השירשור הלא קשור

השירשור הלא קשור

הפעם אני ממליץ בפעם המליון על אותו אלבום שמשגע אותי. מחוספס, נותן בראש, מפוצץ אנרגיות מטורפות פ'אנק, מוזיקה שחורה, רוק מפציץ ובלאגנים באלבום אחד אדיר - BLOOD SUGER SEX MAGIC. הכל יושב טוב וגורם לבטן לרקוד, ונותן את אותה תחושה של גבר כמו אחרי זיון. לא פחות. משמיעה לשמיעה מתעכל יותר טוב - חובה לשמוע !!
 

wawadhani

New member
אחד משני הדיסקים הראשונים

שקניתי, באותה תקופה קניתי רק תקליטים. השני היה של סיימון וגרפונקל. כך שתמיד יישאר להם מקום בליבי... ועכשיו להמלצה הלא קשורה שלי: Elliot Smith - Elliot Smith אלבומו השני משנת 1995 אליוט סמית' פרץ לתודעה כשסיפק את הפסקול לסרט "Good Will Hunting", כשהשיר Miss Misery היה מועמד (בצורה מפתיעה מאוד) לפרס האוסקר (לצד סלין דיון והטיטאניק, לא מפתיע בכלל
) רוב שיריו באלבום זה שקטים, פשוטים ומלנכוליים, מה שלא מפליא בהתחשב בכך שבגיל 34 דקר את עצמו למוות.. בכל מקרה הנה אחד משירי האלבום אגב, אלבום קצת יותר "שמח" שלו הוא figure 8, גם מומלץ (הערת האגב הזאת באה כדי שלא תחשבו שכל שיריו מדכאים
יש גם מעבר...)
 

wawadhani

New member
../images/Emo45.gif

אכן אלבום מצויין. קלאסי אמרת? הגדרה לא רעה בכלל... שונה משאר האלבומים שלו (לא שהיו יותר מדיי). הרבה יותר אופטימי
 

strangebrew

New member
בל וסבסטיאן

הלהקה המקסימה הזאת היא למעשה הלהקה היחידה (פלוס מינוס) שפועלת בזמננו שאני מוכנה לסבול, ויותר מזה - ממש לאהוב. הסגנון הוא מאוד פשוט, מאוד בנאלי אפילו. וזה בעצם יופיים. כמה פעמים שמעתם את המילים היופי הוא בפשטות? אז אם לא שמעת, עכשיו אתם שומעים. בל מנגנים מין אינדי בריטי חביב, אקוסטי ברובו, מלא כינורות. בלדות פופ מתקתקות מעורבבות כמו שצריך עם מלנכוליה. מאוד מזכירים את ניק דרייק. את הלהקה הזאת הכירו לי לפני שנה בערך, כשצרות אופקים בלבד מנעה ממני לשמוע להקות בנות זמננו. הבחורה שעשתה לי אוסף שלהם אמרה לי "קחי, תאמיני לי שאת לא תתחרטי, אם לא תאהבי אני מוכנה שתעשי לי אוסף של הלהקות המפגרות שאת אוהבת מהסיקסטיז". אז את האוסף היא אמנם קיבלה, אבל אני התאהבתי. יש משהו מאוד מאוד כנה ונוגה בבל. מילים מאוד פשוטות, מוזיקה לא מסובכת מידי. אבל יש להם גם את המשהו המיוחד הזה שיגרום לי לזהות שיר שלהם גם אם לא שמעתיו מעולם. הם בל וסבסטיאן, ככה הם, ככה העולם שהם מציגים לנו ובזה זה מסתכם. בלי התיימרויות יתר ובלי פוזה, להקה פשוטה שמנגנת מוזיקה פשוטה שנכנסת ישר ללב. הלהקה בכלל התחילה בתור תרגיל לימודי בקורס על מוזיקה, מדהים שזה מה שיצא. לאט לאט הם כבשו את לבבות הבריטים המיוסרים ובלי פרסומות בכלל הצליחו להפוך לסיפור הצלחה. נשמע כמו סיפור מהשנים הטובות, נדיר מאוד בימינו, אבל למי שמגיע - מגיע. אלבומים מומלצים במיוחד בעיני הם If You're Feeling Sinister מ - 96 Fold Your Hands Child, You Walk Like A Peasan מ - 2000 בל וסבסטיאן ( Belle & Sebastian) הם בעיני באמת אחת הלהקות שמגיע להן המון המון הערכה. הם נפלאים ותעשו טובה לעצמכם ותנסו לשמוע. אם תתאכזבו אני אכין לכם אוסף של הלהקות המפגרות שאני שומעת מהסיקסטיז
ולמי שרוצה לשמוע עליהם עוד, יש אחלה ביקורות בשרת העיוור.
 
