השיר הכי עצוב (וכבר עשה לי לבכות) דני אולי לי זה עצוב כי זה מזכיר לי סיפור אישי אבל עדיין... "וכן הם תפסו אותו..בפאריז כשהחליפו מטוס....." שורה שעושה לי צמרמורת.....
אבל דני הוא בין השירים העצובים של משינה. אני לא מבינה למה בחרו בכל יום אני בולש כשיר עצוב... זה דווקא שיר שמעלה לי חיוך על הפרצוף למרות הסוף העצוב... בכל מקרה השיר שאני בוחרת כהכי עצוב זה... סוזי בלי היד! טוב זו היתה הבחירה שלי
מבינים את הסיפור האמיתי מאחורי "כל יום אני בולש". "דני" זה סיפור עצוב מאוד אבל לפי דעתי לא מגיע לרמה של "כל יום אני בולש" הסיפור הוא על אחד שעוקב אחרי אישתו כי הוא חושב שהיא בוגדת בו אבל היא אומרת לו שאין לא מה לדאוג והיא בעצם מסתירה את המחלה שלה. כשהיא מגלה יודעת שהיא הולכת למות והוא בדיוק עקב אחריה היא בוכה ואז הוא הולך לראות למה ומגלה שהיא הסתירה ממנו את המחלה שלו כדיי למנוע ממנו דאגה וצער. ואז הוא מספר שהיא ממש סבלה אבל ניסתה לא להראות את זה. ומסתיים השיר כשהוא מספר שהוא קבר אותה מתחת לעץ האהוב עליהם ושכל הזמן הוא מבקר את הקבר. (אני לא בטוח שזה מדוייק אבל ככה אני חושב שזה קרה)
שהוא כתב את זה על מקרה שהיה לו אבל בדיוק ההיפך שמישהי עקבה אחריו,אני לא חושב שהיתה פה איזו מחלה פשוט הכניס את הקטע של המוות בפתאומיות כמו "כי לא בא לה".. ככה נראה לי לפחות אבל באמת יכול להיות צריך לשאול אותו את זה
אבל אני חושב שבסופו של דבר, זה לא שיר עד כדי כך מיוחד. מה שבטוח זה ששלומי לא מסכים עם מה שרשמת, הוא טען שזה נכתב על מערכת יחסים שהייתה לו שבה ריגלו אחריו כל הזמן...