשר לומר שזה הנושא שהכי מעסיק אותו. זה באמת מתיש לשמוע שוב ושוב, כמה אמא היא נוראית, איגואיסטית וכו'. אני תמיד אומרת לו שהדברים שהוא אומר הם נכונים אבל הוא מגזים ברגשותיו ושלדעתי הוא גם סובל. אני מרגישה שאחי מנסה לשכנע אותי להרגיש כמוהו ולהתנהג כמוהו.

 

[צפצפה היחידה]

שלום לך מנגו

אני קוראת את שכתבת, ונזכרת ממש במקרה דומה מאד שיש במשפחתי. אני חושבת, שאין צורך לומר לאח למצוא נקודות זכות על אמו או לנסות לשכנע אותו במידה זו או אחרת שיהיה יותר "נחמד" אליה. מה שכן, ורצוי לנסות, לדבר פעם האח, בפתיחות, ארבע עיניים, שיחה מלב אל לב, ולומר לו כמה הוא צודק. לשדר אמפתיה. ופשוט להעמיד את הדברים על דיוקם. שזה אומר: אמא תישאר ככה תמיד. אמא עשתה טעויות נוראיות בחייה. ואתה הצודק פה בכל העסק. אבל, והאבל הוא גדול- בא נעשה שאתה תצא פה הגיבור, החכם, והצודק. ולהתיחס לאמא כאל אישיות עובדתית בלתי ניתנת לשינוי שאנחנו צריכים להתמודד איתה ולהתיחס אליה על אף כל הכעס והקרירות כלפיה. כי משפחה לא בוחרים . (כמובן שיש את הדרך ליזימת שיחה בין 2 הצדדים- האח והאמא לליבון הדברים, ולשיחה מעמיקה על ה כל אבל זה רק בתנאי כמובן שיש אוזן ולב....) אני גם חושבת שאולי לא כדאי מאאאדד להתאמץ להתערב, ואם את רואה ש"זה לא הולך" אז תעזבי. אבל צריכים לעשות קודם השתדלות אחת לפחות לשלום.

 

[מ נ ג ו 1]

הלוואי וזה היה קל יותר

הייתי מאד רוצה להיות מחוץ לתמונה, אבל אני מרגישה שגוררים אותי פנימה. כל פעם שיש איזו מחלוקת במשפחה, דורשים ממני להתערב. האמת שאח שלי אטום לחלוטין בנושא זה ואפילו מקצין את הדברים. הוא משווה את אמא לכל דבר שלילי שקיים, אפילו לדברים לא נכונים. אין דרך בכלל לדבר איתו, הוא לא מסוגל להקשיב. בנוסף הוא מנסה לנקום באמא בכל הזדמנות (בעיקר בזה שהוא קובע עם אבא בסתר)

 

[גלבועא]

גבולות

העיקרון הוא אסרטיביות וגבולות ושמירה עליהם. אם אחיך גורר אותך - אל תגררי, אם יש סכסוך במשפחה אל תיגררי לעמדת המפשר. זה הכל תלוי בך.

 

[צפצפה היחידה]

למה לא להיגרר לעמדת המפשר?!

למה בנ"א צריך להיות אגואיסט במידה כזו שתינתן לו אפשרות להשכין שלום והוא לא יעשה זאת מטעמי נוחות? מטעמים שלא ייכנס כביכול ללוע המריבה? למה לא לנסות כן לעזור ולפשר בין הצדדים???.

 

[מ נ ג ו 1]

תאורתית שניכם צודקים

זה כואב לראות את האנשים היקרים לך רבים ביניהם. לרוב הסיכסוכים יש פתרונות קלים. אבל מערכת היחסים בין אחי ואמי הם טעונים הרבה יותר ויש הרגשה שזה עומד להתפוצץ בקרוב. אחי מדבר איתי כמעט ורק על השנאה שלו לאמא. מזועזע כשאני לוקחת אליה את הילדים שלי או משהו כזה.

 

[מ נ ג ו 1]

חשבתי גם...

אולי יש כדאי "להעיר" את אמא ולהציב בפנייה את העומד לקרות, להגיד לה שאני צופה שבעתיד הקרוב יווצר ניתוק בינה לבין בנה. אולי היא זו שתצליח לשנות את המצב ולפייס אותו. האמת שאין לי אומץ לומר לה את זה, אני יודעת שלא יהיה לה קל לשמוע את האמת. ובכל זאת, אשמח לשמוע ממכם. כי מהצד הדברים תמיד נראים אחרת.

 

[גלבועא]

מנגו

תשמעי, חבל על הזמן שלך, ברצינות. המריבות האלה חייבות לעלות על פני השטח, חייבות לעבור את התהליך הממצה אותן שבעקבותיו יתכן והדברים ישתנו ו/או לא ישתנו. כל מעשה שלך לא ממש יעזור לאף אחד. מן הצד השני, את בהחלט חייבת להציב גבולות לאחיך, כי ניסיונו להסית אותך נגד אימך אינם ראויים, ועל מנת לשמור אתו על קשר את לא חייבת לשמוע את ההסתה שלו, אלא אם כן, ובדקי טוב טוב השערה זו שלי, זו נקודת הקשר היחידה שלך אתו, כלומר - תוציאי את אימך מהקשר בינך לבין אחיך ונגמר הקשר ביניכם.או אז את חייבת לבדוק איך ליצור קשר אחר עם אחיך.

 

[m i t a l y]

מסכימה עם גלבוע

המריבות האלה חייבות לצאת החוצה ואת הסכסוכים ביניהם ואת האיבה ניתן לפתור רק ע"י הידברות (או שלא, כי לפעמים זה בלתי אפשרי), ולא ע"י טאטוא מתחת לשטיח. אני הייתי מציאה לך באופן אישי, שלא להתערב במריבות בין אחיך לבין אמו/אמך.

ותעדכני אותנו מה קורה

 

[מ נ ג ו 1]

אני מניחה שאתם צודקים

תודה על הבעת הדעה, עזרתם לי מאד. קשה לי לראות מריבות ואני אף פעם לא רבה עם אף אחד. יש לי את הנטייה להשכין שלום. אבל אולי הפעם ארחיק את עצמי מהסיכסוך וזאת בגלל שאף אחד מהצדדים לא יהיה מסוגל לעשות שינוי לטובת האחר ומאמציי עלולים רק לעורר יותר אש. תודה שוב ושבוע טוב לכולם

 

[גלבועא]

כי:

כשאדם משלם מחירים יקרים על "נסיונות גישור", מתאר אותם כנכפים עליו, כלומר זה לא ממש בא/מגיע מרצונו החופשי, אשר על כן האלטרואיזם הזה הוא בעצם סוג של אגואיזם שאפילו לא עושה טוב לאדם. [אגב, ממליץ לך מאוד לקרוא את "מנוס מחופש" של אריך פרום, שם תקבלי הסבר מעמיק יותר על מה זה "אגואיזם", ומה זה שמירה על האנרגיות העצמיות ונתינה מתוך רצון ולא מתוך "הקרבה".