לא ממש עוף

אבל mutantes של os mutantes הוא אחד התגליות היותר מעניינות שלי מהתקופה האחרונה. os mutantes היו שלישיה שפעלה בברזיל בשנות ה-60 והאלבום שאני מדבר עליו הוא אלבום שהלהקה הוציאה ב-69, והאלבום היחיד שלהם ששמעתי. דבר ראשון, האלבום מתחילתו ועד סופו הוא אחד מפנינות הפסיכדליה המבריקות ששמעתי בתקופה האחרונה, בלאגן היסטרי, מלא בדיסטורשנים וטכניקות אולפן שונות ומשונות והכל איכשהו (בלי קשר לשפה שהופכת את הדבר הזה לסופר-מדליק) עדיין בעל אלמנטים של מוזיקה ברזילאית. ביזאר, רוקנרול, ואיכשהו אפילו קצת סקסיות וכל זה קורה בדרום אמריקה, מה יכול להיות טוב יותר?!
 

fenriz

New member
זה טיפה קשור

ג'ין פיטני הקליט בטווח הזמנים שמתאים לפורום, והוא גם קשור לרוק בעקיפין, אבל עדיין הוא לא מהאמנים שדנים עליהם פה באופן קבוע, אז הוא קצת לא קשור וטוב אז שיש את הפינה הזו. כמו שבטח ניחשתם, אני רוצה להמליץ על דיסק האוסף של ג'ין פיטני, אלבום בעל השם המקורי Gene Pitney - 25 All-Time Greatest Hits. הדיסק כולל את כל הלהיטים של ג'ין, שמתאים יותר להגדרה של אמן קולי, אבל הוא גם מנגן על הרבה כלים באלבומים שלו, כולל גיטרות, פסנתר ותופים. פיטני היה גם בין הראשונים ששילב כלים מזרחיים בשירים שלו (כמו בשיר Mecca מ - 63 ובזה הוא הקדים את הביטלס ולהקות אחרות), ובנוסף הוא המשיך לשלב כל מיני כלים אקזוטים בשירים אחרים שלו. פיטני היה גם בין הראשונים שדחפו את הרולינג סטונס באמריקה, ושיר שהם כתבו בשבילו - That Girl Belongs to Yesterday, היה הראשון של ג'אגר וריצ'ארדס שהצליח בארה"ב (פיטני גם מנגן פסנתר בכמה מהשירים מאלבום הבכורה שלהם). עוד שירים מומלצים שמופיעים באוסף והיו להיטים די גדולים הם (I Wanna) Love My Life Away, עשרים וארבע שעות מטולסה (שהצליח גם בבריטניה), עיר ללא רחמים, והאיש שירה בליברטי ואלאנס, מתוך הסרט בעל אותו שם (סרט מומלץ בלי שום קשר). ג'ין זכה גם לסוג של מיני קאמבק בסוף שנות התשעים, כשהוא חידש שיר ישן שלו בשם Something's Gotten Hold of My Heart בדואט עם מארק אלמונד (זה מסופט סל), והשם ג'ין פיטני חזר קצת לכותרות. באפריל שנה שעברה ג'ין הלך לעולמו ובעקבות זה קניתי אז הדיסק, ומשום מה נזכרתי להמליץ עליו עכשיו.
 

LadyG

New member
אתה ../images/Emo47.gif פנריז

גם לי יש את הדיסק. ובכלל 24 שעות מטולסה הוא שיר של ברט בכרך - האיש והאגדה
ומי שלא אוהב מפסיד.
 
למעלה